נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נשאל הערב (חמישי) אם יתמוך בתקיפה ישראלית על מתקני נפט של איראן, בתגובה למתקפה שכללה יותר מ-180 טילים לעבר שטח ישראל, ואמר כי "אנחנו בדיונים על כך", אבל הדגיש כי "כלום לא הולך לקרות היום". ביידן הבהיר אתמול כי הוא לא תומך בתקיפה של מתקני הגרעין, אבל במקרה זה לא פסל פגיעה במתקני נפט איראניים.
ביידן נשאל גם לפני המראה לפלורידה על התוכניות שהוא מתכוון "לאפשר" לישראל להגיב - והשיב: "קודם כל, אנחנו לא מאפשרים לישראל לעשות שום דבר. אנחנו מייעצים".
בינתיים, בבירת קטאר דוחא התכנסו היום שרים ממדינות המפרץ הערביות, לצד איראן לאירוע שכינסה קטאר - ועסק בשיחות להרגעת הרוחות בין ישראל לאיראן. שני מקורות אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי המדינות הערביות - בהן איחוד האמירויות - ביקשו להדגיש בפני איראן כי הן נייטרליות בכל הנוגע לעימות בין טהרן לישראל, על רקע חשש אפשרי שלהן שהסלמה רחבה יותר תאיים על מתקני הנפט שלהן עצמן.
לפי המקורות, הפחתת ההסלמה הייתה בראש סדר היום של הדיונים בקטאר. טהרן אמנם לא איימה לתקוף את מתקני הנפט של מדינות המפרץ - כפי שעשתה בסעודיה ב-2019 - אבל הזהירה כי אם "תומכי ישראל" יתערבו ישירות, האינטרסים שלהם יהיו למטרה גם כן.
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, אמר באירוע בדוחא כי איראן מוכנה להגיב אם ישראל תתקוף אותה, והזהיר מפני "שתיקה" מול "חרחור המלחמה" של ישראל, כלשונו. "כל סוג של מתקפה צבאית, פעולת טרור או חציית הקווים האדומים שלנו יפגוש תגובה נחרצת של הכוחות המזוינים שלנו", הוא אמר.
בימים האחרונים מקיימים במערכת הביטחון ובדרג המדיני בישראל התייעצויות קדחתניות לקראת האפשרות של תקיפה באיראן. לפי הערכות, תקיפה שכזו עשויה לצאת לפועל כבר בימים הקרובים. אמש, ערב ראש השנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים דיון ביטחוני בקריה, בהשתתפות הרמטכ"ל הרצי הלוי, שר הביטחון יואב גלנט, ראש המוסד דדי ברנע, ראש השב"כ רונן בר ומזכירו הצבאי של נתניהו רומן גופמן. הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס שלשום בלילה, אך לא דן בתוכניות התגובה של ישראל. את ההחלטה הזו העביר להתייעצויות בפורומים מצומצמים יותר.
בישראל יש סל תגובות נרחב לפעולה, כאשר לכולם ברור שהתגובה למתקפה האיראנית תהיה גדולה וכואבת, ותכוון נגד אתרים אסטרטגיים. גורם המעורה בפרטים אמר כי "לא משנה מה יוחלט, זה יהיה משהו גדול". תקיפה ישראלית באיראן עשויה להיות נגד מתקני נפט וגז, מתקני גרעין, מערך הנ"מ - בדגש על זה שמגן על מתקני הגרעין, מרכזי אמל"ח ואפילו סיכולים ממוקדים. כל אחת מהאפשרויות היא אסטרטגית, וייתכן כי התגובה תכלול יותר מאחת. היצירתיות הישראלית יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני מובנים, והתגובה לא חייבת להגיע בצורת תקיפה מהאוויר.
הגורם המעורה בפרטים אמר כי ישנו רצון ישראלי להגיב לבד, ולהראות לאיראנים - ולעולם - למה ישראל מסוגלת. "לא נרצה לבקש עזרה מבנות הברית. יש חשיבות לתגובה עצמאית ואנחנו מסוגלים לזה. ישראל יכולה להכאיב לאיראנים פי כמה ממה שהם מסוגלים לדמיין. בסל התגובות שלנו יש אופציות רחבות, זה יכאב לאיראנים", אמר.
קונסול ישראל בניו יורק, אופיר אקוניס, אמר היום בסבב ראיונות בארה"ב כי "ישראל תגיב על ירי כ-200 טילים בליסטיים שנורו מאיראן לעבר מדינת ישראל. אין ממשלה או מנהיג בכל העולם שלא היו מגיבים למתקפה כזאת". לדבריו, "אנחנו מעריכים את הודעות התמיכה והגיבוי של מנהיגים פוליטיים משתי המפלגות בארה"ב. כך נוהגות בעלות ברית מול אויב משותף".
במקביל, סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב נפגש היום עם שגרירת ישראל במוסקבה סימונה הלפרין. במשרד החוץ הרוסי אמרו כי השניים דנו במצב במזרח התיכון בדגש על המצב בעזה ובאזור הגבול בין ללבנון-ישראל. במשרד הבהירו כי הצדדים דנו גם בסדר היום הבילטרלי של היחסים בין המדינות.