(צילום: נויל האריס)
הדיווחים התקשורתיים על אודות הסדר הטיעון המתגבש בימים אלה בין הפרקליטות לבין ראש האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו מעוררים שיח ציבורי ומשפטי עז בכמה שאלות: מהי מהות הסדרי הטיעון והאם השימוש בהם נעשה באופן ראוי? מה הקשר בין הסדר טיעון לבין שאלת הקלון שאולי יוטל על יו"ר הליכוד? והאם הסדר טיעון שכזה יכול להיפסל על ידי שופטי בג"ץ? ynet עושה סדר.
מה זה הסדר טיעון?
מדובר ב"עסקה" בין התביעה לבין נאשם בפלילים באשר לסעיפי האישום או לפרטים בכתב אישום או בדבר העונש שיוטל עליו. כעקרון, הסדר טיעון חוטא להליך הפלילי שתפקידו להוציא את האמת לאור באמצעות הליך משפטי מלא. ואולם, למוסד הסדר הטיעון יש יתרונות רבים. הנאשם מנהל את סיכוניו, זוכה לוודאות באשר לסעיפי הרשעתו ועונשו הצפוי, וכל זאת ללא עינוי דין וניהול משפט ארוך ויקר. לרוב, במסגרת ההסדר מקבל הנאשם עונש מקל מזה שהיה צפוי לו הורשע בכל העבירות הנטענות בכתב האישום המקורי. האינטרס הציבורי הרחב אף הוא בא לידי ביטוי, שכן נחסך זמן יקר של ניהול הליכים משפטיים ארוכים.
האם הסדר טיעון כולל גם הסדר בנושא הקלון?
באופן עקרוני לא. חרף הדיווחים הרבים בנושא המו"מ מול נתניהו בנושא, העקרון הוא שסוגיית הקלון אינה חלק ישיר מהעסקה. כשנקבע שאדם ביצע עבירה שיש בה קלון, הכוונה היא שדבק בו פגם מוסרי המונע ממנו למלא תפקידים ציבוריים שונים. כך למשל, קלון מונע התמודדות בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות; כהונה כשר בממשלה; חברות בדירקטוריון של חברה ממשלתית; חברות בוועד מנהל של עמותה ועוד.
אך חשוב להדגיש כי קלון אינו חלק מהעונש על העבירה. ההחלטה אם יש בעבירה מסוימת קלון מתקבלת רק לאחר ההרשעה, לעיתים שנים לאחריה, על ידי גוף רלוונטי שבסמכותו להכריע בעניין. כך למשל, "חוק יסוד: הכנסת" קובע כי לא יוכל להתמודד מי שנידון למאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים וטרם עברו שבע שנים מהיום שסיים לרצות את עונשו, אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות כי אין עם העבירה משום קלון.
לדוגמא, משה פייגלין הורשע ב-1997 בעבירת המרדה. ב-2002 הוא ביקש להתמודד לכנסת, ונפסל על ידי יו"ר ועדת הבחירות, שקבע שהיה בעבירות שבהן הורשע חמש שנים קודם לכן משום קלון.
כאשר גובש הסדר הטיעון עם הנשיא לשעבר משה קצב – הסדר שלבסוף לא קוים על ידי קצב עצמו – הוגשה עתירה לבג"ץ שדרשה שבמסגרת ההסדר ייקבע כי העבירות שבהן יודה נושאות קלון. בג"ץ דחה את העתירה, וקבע כי "שאלת הקלון אינה יכולה לשמש, כשלעצמה, אמצעי לתן-וקח במסגרת ההקלות הניתנות לנאשם בהסדר הטיעון בתמורה להודייתו במישור הפלילי".
לצד זאת נקבע שהיועמ"ש יכול לתת ביטוי בהסדר לעמדת הפרקליטות בשאלה אם דבק קלון במעשיו של הנאשם, והוא יכול להשפיע על ההכרעה העתידית בסוגייה באמצעות תיאור עובדות כתב האישום המוסכם. אך הודגש כי סוגיית הקלון אינה חלק מהסדר הטיעון, וככל שיהיה צורך בהכרעה של בית המשפט בעניין, למשל ביחס למורשע שהוא איש ציבור, אזי בית המשפט יחליט בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי ללא קשר להסדר הטיעון.
