ח"כ מאזן גנאים (רע"מ) אמר הבוקר (שני) כי מפלגתו תתכנס בצהריים כדי להכריע בנוגע להצבעה על הצעת החוק להארכת תקנות הדין הפלילי ביהודה ושומרון. הצעת החוק תעלה היום להצבעה במליאת הכנסת.
"לכל אחד מאיתנו יש דעות ואנחנו מכבדים אחד את השני. בישיבת שנערכה אתמול לא החלטנו. היום בשעה 14:30 נערוך עוד ישיבה ונחליט פה אחד לגבי אופן ההצבעה על חוק יו"ש", אמר גנאים בשיחה עם ynet. מנגד, גורמים בממשלה אמרו בשיחה עם ynet: "אם מאזן גנאים לא יצביע היום בעד הקואליציה, כל משרדי הממשלה יתגייסו נגדו בבחירות בסכנין".
על היכולת של הממשלה הנוכחית לשרוד, אמר גנאים כי "את זה צריך לשאול את בנט וגדעון סער שלא שאלו אף אחד ולא התייעצו עם אף אחד לפני שהביאו את החוק הזה להצבעה. אנחנו לא נפיל את הממשלה אבל אנחנו שותפים בה וסער היה צריך לדון איתנו לפני הבאת החוק להצבעה".
גנאים התייחס גם ללחץ שמפעילים עליו פעילי ליכוד ערבים כדי שייעדר מההצבעה. "פעילי הליכוד במגזר מכירים אותי כי אני איש ציבור, לפני הכניסה לכנסת, ומבחינתם בגלל שאני לא איש של התנועה האיסלאמית אז הם חושבים שקל להשפיע עליי, אבל לא", הוא אמר. "מצד שני, אני לא חושב שהממשלה הזו יותר טובה מממשלת הליכוד, לפי כל החוקים האחרונים שהובאו להצבעה".
עד לרגע זה וחרף העובדה שההצבעה תתקיים היום, לא יודעים לומר בקואליציה מה יחסי הכוחות והאם החוק יעבור. ברע"מ התכנסו כאמור לבחינת צעדיהם בהצבעה, וגורמים במפלגה הדגישו כי יושב הראש מנסור עבאס מתכוון להצביע בעד החוק חרף הרגישות בחברה הערבית, כשמנגד יו"ר הסיעה ח"כ וליד טאהא מסרב בתוקף להצביע בעד.
בקואליציה מפעילים מכבש לחצים על חברת הכנסה שפרשה מהקואליציה, עידית סילמן, ומאותתים לה כי אם תצביע נגד, היא תסתכן בהפרשה ממפלגת ימינה - כפי שכבר נעשה לעמיחי שיקלי. מהלך שכזה עלול לעלות לה בהמשך הקריירה הפוליטית, משום שאם תופרש ממפלגתה בהליך מסודר, היא לא תוכל להתמודד לכנסת הבאה במסגרת מפלגה קיימת, בעקבות הסנקציות שיוטלו עליה. בקואליציה אמרו לסילמן שעדיף שתיעדר מההצבעה.
סער על חוק יו"ש, בשבוע שעבר
(צילום: אלי מנדלבאום )
על רקע כל אלה, היחסים בין האופוזיציה לקואליציה מגיעים לנקודת רתיחה, וזאת לאחר שבאופוזיציה הכריזו כי יצביעו אוטומטית נגד כל הצעת חוק ממשלתית שתובא. ערב חג השבועות הפיץ ראש הממשלה נפתלי בנט איגרת שמופנית ל"רוב הדומם" וביקש להתעורר מול "מכונת ההסתה של נתניהו ובן גביר", כהגדרתו. הוא התריע מפני הידרדרות לכאוס וכתב כי סילמן שפרשה מהקואליציה "שבויה בידי האנשים שהרסו את חייה".
החוק שכעת עומד לדיון הוא תקנות לשעת חירום שנכנסו לתוקף ב-1967, אחרי מלחמת ששת הימים, ומוארכות מדי חמש שנים. תוקפן הנוכחי מסתיים בסוף החודש. התקנות מסדירות מכלול רחב של היבטים שנוגעים לממשקים המשפטיים של מדינת ישראל עם אזרחיה ביהודה ושומרון, ומאפשרות בין היתר להחיל עליהם את הדין הפלילי הישראלי. הסיבה לצורך בתקנות הללו, הוא העובדה שישראל לא החילה את החוק על יהודה ושומרון - בכך הייתה מספחת את האזור, באופן שהיה גורר לבטח גינויים ברחבי העולם.
שר המשפטים גדעון סער והמערכת המשפטית מזהירים מהשלכות דרמטיות ו"כאוס" אם התקנות לא יוארכו: בין היתר הם מציינים כי לא תהיה עוד סמכות חוקית להחזיק בבתי כלא בתוך ישראל כ-3,500 אסירים ביטחוניים שהורשעו על ידי בתי דין צבאיים, והמשטרה תאבד מסמכויותיה - ובראשן האפשרות לעצור אזרח ישראלי שביצע עבירה בתוך תחומי הקו הירוק ונמלט ליהודה ושומרון. "מצב זה עלול להפוך את היישובים ביהודה ושומרון דה-פקטו לעיר מקלט לעבריינים ישראלים, על כל המשתמע מכך", הזהירה המשנה ליועמ"ש, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי.
היא הזהירה עוד במסמך שפרסמה בשבוע שעבר כי משטרת מחוז יו"ש תופרד במצב שכזה ממשטרת ישראל - פורמלית ומשפטית. "לא ניתן יהיה להעביר מידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת חקירות פליליות לישראל – ולהפך", הזהירה. השר סער הזהיר גם כי הזכויות של תושבי יו"ש לקבל קצבאות על פי חוק ביטוח לאומי וחוקים אחרים "תלויים" בהארכת התקנות. עוד זכויות שעלולות להישלל מתושבים המתגוררים ביהודה ושומרון הן הזכות לאמץ, לקבל רישיון פסיכולוג או עורך דין, לעסוק בדיני ירושה וזכויות נוספות.
