חוק הגיוס החדש עולה לחקיקה בכנסת, ללא בשורת בסוגיית השוויון בנטל: תזכיר תיקון לחוק הגיוס החדש יעלה להליך חקיקה לפי דרישת צה"ל עם הגדלה דרמטית בהיקף זמן השירות לחיילי חובה ומילואים, לאור צרכי הלחימה ובהסתכלות של שנים קדימה. החוק החדש יאריך את תקופת השירות לחיילים סדירים בנים לשלוש שנים, אחרי כמעט 9 שנים בהם משך השירות הסתכם ב-32 חודשים.
נכון לעכשיו, אורך השירות לבנות לא ישתנה. בהמשך השנה צפוי להתקיים מנגנון דיפרנציאלי שיחלק את משכי זמן השירות בין אוכלוסיות המשרתים, עורפיים, תומכי לחימה ולוחמים, כאשר כבר עכשיו ברור שתקופת שלוש השנים תכלול לכל הפחות את החיילים הקרביים והטכנולוגיים. לאחר דיונים בצה"ל ומול האוצר הוחלט שהחוק יחול גם על משרתי חובה פעילים רטרואקטיבית חרף הבעייתיות שבכך, ולכל הפחות על הלוחמים שכבר גויסו לפני המלחמה ל-32 חודשי שירות.
בצבא מתכננים לשפות לוחמים אלו בארבעת החודשים הנוספים במעין שכר קבע ראשוני שיכול להגיע ל-5,000 עד 8,000 שקלים בחודש לערך, לכל חודש נוסף שישלים ל-36 חודשים.
הארכת השירות, שתתפוס כאמור גם לשנים הבאות ולא רק למלחמה או לשנת הלחימה 2024, תכלול גם את משרתי המילואים: גיל השחרור משירות מילואים לחיילים יוארך מ-40 ל-46, לקצינים גיל השחרור יעלה ל-50 וגיל ההתנדבות יוארך ל-66. ביחידות קרביות רבות במילואים התייצבו למילואים בהתנדבות בתחילת המלחמה גם בני 50 ו-60 ואף מעבר לכך, כך שמדובר במאגר גדול שסביר שינוצל בהתאם לערכי הנתינה של מגזר המשרתים.
בסך הכול התנדבו במילואים לאורך המלחמה כ-50 אלף משרתים - שיא של כל הזמנים. במלחמה גם שירתו כ-40 אלף נשים במילואים. לצורך ההשוואה, במלחמת לבנון השנייה היו כמה מאות מילואימניקיות. אך לא רק גיל הפטור לחיילי המילואים יוארך, אלא גם משך השירות שלהם - לפי החוק החדש, לכל משרת מילואים צפויים שבועות של שירות "רגיל" בכל שנה, מדי שנה - ולמעשה פי 4 מהמודל הקיים כיום: 42 ימים לחייל, 70 ימים למפקד ו-84 לקצינים.
עד כה חוק המילואים היה במודל תלת-שנתי וקבע שלוחם במילואים יעשה כשבוע עד שבועיים אימון בשנה; 21 ימי תעסוקה מבצעית בשנה שאחריה; ובשנה השלישית לא יזומן כלל או לכל היותר, אם יסכים לכך, לאימון קצר של ימים אחדים. מדובר היה בממוצע של 10 ימים בשנה, שיזנק כעת פי 4.
התיקון לחוק יאפשר לזמן את לוחמי המילואים כבר מהשבועות הקרובים תחת החוק החדש ולא בצו 8 יותר. בצה"ל גם כיום יש עשרות אלפי משרתי מילואים על מדים מתחילת המלחמה, רבים מהם בגזרות הלחימה ארבעה חודשים ברצף, ואלו ששוחחררו לאחרונה כבר נדרשו לחזור לתקופת שירות נוספת בחודשים הקרובים.
ההירתמות של משרתי המילואים הגיעה לא רק במערך הלוחם: ליחידות הטכנולוגיות התגייסו במלחמה כ-20 אלף מתכנתים ומהנדסים וזירזו תהליכי פיתוח והטמעת אמצעי לחימה ותוכנות מבצעיות שונות לטובת המאמץ המבצעי ובמעט זמן ביחס לתהליכים שכאלו. בצבא מבטיחים שלכל הפחות בחודשים הקרובים יימשכו התגמולים הכספיים למשרתי המילואים, כולל בקרן הסיוע לבעיות שונות ובתקציב שיגדל בקרוב לכ-450 מיליון שקלים.
מאידך, חוק הגיוס החדש לא ייגע באוכלוסיות אחרות כמו חרדים וערבים. בצבא מודים היום שרק 450 חרדים התנדבו בתחילת המלחמה לצה"ל במה שמכונה "שלב ב'": טירונות קצרה ואז שחרור הביתה וקריאה בהתאם לצורך לתפקידים עורפיים, בעיקר בפיקוד העורף. מסות של גיוס חרדים או ערבים לשירות צבאי, לאומי או אזרחי, לא צפויות לאור החוק החדש, שישפיע בעיקר על העומס שחולק המגזר החילוני והדתי.
בצבא זיהו עלייה קלה מאז המלחמה בכמות המתגייסים לגדוד "נצח יהודה" ולפלוגות הדומות בגבעתי ובצנחנים, של כמה עשרות צעירים שהוגדרו על ידי המדינה כ"חרדים". בסך הכל משרתים בצה"ל במילואים 25% מסך הגברים בישראל בגילים 21 עד 40 שעשו שירות חובה ואחוז חד-ספרתי מכלל האוכלוסיה.
באכ"א מתכננים להגדיל את מערך הקבע מ-40 אלף ליותר עקב צרכי הביטחון, אך הנתונים הסופיים טרם נקבעו והכוונה היא להילחם על השארת מוקדי הידע וגורמי החימוש השונים, לצד המפקדים, שצברו ניסיון יקר ערך במלחמה. עוד עולה מהנתונים כי 112 אלף ממשרתי המילואים הם בעלי משפחות. בצבא מעריכים את הגידול השנה, לכל הפחות, בכמות משרתי המילואים בפי חמישה יותר מבשנה רגילה בעבר - וזה עוד אחרי השלב העצים בלחימה. למעשה, 10% מסדר הכוחות בצה"ל בשנה הקרובה יבוסס על מילואים בכל רגע נתון.
בצבא מודים שאוכלוסיות הסטודנטים שבמילואים עדיין נפגעות בגלל הירתמות חלקית של מוסדות הההשכלה הגבולה להקל ולסייע להם. בעיה נוספת נוגעת למאות סטודנטים שלומדים בחו"ל ובאו לשרת בארץ עם פרוץ המלחמה, ורק חלק קטן מהם נקלט במוסדות בארץ. בקרן הסיוע שצה"ל הקים למילואימניקים השיבו בחיוב ל-51% מבקשות העזרה, כמו החזרי טיסות וחופשות שבוטלו, תיקונים לנזקים בבית ועוד, אך לבקשות כמו השתלת שיער בטורקיה וטיפול נפשי לחתול שנפגע מהיעדרות בעליו, הבקשות נדחו.
עם בניית הצבא מחדש מעריכים באכ"א שיהיה צורך ב"צבא גדול, מיומן וחזק", ולא ב"צבא קטן, חכם וזול". לנוכח הפצועים והחללים הרבים יש צורך מיידי בגיוס 1,400 חיילים נוספים כבר במחזור מרץ והם יגיעו בעיקר מקיצור המכינות הקדם צבאיות ושנות השירות ומעט יחסית מישיבות ההסדר הגבוהות.
באופן כללי, מעריכים באכ"א שיהיה צורך בעוד 34 אלף משרתים נוספים ביחס לתכנון שקדם למלחמה, למשך השנים הבאות, לנוכח צרכי הביטחון והנפגעים הרבים במלחמה. החוסר הנוכחי עומד על 3,500 חיילים, וזאת מאותה סיבה, וגם מתוך הכוונה שגדודי החי"ר והשריון יגדלו לפחות ב-20%.
לפי נתוני אכ"א המעודכנים, במלחמה נפלו 563 חללים, כ-40% מהם בתמרון הקרקעי ברצועה ומתוכם כמחצית הם משרתי מילואים. בצה"ל טיפלו בכ-13 אלף חיילים פצועים עד כה במלחמה - 2,830 מהם אושפזו, והיתר שוחררו מבתי החולים לאחר טיפול קצר.
באכ"א מלווים 1,068 הורים שכולים מהמלחמה, 1,782 אחים ואחיות שכולות, 116 אלמנות, 797 בתי אב, 352 יתומים, 195 חברות ו-18 ארוסות או ידועות בציבור שאבדו את בני זוגן. 1,800 חיילים טופלו במרכזים צבאיים שמסייעים נפשית ו-150 קיבלו פטור על רקע נפשי. 26 אלף לוחמים עברו סדנאות בנות יומיים לעיבוד חוויות הלחימה.
בתוך כך, בצבא מודים שטעו באי-השחרור להפוגה נוספת לאלפי לוחמים סדירים שנלחמים מזה כשלושה חודשים בשטח העזתי, בעיקר מחטיבות הצנחנים, גבעתי ו-7. בכירים במטכ"ל התערבו בכך אישית ותיתכן הפוגה נוספת וקצרה ללוחמים הביתה בימים הקרובים.