ההכרעה בשאלת הקלון קשורה לסוגייה פרטנית אקטואלית. למשל כאשר המורשע מצוי בעיצומה של כהונה בתפקיד ציבורי או כשקלון מאיים לשלול מידיו זכויות שונות, כגון תנאי פרישה. זו הסיבה שבגינה הודיע יו"ר ש"ס אריה דרעי שהוא פורש מהכנסת טרם חתימת הסדר הטיעון, ובכך הוא מונע הכרעה של בית המשפט כבר כעת בשאלת הקלון.
בדומה, בהסדר המתגבש עם נתניהו ניתן יהיה למנוע דיון בבית המשפט המחוזי בשאלת הקלון, אם יו"ר הליכוד יתפטר מהכנסת ויוותר מראש על כל תנאי השכר של ראש ממשלה לשעבר טרם הרשעתו. ככל שזה יקרה, אזי שאלת הקלון תשוב אולי לדיון בעתיד, אם נתניהו יבקש להתמודד לכנסת הבאה, ואז יו"ר ועדת הבחירות יכריע אם יש בעבירות שבהן הורשע במסגרת ההסדר משום קלון.
האם בית המשפט מחויב לקבל את ההסכמות בהסדר הטיעון לעניין העונש?
לא. גם לאחר החתימה עדיין יש צורך לקבל את אישור בית המשפט, שבמקרים חריגים דוחה הסדרי טיעון. אך בניגוד לשאלת הקלון, בנושא העונש בית המשפט ככלל צריך לכבד את ההסדר בין הצדדים. עליו לבחון אם יש איזון ראוי "בין טובת ההנאה הצומחת לנאשם מהסדר טיעון לבין אינטרס הציבור כפי שהוא בא לידי ביטוי בעונש שבית המשפט גוזר".
כלומר, נקבע כי על בית המשפט לבחון את העונש שמוסכם בהסדר הטיעון למול העונש שהיה נגזר על הנאשם לו היה מורשע בכתב האישום ללא ההסדר.
הכלל הוא שיש לכבד את הסדר הטיעון. ואולם, ככל שההסדר מקל יתר על המידה עם הנאשם, כאשר ישנן ראיות משמעותיות להוכיח את אשמתו, כך יש סיכוי רב יותר שבית המשפט לא יאשר את העונש המקל שהוסכם בין הצדדים, ויקבע ענישה מחמירה יותר, אך זה קורה לעיתים נדירות ביותר.
האם בג"ץ יכול לפסול הסדר טיעון?
כן. ניתן לתקוף את ההחלטה של היועמ"ש לחתום על הסדר טיעון בפני בג"ץ. כך למשל, כאשר נחתם הסדר טיעון בין משה קצב לפרקליטות, וכלל עונש מקל מיוחד של מאסר על תנאי בלבד, הוגשו כמה עתירות לבג"ץ. בית המשפט דן בהן בהרכב מורחב, והחליט לבסוף ברוב של שלושה שופטים מול שניים לדחות את העתירות ולאשר את ההסדר, שלבסוף לא כובד על ידי משה קצב.
החשוב לעניינו הוא שבפסק דין זה נקבע כי החלטותיו של היועמ"ש בעניין הסדרי טיעון אינן חסינות מביקורת שיפוטית, וכאשר הסדר הטיעון ישקף פער בלתי סביר בין הראיות לבין ההסדר - יכול בית המשפט לפסול עסקה שאינה סבירה באופן קיצוני.
ד"ר מתן גוטמןשלומי יוסףנקבע כי על היועמ"ש לקבוע את ההסדר ותוכנו על בסיס שני שיקולים עיקריים: טיב הראיות והאינטרס הציבורי שבהסדר. במקרה זה תתעורר השאלה אם האינטרס הציבורי לא מחייב במקרה זה דווקא בירור האמת בבית המשפט, ושאלה זו תעמוד לדיון בפני בג"ץ.
אם לא ייחתם לבסוף הסדר טיעון, האם זה יכול להזיק לנתניהו במשפט?
ייתכן שכן. בבג"ץ קצב ציין השופט אדמונד לוי שכאשר נאשם יוזם פתיחה במגעים להסדר טיעון, תוך ויתור על הזכות למשפט שבו יוכל להוכיח את חפותו, וזאת לאחר שעד אותה עת עמד בתוקף על גרסתו שלפיה לא היו דברים מעולם, אפשר ותוסיף לראיות שכנגדו. כך שעצם הפניה של נתניהו ליועמ"ש, כפי שדווח בתקשורת, יכולה כבר לשמש לחובתו.
ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, הוא דוקטור למשפטים, עורך דין ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה
