מכת"ז (נֶהגֶה: מַכְתָּז; משמש כּשֵם) ראשי תיבות של “מכונית התזה”: כלי רכב שמותקן עליו תותח מים, המשמש את המשטרה וכוחות הביטחון בפיזור הפגנות, טיפול בהפרות סדר וכדומה, בעזרת התזה של סילוני מים. גם: מכת"זית.
(מתוך המילון רב-מילים)
בלילה שבו הודיע ראש הממשלה נתניהו על פיטורי שר הביטחון גלנט וההמונים ירדו לחסום את איילון, למדה חברת הכנסת נעמה לזימי שממרום המכת"זית, כולם אותו דבר. "השפריצו עלינו בלי סוף, ברמות של להתעלל", היא משחזרת. "זה היה כאילו מישהו במכת"זית משחק במחשב ומחליט את מי להוריד. החוויה של אזרחים צעירים, שיש להם משטרה שמתיזה עליהם מים, כאילו סתם, מהנאה, היא חוויה קשה. לא הבנתי על מה. אני הולכת, נגמר, אין אירוע. אז למה להמשיך? זו חוויה נוראית שמישהו מנסה לצוד אותך עם הזרנוק. אני זוכרת שברחנו דרך ירידה פיראטית, על בוץ, אדמה, הרבה ברזנטים. מישהו יכול היה להתגלגל ולהיפגע. זה נס שלא קורים דברים. הרגענו איזה שעה בחורה בת 20 שהייתה איתנו, ובעיקר היינו בשוק".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
מי שפחות היה בשוק היה רותם בן יצחק, די-ג'יי במקצועו ומפגין ותיק, שגם הוא היה על איילון. "הצבת מכת"זיות והשימוש בהן בהפגנות נהיו איכשהו סטטוס קוו", הוא אומר. "בבלפור גם היו מכת"זיות, אבל הן היו פחות בשימוש. עכשיו מפעילים אותן בכל פעם".
מה שאתה אומר זה שמכת"זית שמופיעה במערכה הראשונה, בטוח תירה מים בשלישית?
"איזה שלישית, אפילו במערכה השנייה. באיילון הן מתחילות להשפריץ גבוה ואז לאט-לאט יורדות, עד שאחרי חצי שעה אני רואה אנשים עפים עם זרם מים לראש ומתרסקים על הרצפה. האירוע שהכי זכור לי עם מכת"זית קרה בהפגנה אחרי הפיטורים של גלנט. אחרי שכבר הורידו אותנו מאיילון, התרכזנו כולנו בתחנת ‘ההגנה’. ישבנו על המדרכה ולא על הכביש, ואז כרזו לנו להתפזר, ותוך כדי שאנחנו כבר הולכים עם הגב אליה, הם משפריצים מים, כמו ילד קטן שמציק אחרי שנגמר הריב. לבחור לידי היה רמקול אז הוא כרז לשוטר מהמכת"זית: 'למה אתה משפריץ, אנחנו הולכים הביתה'. אבל המכת"זית המשיכה לעקוב אחרינו, ואז גם אני הסתובבתי ואמרתי: 'הנה, אתה רוצה להשפריץ? בוא תשפריץ! עכשיו אתה מאושר?' לי זה הרגיש שהמשטרה באובר-כוח. פעם לא היו מפעילים את המכת"זית, והיום זה בנוהל, באהלן-אהלן".
מפעיל המכת"זית יכול להשתמש במים בלבד, במים עם צבע או במי "בואש" מצחינים. אם ההפגנה עולה ממדרג ג' למדרג ד' מבחינת החומרה, יש לו עוד אפשרות: להכניס למים המותזים על המפגינים גם גז מדמיע
אם תשאלו מפגינים חרדים או יוצאי העדה האתיופית, אז בן יצחק, ח"כ לזימי ומוחים רבים אחרים כנגד המהפכה המשפטית שספגו מטחי מכת"זיות - יצאו ממש, ממש בזול. המכת"זית אולי מכונה "כלי אל-הרג לפיזור הפגנות", אבל זה ממש לא אומר שהיא לא מסוכנת. על פי מסמך של האגודה לזכויות הפרט, לדוגמה, תועדה בנובמבר 2016 פגיעה בכינון ישיר בחרדית בת 20, שאיבדה את הכרתה ונזקקה לניתוח ראש דחוף. כמה חודשים קודם לכן, אישה שהוטחה מעוצמת הזרם שברה את הירך, וגבר שבר את קרסולו. בנובמבר 2017 סילון שפגע בצעירה בת 21 סדק את צלעה. שני ילדים שנפגעו מזרם בואש – עוד מעט נגיע גם לזה – שהותז לעבר המרפסת שבה עמדו, נפצעו גם הם. וזו רק רשימה חלקית. בעולם תועדו מקרים שבהם שימוש במכת"זית גרם למוות, לעיתים בשל חומרים כימיים שהוחדרו למים, ולעיתים משום שעצם הפעלתה יצרה מנוסה המונית, במהלכה נרמסו למוות אזרחים.
במשטרה, לעומת זאת, טוענים שהמכת"זית היא כלי אלפ"ה (אמצעי לפיזור הפגנות) יעיל, בטוח, שבשימוש נכון ועל פי הנהלים לא אמור לסכן את המפגינים. כך או כך, אין ספק שהמכת"זית הפכה בשלושת החודשים האחרונים לאחד מהסמלים המובהקים של המחאה ולאורחת קבועה, בין אם בהפגנות בקפלן, בירושלים או בצומת כרכור. וזה הזמן לקלף מעט את מעטה הפלדה הלבן של המכת"זית, לדבר עם אנשים שהפעילו אותה וכאלו שחטפו ממנה, ולספר את הסיפור שמסתתר מאחורי כלי טקטי, שכמו כל דבר בימים האלו - הפך גם הוא לשחקן פוליטי.
הנה מיתוס ראשון שצריך להפריך: למרות שישראל נחשבת ליצרנית מובילה של מכת"זיות בעולם, ממש לא מדובר בהמצאה ישראלית. מכת"זיות שימשו לפיזור הפגנות כבר בשנות ה-30 בגרמניה, בימי רפובליקת ויימאר. אחר כך שימשו לפיזור הפגנות של אפרו-אמריקאים ופעילי זכויות אזרח בדרום ארה"ב בשנות ה-60, במרד הסטודנטים בצרפת ב-1968, בשנות ה-80 בידי משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה, אצל כוחותיו של הרודן פינושה בצ'ילה, בהפגנות נגד הבריטים בצפון אירלנד, ובמדינות אפריקאיות שונות. בחלק מהמקרים, המכת"זית או תותח המים שלה היו מתוצרת ישראל.
המכת"זית הראשונה נולדה בישראל בשנת 1986 במפעל ששכן בקיבוץ בית אלפא, והיום כבר איננו בבעלות הקיבוץ. זו הייתה למעשה הסבה של כבאית, עם יכולות ייעודיות לפיזור הפגנות. במשך כשנה וחצי נמכרו למשטרת ישראל 14 רכבים כאלו, ששימשו בעיקר לפיזור הפגנות חרדים. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה היה ניסיון למכור מכת"זיות לצה"ל, אבל במערכת הביטחון החליטו לוותר על הכלי. למג"ב איו"ש, לעומת זאת, יש מכת"זיות.
אמנון הלפר כיהן במשטרה 11 שנה ושימש, בין השאר, ראש מדור הבילוש בימ"ר תל-אביב. הוא פרש מהמשטרה ב-1985 ופנה לעסקים פרטיים. הוא זה שתיווך במכירת המכת"זיות למשטרה. "בזמני, מכת"זית עלתה 200־300 אלף דולר", הוא משחזר השבוע. "אני מכרתי לתאילנד, סינגפור, סרי־לנקה, צרפת, סין ומשטרת ישראל, כי זה היה כלי חדש, מעניין".
7 צפייה בגלריה
''זה היה כאילו מישהו במכת"זית משחק במחשב ומחליט את מי להוריד''. ח''כ נעמה לזימי
(צילום: יואב דודקביץ')
את השם הרע שיצא למכת"זית הלפר מבטל באחת. "נו, באמת, מה זו מכת"זית? זו משאית רגילה, כבאית, שהמציאו לה פטנט איך לירות פוּלְסִים של מים. דרך אגב, יש מדינות שאין להן מכת"זיות והן משתמשות בכבאיות. מכוניות לפיזור הפגנות ייצרו ומייצרים בעיקר בחברה אוסטרית, שבית אלפא הייתה מתחרה שלהם. הפטנט הישראלי שנתן יתרון לישראלים היה איך לעצור את זרם המים בין פולס לפולס. המשאבה מוציאה את המים בקצב של 2,000 ליטר בדקה, מה שגומר לך את המים תוך שתי דקות. בא המהנדס ופיתח שיטה איך עוצרים את הזרם. מה שאת רואה אותם יורים, פולסים של מים, כמו מכונת ירייה".
איפה אתה בהפגנות?
"אני הולך להפגנות, רואה אותן בצד וזה לא מפחיד אותי, כי אני יודע מה זה".
אז למה יצא להן שם רע?
"לא יודע. אני עדיין חושב שזה כלי עדיף משימוש באלות, רימוני הלם ואמצעים מהסוג הזה. אבל אולי אנשים רוצים הפגנות דה-לוקס, בלי התערבות משטרתית".
המפעל בבית אלפא עשה התאמות למציאות הישראלית?
"אין 'מציאות ישראלית'. זה מים, שאפשר לערבב בהם דברים, אבל בסוף, זה מים. בזמנו זה היה מוצר מפוקח על ידי משרד הביטחון. איפה שאושר מכרו ואיפה שלא, לא מכרו. היו טענות, למה אנחנו מוכרים למשטרים מפוקפקים. השאלה שלי היא האם עדיף שבזימבבואה ירו באנשים כדורים - או מים? והתשובה ברורה. כשאני שיווקתי באותם מקומות, לא נהרג אדם אחד. כאזרח, זה עדיף על אלימות משטרתית בעזרת אלות או רימוני הלם. זה מים. אז על מה מתלוננים עכשיו? אני מניח שזה לא נעים לחטוף מקלחת קרה בליל חורף. אבל אם יש לפעילי זכויות האדם שיטה אחרת, טובה יותר - שיביאו".
המכת"זית הישראלית המודרנית, גם היא תוצרת בית אלפא, שונה מאוד מהכבאיות הראשונות. היא שוקלת כ-15 טון, נושאת מכל גדול של 5,000 ליטר מים ויש לה שני תותחים: ראשי וקדמי. התותח הקדמי, הקטן יותר, מצוי בגובה הפגוש, ומיועד לפיזור של מפגינים שהתקרבו למכת"זית (טווח של 20 מטר) ולכיבוי צמיגים בוערים בטרם המכת"זית דוהרת לעברם. לכן יש אפשרות להתיז באמצעותו גם קצף כיבוי. הפגוש עצמו יכול לנוע מעלה ומטה, כמו כף של דחפור, כדי לפנות מכשולים ומחסומים. אבל עיקר עוצמתה של המכת"זית מרוכזת בתותח הראשי. הוא מסוגל לשגר מטחי מים – "פולסים", בלשון המשטרה – למרחקים שנעים בין 15 לכ-70 מטר. התותח מכוון על ידי שוטר יס"מ שמתמחה בכך, ומכונה "מפעיל". המפעיל, שיושב לצד הנהג, שולט בתותח באמצעות ג'ויסטיק מתוך התא, ומכוון באמצעות מצלמה המורכבת מימין לתותח. המפעיל יכול לקבוע את לחץ המים המשוגרים – חמש אטמוספרות נחשב ללחץ נמוך המתאים לפיזור הפגנות "קלות", וככל שמועלה הלחץ עוצמת הזרם הופכת למכאיבה ולעיתים קטלנית יותר. על פי הנחיות המשטרה, הלחץ המקסימלי בכינון ישיר הוא של עשרה בר (בר היא מידת לחץ. לחץ של צינור השקיה בגינה הוא סביבות שבעה בר).
המפעיל גם יכול להחליט מה סוג החומר שמותז. האפשרויות הנפוצות הן מים, ומים שלתוכם מוזרק צבע. בדרך כלל בארץ מדובר בצבע כחול, אבל כל צבע אפשרי. הרעיון במים עם צבע הוא גם להגביר את ההרתעה וגם "להכתים" מפגינים, לצורך עיכוב או מעצרים מאוחרים יותר. אגב, לידיעת המפגינים מכל המגזרים: למפעיל המכת"זית יש אופציה להוסיף למים המותזים גם גז מדמיע, בדרך כלל פלפל. זו אופציה שבה ייעשה שימוש רק בהפגנות אלימות ממש.
אפשרות נוספת היא להזריק למים חומר כימי בעל ריח מצחין - זהו “הבואש". על פי מסמך משטרתי, "הבואש הוא נוזל המורכב מתרכובת של חומרים אורגניים, אשר לאחר תהליך תסיסה הופכת לחומר המפיץ ריח חריף, הגורם לתחושת דחייה עד כדי בחילה, ובמקרים נדירים גם צריבה ו/או אדמומיות באזור העורף, הצוואר ובית החזה, אשר חולפים לאחר מספר שעות ללא התערבות רפואית". מדובר בתרכובת כימית פרי פיתוח ישראלי, שלטענת הרשויות נבדקה מבחינה בריאותית וסביבתית ואיננה גורמת נזק, מלבד הריח הנוראי.
