כבר תשעה ימים שמופעלות ברציפות התרעות על ירי רקטות בעוטף עזה, שם מנסים התושבים, עד כמה שאפשר, לחזור לשגרה. תוך קצת יותר מיממה הופעלו שבע התרעות באזור - כשארבע מהן התבררו כאזעקות שווא.
שיגורי רקטות מתוך רצועת עזה, שבוע שעבר
(צילום: רויטרס)
בשלושת השבועות האחרונים נרשמו יותר מ-30 מקרים של התרעות צבע אדום ביישובים - בשבוע האחרון מדי יום. בחודש האחרון כמחצית מההתרעות על ירי רקטות בעוטף עזה התבררו כזיהוי שווא. התרחיש הזה, שבו תושבים מבוהלים רצים למרחבים המוגנים וממתינים לקולות הפיצוצים, רק כדי לגלות שמדובר בזיהוי שגוי, הפך לחלק משגרת החיים באזור - אחרי יותר מ-20 שנה של שיגורים - שהתושבים קיוו שיפסקו לפחות כשכוחות צה"ל עדיין נמצאים בשטח אחרי כמעט 15 חודשי לחימה.
מאחורי כל התרעה עומדים שני גופים מרכזיים – חיל האוויר ופיקוד העורף. חיל האוויר אחראי לזיהוי האיומים שחודרים לשטח ישראל באמצעות מערך של חיישנים ("סנסורים"), המעבירים את המידע בזמן אמת לפיקוד העורף. תפקידו של האחרון הוא להוציא את ההתרעה בזמן קצר ככל האפשר – תהליך קריטי במיוחד באזורים סמוכים לגבול, שבהם משך הזמן מרגע שיגור הרקטה ועד לפגיעתה הוא של כמה שניות.
אז מדוע מתרחשות התרעות שווא? מאז תחילת המלחמה צה"ל הגביר את רגישות החיישנים, במטרה לזהות כל איום אווירי – אפילו הקטן ביותר. אך הרגישות הזו גובה מחיר: חיישנים אלה עלולים לזהות בטעות ציפורים או כדורי מקלע כרקטה, מה שמוביל להפעלת אזעקה שגויה.
עמדת הצבא בנושא ברורה - עדיף אזעקת שווא על פני חוסר התרעה, מה שעלול לעלות בחיי אדם. עם זאת, בצה"ל מודעים היטב למחיר הנפשי והחברתי של התופעה, ולטענתם נערכים תחקירים שוטפים לשיפור הדיוק והפחתת היקף התרעות השווא.
המטרה העיקרית היא מציאת האיזון העדין בין הביטחון לבין אמון הציבור. כלומר, איך להמשיך לספק התרעות מהירות ומדויקות, תוך הפחתת ה"שווא" למינימום האפשרי. בפיקוד העורף מתחבטים במדיניות ההתרעה. הם מבינים שאלה חייבות להיות כמה שיותר מדויקות ואמינות מול האתגרים המורכבים, ומשתדלים לא לשחוק את הכלי הזה שנקרא "התרעה" - ולשמור על אמון הציבור שיישמע להוראות.
רק הבוקר נשמעה בשעה 6:44 אזעקה במושב נתיב העשרה, הסמוך לגבול עם צפון הרצועה - שם מתמרנים כוחות צה"ל. כעבור כ-10 דקות, עדכן דובר צה"ל כי מדובר בזיהוי שווא. גם אמש, נמסרה הודעה דומה כ-10 דקות אחרי שהופעלה התרעה באזור שדרות ב- 23:16; כשעה לפני כן, נמסרה אותה הודעה לגבי ההתרעות שהופעלו גם כן בנתיב העשרה; בצהריי יום שישי, ב-16:19 הופעלה התרעה במטווח ניר עם שהתבררה כהתרעת שווא.
מוקדם יותר אתמול, אחרי שהופעלו התרעות בשדרות, איבים וניר עם עדכן דובר צה"ל כי זוהו שני שיגורים שחצו מצפון הרצועה: אחד התפוצץ סמוך לקיבוץ ניר עם, והשני בשטח פתוח; לפני כן, הופעלה התרעה בבארי, לראשונה זה 10 חודשים (למעט המתקפה האיראנית ב-1 באוקטובר), בעקבות טיל כתף ששוגר על ידי מחבלי חמאס בצפון הרצועה לעבר מסוק של חיל האוויר.
בעקבות התגברות הירי שוחחה ראש המועצה האזורית אשכול מיכל עוזיהו עם שר הביטחון ישראל כ"ץ ועם גורמי הצבא, והדגישה כי "דין ירי לעוטף הוא כדין ירי על מרכז הארץ. יש לפעול בנחישות - משום שלא נקבל המשך מציאות שבה ירי רקטות יהיה חלק משגרת חיינו בזמן שאנחנו עוסקים בשיקום הקהילות והישובים". לדבריה, "גורמי הביטחון עמדו על כך כי אין ולא תהיה מדיניות הכלה של ירי, והירי הוא תגובה לפעילות צה"ל שמתרחבת בימים אלה".
בהמשך דרשה גם לקדם עסקה לשחרור החטופים, והוסיפה: "אנו קוראים לעסקה אמיצה שתשנה את המציאות האזורית, תחזיר הביתה את אחינו החטופים שנלקחו באכזריות מביתם ונמקים בשבי ותביא לשקט וביטחון ליישובי העוטף".
עשרות אלפי תושבים מאזור עוטף עזה חלמו וקיוו לשוב הביתה, אך המציאות התבררה עבור רבים מהם כהתמודדות מחודשת עם אותה תחושת חוסר ביטחון שהפכה לחלק משגרת חייהם. לפי הנתונים, כ-53 אלף מתוך כ-64 אלף תושבי העוטף (83%) שבו לביתם. 13 יישובים מוגדרים תחת "מניעה ביטחונית/שיקומית", ורק 57 אלף תושבים מורשים רשמית לחזור – כך שכ-93% מאלה שיכולים לשוב לביתם, כבר חזרו. בפועל, המספרים גבוהים יותר, שכן חלק מהתושבים החליטו לשוב גם ליישובים שאינם מוגדרים כבטוחים עדיין.
פורסם לראשונה: 09:18, 04.01.25
