הסופה "מילטון", שצפויה להיות אחת מסופות ההוריקן החזקות ביותר בהיסטוריה של ארה״ב, אמורה להגיע הלילה לחופי פלורידה. כרגע היא מוגדרת כהוריקן בדרגה 4, עם רוחות במהירות של כ-250 קמ״ש, ועלולה להביא לאזור החוף גלים בגובה של חמישה מטרים שיגרמו להצפות.
במהלך הדרך ממפרץ מקסיקו כבר הוגדרה הסופה כהוריקן בדרגה 5, אך אתמול היא נחלשה מעט. למרות זאת בארה"ב עדיין קיים חשש גדול מהסופה וההרס שהיא תביא, ובינתיים השטח שאליו "מילטון" צפויה להגיע רק הולך וגדל. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שאמור היה לבקר בגרמניה ובאנגולה, ביטל את נסיעתו המתוכננת כדי לעקוב אחר הסופה. אתמול הוא קרא לתושבים שנמצאים באזורי הפינוי לעזוב את בתיהם באופן מיידי, והזהיר שמדובר ב"עניין של חיים או מוות".
עד יום שלישי בלילה, תחזית הנחיתה של "מילטון" הובילה את ההוריקן לחלק הדרומי של אזור מפרץ טמפה. היום זזה הסופה מעט דרומה קרוב יותר לאזור סרסוטה, ובמרכז ההוריקנים הלאומי של ארה״ב מתפללים שזה יישאר הכיוון ובכך אפשר אולי יהיה להימנע מאסון.
הנשיא ביידן הכריז על מצב חרום פדרלי ומושל פלורידה, רון דסנטיס, אמר שביידן אישר את כל בקשות העזרה שלו. דסנטיס גייס 8,000 מחברי המשמר הלאומי לעזרה בפינויים וסיוע לכוחות ההצלה. למשמר הלאומי צפויה עבודה רבה, בין השאר כי לא כל מי שהתבקש להתפנות אכן עשה זאת. ברידג'יט סטון-באד, תושבת האי סאניבל שבמפרץ טמפה, אמרה ל-CNN כי החליטה להישאר משום ש-״אם נעזוב, אנחנו יודעים שלא נוכל לחזור“. סאניבל הוציאה צו פינוי, ואנשים שבחרו להישאר נכנסו אתמול אחר הצהריים לסגר של 24 שעות.
כמיליון איש בפלורידה נשמעו לאזהרות והתפנו, וגם כבישי הענק רבי המסלולים של פלורידה התקשו לעמוד בעומס הפקקים. אחת מארבע תחנות דלק במדינה נותרה ללא אספקה. כל שדות התעופה באזור, כולל שדות התעופה הבינלאומיים הגדולים של אורלנדו וטמפה, נסגרו אתמול בבוקר. אתמול אחר הצהריים כבר שרר שקט כמעט מוחלט בכל אזור טמפה.
אליעד כהן, מפיק מוזיקה ודי.ג'יי, חי במיאמי בחמש השנים האחרונות ומתכונן להוריקן. "כל פינה פה מושפעת מזה", הוא מספר. "תחנות הדלק ריקות, אין גז, אנשים לוקחים הכול למקרה חירום. הסופרים עוד היו מלאים בהתחלה, אבל המדפים התרוקנו במהירות, אנשים באמת נערכים לכל תרחיש. יש הנחיות להישאר בבתים, הציוד הועבר הביתה, אף אחד לא לוקח סיכון".
למרות האווירה המתוחה, אליעד מסביר שההוריקנים הם חלק מהחיים במיאמי: "אנחנו רגילים לזה. בסוף מכינים אותך לגרוע מכל, אבל לרוב זה נגמר בפחות נזק ממה שמצפים". הוא מספר על חברים בטמפה, שמצבם חמור יותר: "יש לי חברים שעזבו את הבתים, טסו למקומות בטוחים יותר או הלכו למלונות, בעיקר במרחקים גדולים יותר ממוקדי הסכנה. שם זה באמת נורא מסוכן".
ביחס למיאמי, הוא מקווה שההוריקן לא יפגע בעוצמה חזקה מדי: "אי אפשר לדעת מה יקרה. מחר יתחיל הבלגן, וזה יכול להיות משהו הרבה יותר רציני. מיאמי לא ערוכה לגשמים כבדים כאלה". אליעד מדגיש את האהבה שלו לעיר ואומר: "מיאמי עדיין גן עדן בעיניי. כן, יש הצפות פה ושם, אבל תוך כמה ימים זה עובר. זה לא ישנה את דעתי על המקום".
חגית, תושבת קופר סיטי, סיפרה: "עין סופת ההוריקן לא אמורה לעבור אצלנו אבל נרגיש רוחות, גשמים, הצפות ויש התראות לטורנדו. ביטלו את הלימודים ליומיים הקרובים. נערכנו עם מים ואוכל יבש במידה והחשמל ייפסק. מקווים שיעבור כמה שיותר קל. זה מגיע אלינו הערב, הכנסנו את כל הציוד שהיה מחוץ לבית וכל מה שיכול לעוף. הציעו לנו למלא דלק במכוניות במידה ונצטרך להתפנות. יש כאן בהחלט היערכות. קנינו בטריות. יש כאן משפחות שקנו גם גנרטורים".
תבל ניצחון, סטודנטית בת 19 באוניברסיטת דרום פלורידה (USF) שחיה באורלנדו, מספרת שהקמפוס סגר את שעריו לקראת הגעת הסופה. "הלימודים בוטלו מיום שלישי עד שישי, ואולי אפילו יותר. סטודנטים יכולים ללכת הביתה, למקום שבו הם מרגישים בטוחים, אבל אנחנו בחרנו להישאר כאן כי גם החברים שלי כאן. אנחנו מסדרים את הבית כמו שצריך, עם אוכל ושתייה למקרה שלא נוכל לצאת, ויש לנו גם תיק מוכן למקרה שנצטרך לעזוב".
למרות ההיערכות, תבל לא מרגישה בלחץ: "פחד זה עניין אישי, תלוי עם מי אתה מדבר. אני לא לחוצה, אבל ההורים שלי קצת דואגים כי אני לא איתם. הם סומכים עלינו, אנחנו יודעים מה לעשות אם נצטרך לעזוב". עם זאת, היא מכירה אנשים שנמצאים בלחץ: "יש כאלה שמנוסים, שעברו כבר סופות קודמות ואומרים שעד שזה יגיע אלינו זה יהיה הוריקן בדרגה 1 או 2, אבל אי אפשר לדעת עד שזה יקרה". לדבריה, החוויה תלויה באזור: "יש אנשים שיותר קשה להם, במיוחד אם הם גדלו פה והיו חשופים לזה אישית". תבל משווה את המצב לתחושות בישראל ואומרת: "כמו שיש שם אזעקות כל הזמן, אתה מתרגל לזה. זה הבית שלך, לא עוזבים. אותו דבר כאן".