על פי נתוני המשטרה, בשנים 2021־2022 נעשו 152 שימושים במכונית ההתזה מסוג בואש בתור אמצעי לפיזור הפגנות. 136 מהם היו במסגרת עימותים והפרות סדר בירושלים, ביניהם במחאת בלפור ובמחאות חרדים נגד עבודות הרכבת הקלה, ובמעצרי סרבני גיוס. גם בבית-שמש השתמשו בבואש, בעת מחאה נגד מרוץ נשים בעיר. עיר נוספת שבה נעשה שימוש בבואש היא אום אל-פחם. זה קרה במחאות נגד אלימות משטרתית, בעיקר בעקבות מותו של מוחמד מחמאיד כיואן בן ה-17, שנורה למוות במאי 2021.
תנ"צ שלומי טולדנו, ראש חטיבת השיטור: "אם תראי איך מטפלים בהפגנות בצרפת, הם אגרסיביים מההתחלה הרבה יותר. שם, למשל, מפעילים בלחץ של 17 בר. אנחנו חושבים שהחיים בנויים ממִדרגים ושצריך לתת אפשרות למפגין להפסיק את הפרת הסדר. אבל כן, בסוף פיזור הפגנות לא מצטלם טוב"
בתחילת המחאה נגד המהפכה המשפטית נמנעה המשטרה משימוש באופציית הבואש במכת"זיות, אבל מהר מאוד גם הכלי הזה נכנס לארסנל. אחד המקרים הראשונים של השימוש בבואש היה במרץ, בהפגנה סוערת בצומת כרכור – אגב, כמה רחובות מביתו של מפכ"ל המשטרה. מי שנכח בהפגנה הזו הוא ד"ר עמיקם הרפז, תת-ניצב בגמלאות, קרימינולוג ומחבר הספר "משפט ושיטור: זכויות אזרח וסמכויות משטרה". אחרי ההפגנה הוא כתב למפכ"ל המשטרה: "אני חושש שפיזור ההפגנה בצומת כרכור היה ניסוי – ניסוי בבני אדם. הבה נראה אם נשיג את הסדר הציבורי תוך דילוג על כמה שלבים 'לא חיוניים'. לא חובה להתריע, לא חובה לנקוט אמצעים מדורגים. אפשר ללכת ישר ל'יד חזקה', כי זו משילות".
"לא ראיתי מדרג בדרך שבה הפעילו את המכת"זית, כי לפי נוהלי המשטרה לא מפעילים מיד", אומר ד"ר הרפז. "השוטר אמר שהייתה כריזה ואני לא שמעתי, וגם לא הייתה אלימות כלפי שוטרים. הבעיה שלי הייתה שזה לא נעשה על פי נוהלי המשטרה".
האם בעיניך מכת"זית היא כלי לגיטימי?
"בהחלט. השימוש בה צריך להיעשות על פי שיקול דעת. זה לא הורג. אפילו לא פוצע. גורם לאי-נוחות. אני בעברי מפקד שתי תחנות משטרה ומרחב. כשהייתי במשטרה, לפני 20 שנה, השימוש לא היה נפוץ".
אז מה קרה?
"בגלל ניסיון שהצטבר בעולם, וגם בגלל שהמשטרה מחפשת פתרונות. יש למכת"זית יתרון גדול: היא חוסכת כוח אדם. אין מספיק שוטרים לפזר את כל ההפגנות. והיא גם אמצעי הומני, בתנאי שמשתמשים בה על פי החוק והמדרג".
"מדרג". מילת קסם, שחוזרת שוב ושוב. אבל מה זה אומר בכלל?
בנובמבר האחרון, אחרי ששוב ושוב נמתחה ביקורת חריפה על הפעלת מכת"זיות בהפגנות שונות, פירסמה המשטרה נוהל שאמור לקבוע מתי יופעלו המכת"זיות ומתי אמצעי האלפ"ה האחרים. הנוהל קבע ארבעה מדרגים להפס"ד (הפרות סדר), ואת האמצעים המותרים לשימוש בכל מדרג. כל המפגינים מכל המגזרים, מוזמנים לשנן:
מדרג א': הפגנות שקטות, ללא הפרה של הסדר הציבורי. במצב זה אין שימוש בכוח ובאמצעי אלפ"ה.
מדרג ב': הפרת סדר ואי-ציות להוראות המשטרה. במצב זה מותרת השימוש באלה לצורך הדיפה ומעצר.
מדרג ג': הפרת סדר תוך התנגדות אלימה למשטרה, באופן העלול לגרום לחבלות בגוף ונזק לרכוש. במצב זה כבר נכנסים לשימוש פרשים, רימוני הלם, מערכת פיזור ההפגנות האקוסטית "צעקה" – וכאן לראשונה גם המכת"זית, כמעט על כל שימושיה – מים, צבע ובואש. אגב, בכיר במשטרה מסביר לנו שיש היגיון בכך שקודם ייכנסו פרשים, ורק אז מכת"זית: "פרשים זה לפני מכת”זית, בגלל שאם כבר יש מים על הכביש, הסוס יכול להחליק".
מדרג ד': הפרת סדר תוך התנגדות אלימה קשה, שימוש באמצעים כנגד כוחות המשטרה או הציבור באופן העלול לגרום לחבלות בגוף ולנזק לרכוש. במצב זה גם מותר שימוש בכדורי ספוג, רימוני גז מדמיע, רחפן מטיל קפסולות גז ועוד. המכת"זיות יכולות להמשיך להמטיר מים, צבע או בואש, אבל במדרג זה ניתן להזריק למים גם גז מדמיע.
אלו ההוראות הרשמיות, רק שהמציאות, כידוע, הרבה יותר מתעתעת. לכאורה, כל ההפגנות שבהן הופעלו מכת"זיות שייכות למדרג ג'. אבל האם בכל ההפגנות הללו – חרדים, יוצאי אתיופיה, מתנגדי המהפכה המשפטית – אכן הייתה "התנגדות אלימה למשטרה"? שאלנו בכיר לשעבר במשטרה, שבין שלל תפקידיו היה גם ממונה על הכשרת מפעילי המכת"זיות.
מיהם המפעילים, בעצם?
"צוות מכת"ז כולל מפקד ונהג. הם צריכים לעבור הכשרה. לא כל יס"מניק יכול לנהוג או לפקד. מפעיל צריך לעשות שמירת כשירות ארבע פעמים בשנה, ונהג פעם בשנה. הרענון כולל גם היבטי בטיחות".
אומרים לנו מפגינים שהם חשים כמו במשחק מחשב. שהפעלת המכת"זיות נראית רנדומלית לגמרי.
"זה ממש לא כמו במשחק מחשב. לפני שמקבלים אישור ממפקד המחוז יש קריטריונים: כמה פעמים הזהירו טרם הפיזור, חוקיות ההפגנה, כמה מפגינים, מידת האלימות, מידת ההפרעה ואי-הציות לחוק ולתנאי ההפגנה וכו'. זה לא לפי כיוון הרוח. יש מדרג המגדיר מה האמצעים המאושרים לכל שלב ומי הסמכות המאשרת בהתאם להערכת מצב".
ומי מחליט מתי מים רגילים, מתי כחולים ומתי בואש?
"למים אין משמעות גדולה. במקומות מסוימים בעולם אגב, עוצמת המים גבוהה יותר. אבל יש לשימוש במכת"זית נהלים ברורים. למשל, ילדים, נשים בהיריון וקשישים - ברור שעליהם לא מכוונים. בגדול, כל נושא ההפס"ד הוא נושא מפוקח ומחויב במיליון רגולציות. היחס אל המפגינים הוא כאל אזרחים, לא אויב. 'משלנו', מה שנקרא. אבל כשזה עובר את הגבול, חייבים להפעיל כוח. ההפגנות במגזר למשל, לעיתים מתחילות או גולשות מהר מאוד לאלימות קשה ואתה די מהר מגיע, או מתחיל את הטיפול בהן איתן במדרג ג'".
תנ"צ שלומי טולדנו הוא ראש חטיבת השיטור הנוכחי של משטרת ישראל, שאמונה על כל בניין הכוח, כולל תורות, נהלים ופיתוח אמצעים. "בתוך זה", הוא אומר, "יש גם את עולם הפרות הסדר. אני זה שמכשיר את האנשים (להפעלת המכת"זיות) והמחוזות הם אלו שמפעילים. הנוהל מדבר על הפעלה מידתית: בהתחלה חמישה בר, ואם הן מתגברות עולים להפעלה יותר משמעותית. השוטרים עושים הכשרות גם לטווחי הפעלה. לא כל מפקד הפגנה יכול להפעיל מכת"זית. אנחנו מאשרים רק לניצב משנה להפעיל, שזה אומר או מפקד מרחב - או מפקד תחנה מתחנות גדולות, לב הבירה או תל־אביב".
ומה משפיע על ההחלטה שלו אם לאשר מכת"זית או לא?
"הוא שוקל איזה צירים מרכזיים פתוחים, מה ההיסטוריה של ההפגנה, איזה מידע מודיעיני יש, האם יש מנהיגות שמאפשרת הידברות, האם היה תיאום מוקדם, מה השיקולים של פגיעה במרקם חיים. הוא תמיד יבחן האם התכלית ראויה, והאם אני אפעיל את המכת"זית ואצליח לפזר את ההמון ללא פצועים או הרוגים. בסוף, למרות יחסי הציבור הבעייתיים שיש למכת"זית, מדובר בכלי שהוא יחסית אחד הרכים. הרבה נתפסים עליו כי הוא גדול ועוצמתי, אבל בסופו של דבר הוא מתיז מים או קצת מים עם צבע".
מתי מחליטים להתיז בואש?
"השיקולים בהפעלה הם: מה רמת ההתנגדות ומה רמת הציות לחוק. אם המארגנים הפרו סיכומים וסוגרים צירים, או פוגעים בסמלי שלטון או עוברי אורח, אנחנו מפעילים אמצעים. בואש זה במקרים חריגים, בעיקר ברגע שהפעלנו מים ולא עבד. גם חידדנו את הנוהל: לא במקומות סגורים, גגות או מרפסות. וגם אם כן, מחייבים אישור מקצין ספציפי מיחידת היס"מ, שמאשר בכפוף לנהלים".
האם נכון שבבלפור נמנעתם מהתזת בואש כדי שלא לפגוע בבית הראש הממשלה?
"ממש לא. המפקד לא ראה צורך מבצעי בהפעלת הבואש. את מפקד ההפגנה לא מעניין מי המפגין. אנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו, לא עושים לעצמנו נעים בגב. מתחקרים ושואלים את עצמנו שאלות קשות. ידנו לא קלה על ההדק. כשאנשי משטרה מהעולם באים אלינו הם בהלם מהמדרגתיות שלנו. אם תראי איך מטפלים בהפגנות בצרפת, הם אגרסיביים מההתחלה, הרבה יותר. בצרפת, למשל, מפעילים בלחץ של 17 בר. אנחנו חושבים שהחיים בנויים ממדרגים וצריך לתת אפשרות למפגין להפסיק את הפרת הסדר. אבל כן. בסוף פיזור הפגנות לא מצטלמות טוב. לעולם חיכוך ואכיפת חוק לא מצטלמים טוב".
אתה היית מפעיל של מכת"זית?
"אני הייתי מפקד צוות ביחידה כזו. הפעלה של מכת"זית זה משהו מקצועי. שילוב של מקצועיות ובגרות נפשית. בשנים האחרונות היו מספר מקרים שהפסקנו הפעלת מפעיל מסוים, כי הוא חרג מנהלים או היה לא מספיק מקצועי. כשהוא מפעיל את המכת"זית הוא צריך להישמע להנחיות מפקד האירוע, ואם הוא לא נשמע להנחיות באופן מדויק, הוא לא יכול להיות שם".
ובכל זאת, הם עושים את עבודתם בלילה, ואז בבוקר קוראים את הציוצים, מאמרי המערכת ודיווחי הכתבים. אנה פינס למשל, כתבת גלצ, הגיעה בשבוע שעבר עם חשד לשבר למיון לאחר מפגש עם מכת"זית. ויש אחרים. הם לא מרגישים האיש הרע בסיפור?
"אני לא קורא להם האיש הרע, אלא האיש הטוב, שאם הוא לא יעשה את העבודה, כנראה נצטרך להשתמש ביותר כוח. אנחנו לא אויבים של אף אחד, אלא מגיני הציבור. המחאה היא נגד המדינה, והמשטרה היא בחזית. וטוב שכך. הרי לא היינו רוצים שזה יהיה מול צבא. לכן לוחמי היס"מ ומפעילי המכת"זית הם בחזית ההגנה על הדמוקרטיה ולא היינו רוצים משהו אחר".
טולדנו מספר כי כרגע פועלות במשטרה 13 מכת"זיות הפרוסות במחוזות השונים, ומתכננים שם את הדור הבא של הכלי. "מה שאנחנו מנסים לשדרג עכשיו זה לשים מצלמות פנימיות טובות יותר, שתאמוד למפעיל מרחקים באופן אוטומטי. אנחנו רוצים לשדרג גם בתיעוד ובצילום. היום המפעיל רואה את הקהל, אבל המפקד אומר לו לאן להתיז את המים. הם מדברים בקשר".
קרה שעצרתם שימוש במכת”זית?
"קרה לי אישית שמפעיל מכת"זית זיהה קשישים במגזר החרדי, ואמר לי: 'שלומי, אני לא משפריץ, אני הולך אחורה', ואחד משנינו אמר: 'חדל'. גם מול ילדים קטנים נבחן אופציות אחרות".
גם ניצב (בדימוס) זהר דביר היה בעבר הלא-רחוק מפעיל מכת"זית. אחר כך כיהן כמפקד מחוז צפון במשטרה, סמפכ"ל וכיום עמית מחקר בכיר באוניברסיטת רייכמן וגם חבר בפורום הניצבים למען הדמוקרטיה. כשהיה קצין לא אחת הורה על שימוש במכת"זית. "כשהיו מהומות על רקע צוק איתן בשנת 2014 הפעלתי מכת"זית בנצרת כולל בואש, כי זה היה שלב שהיה צריך להעלות את הרמה. זה ממש לא דומה להפגנות המחאה בתל־אביב, גם ברגע הכי מוקצן שלהן".
מה ההבדל?
"בנצרת זה היה מלווה בוונדליזם, כל מיני אנשים שמנצלים את המהומה כדי לפגוע באויבים שלהם. התל-אביבים הם הכי פחות מסוכנים. המסה הקריטית זה אנשים מבוגרים, מלח הארץ, אותם 'אנרכיסטים' מה שקוראים, זה רק בשוליים צעירים יותר מיליטנטים. החרדים בבר-אילן למשל, אלו שמדרדרים עגלות אשפה בוערות, אין איתם הידברות בכלל. הם ישר מתחילים על מאה. ערבים, על רקע פעילות שנעשית בעזה, תחושת הסכנה האישית הרבה יותר גבוהה. ואז השוטרים ברמת דריכות אחרת, נושא העימותים מטווח קרוב הופך לקריטי וכדאי להכניס מכת"זית".
7 צפייה בגלריה
'אם מקפידים על ההוראות, זה כלי שלא אמור לגרום נזק''. ניצב (בדימוס) זהר דביר
(צילום: גיל נחושתן)
זה הפך במחאה לסמל, לסוג של דיכוי של השלטון.
"אם מקפידים על הוראות ההפעלה, זה כלי שלא אמור לגרום שום נזק, אלא לפזר. אם מפעילים לא נכון ולא חכם – מפנים לראש או למרכז המסה מטווחים קצרים - זה יכול להזיק".
במהלך שנות הפעלתה, אספה המכת"זית לא מעט מתנגדים, כמעט מכל מגזר: חרדים, יוצאי אתיופיה, מפגיני בלפור וקפלן ואפילו מפוני ההתנתקות, שזוכרים היטב-היטב את אמירתו של ניצב ניסו שחם בעת פינוי כפר מימון, "חרא עליהם, אל תעשה חשבון, תפעיל מכת"ז".
עכשיו גם בכנסת נכנסים לתמונה. ח"כ לזימי, שכאמור חוותה על עצמה את השימוש בכלי, מקדמת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה בנוגע ל"תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית". על פי ההצעה, שהוגשה במקור על ידי עו”ד גבי לסקי, המשטרה תהיה מחויבת לתעד בסרטונים שימוש במכת"זית. ההצעה כבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, וחתומים עליה ח"כים מכל קצוות הקשת הפוליטית, כולל נציגי מפלגות חרדיות, ערביות וכולל שר האוצר הנוכחי, סמוטריץ', והשר לביטחון לאומי – שמשרדו אחראי על מדיניות הפעלת המכת"זיות – בן גביר.
ח"כ לזימי, יש שיגידו, מה את באה עכשיו ומתלוננת? כשזה קרה בהפגנות החרדים או יוצאי אתיופיה לא הייתם כל כך נסערים.
"הסיפור זה לא 'בוא נשתמש באותה אלימות מול כולם', אלא: 'בוא לא נשתמש באלימות כלפי אף אחד'. כשאומרים 'למה מול אתיופים כן, ושמאלנים לא?' אני אומרת: למה גם מול האתיופים? בואו נצמצם את האלימות המשטרתית בכלל".
המפגינים, בינתיים, מתרגלים לסמל החדש שהופיע – וכנראה ימשיך לככב – בהפגנות המחאה. "כבר התפתח הווי סביב המכת"זית", אומר המפגין רותם בן יצחק. "אני רואה אנשים באים עם מטריות, מעילי גשם. מישהו אפילו הניף מול מכת"זית שלט של בול פגיעה. בהתחלה היינו רואים מכת"זית והיינו נבהלים. עכשיו אנשים עומדים ליד, רוקדים מולה, צועקים לה 'המכת"זית היא שמאלנית', כאילו: ‘הם משלנו'. אני חושב שהמשטרה מבינה שאנחנו עמידים למכת"זית".
שימוש במכת"זית מול מפגינים בתל אביב
(צילום: שמוליק דודפור, אורטל כהן, אור אדר, דוברות המשטרה)
אם שם המשפחה של המפגין בן יצחק מצלצל מוכר, זה לא מקרה. דודו הוא עו"ד גונן בן יצחק, בכיר לשעבר בשב"כ, דמות מרכזית בין מארגני המחאה נגד המהפכה המשפטית ומי שמשפטו מתנהל, אחרי שבהפגנות בבלפור בקיץ 2020 החליט לעצור מכת"זית על ידי שכיבה מתחתיה. "טענתי אז, ואני טוען גם היום", אומר עו"ד בן יצחק השבוע, "שהמשטרה מפעילה את המכת"זית בניגוד לנהלים של עצמה. עד לפני כמה שנים הנהלים היו חסויים. בעיקר לגבי המרחקים שמותר לכוון את המכת"זית. אני הגשתי נגד המשטרה בג"ץ שמחייב אותה למסור את הנהלים, ובסוף הם מסרו אותם לבד, אז משכתי את העתירה. 'במקרה', כמה חודשים אחר כך הוגשה נגדי תלונה על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועל זה מתנהל נגדי משפט".
כל גורמי האכיפה אומרים שאלה רק מים. הכי הומני בעולם.
"אז הם משקרים. בדרום-קוריאה נהרג מפגין אחרי שהוטח אל קיר בגלל זרם המים. אני ראיתי נער חרדי שעף עם הראש למדרכה ואושפז. בגרמניה אדם איבד שתי עיניים ממכת"זית. אנשים בבלפור, וגם עכשיו, קיבלו קרעים בעור התוף ופגיעות בעיניים. מכת"זית מותר להפעיל רק אם יש השלכה מסיבית של אבנים או חפצים על שוטרים או אזרחים באופן שמסכן את חייהם, זה מדרג ג', או סכנה מוחשית, למשל ירי, שזה מדרג ד'. באיילון, כשהם רוצים לפזר מפגינים, החוק לא מאפשר למשטרה להשתמש במכת"זית, כי לא נשקפת סכנה. גם בבלפור לא הייתה. לכן נכנסתי מתחת למכת"זית. אני חשבתי שברגע שאשכב מתחת למכת"זית אולי משהו יזוז. בפועל נכשלתי".
אז מה שאתה טוען זה שאין שום יתרון במכת”זית?
"אני אומר שזה כלי מסוכן. עד היום אף אחד לא נהרג, וזה נס. וכשזה יקרה בסוף, יגידו: איפה הנהלים?"
זו לא הפעם הראשונה שהמכת"זיות מגיעות לבית המשפט. עו"ד יובל יועז, פעיל זכויות אזרח, ייצג כבר ב-2018 חרדים בבג"ץ, שעתרו לגבי האופן שבו המשטרה מפעילה מכת"זיות ובואש בשכונות בירושלים. "הטענה שלנו הייתה שהמשטרה פועלת ללא אסדרה של כללים ברורים", אומר עו"ד יועז ."מתי מפעילים מכת"זית עם מים כחולים, ומתי בואש. אנחנו טענו לאפליה ולהתעמרות של המשטרה באוכלוסייה החרדית, כאשר בהפגנות אחרות לא עושים שימוש בבואש".
וזה עזר?
"מההתרשמות שלי, מאז שהמשטרה נאלצה לגבש ולפרסם את הכללים, השימוש באמצעים הדרסטיים האלו הפך להיות יותר מצומצם. היום יש הרבה יותר פיקוח ציבורי. היום הציבור יודע, למשל, שאסור להתיז מים בכינון ישיר".
במשטרה אולי יגידו לך שחרדים זו אוכלוסייה קשה. הנה, הם דירדרו עגלת אשפה בוערת ופצעו קשה אישה. וחוץ מזה, יש לנו מדרג הפעלה ברור.
"כאזרח, תפקידה של משטרת ישראל לא לדרג את האוכלוסיות לפי דרגת קושי, אלא לממש את הזכות להפגין. למרבה הצער, פעם המשטרה השתמשה במכת"זית כסוג של אמצעי ענישה כלפי אוכלוסיות מסוימות, וזו לא התכלית שלשמה יועד הכלי. גם המדרג משאיר הרבה שיקול דעת למפקדים, כשבפועל, זה לא תמיד שיקול הדעת המתאים. גם אם במשטרה היו משרתים מלאכים, עדיין זה כלי מסוכן. ולמרבה הצער, לא משרתים שם רק מלאכים".
