רונית (40) היא אם לשני ילדים ממרכז הארץ. עד לפני שנתיים היו לה חיים די שגרתיים ונוחים: היא ובעלה עבדו קשה, התפרנסו בכבוד ולא היה חסר להם דבר. אבל אז הגיעה הקורונה. בעקבות המשבר הכלכלי שנגרם מהמגפה נאלץ בעלה לסגור את העסק שבבעלותו, והתקשה להשתלב בשוק העבודה. הם החלו להתמודד עם קשיים כלכליים, וכמה חודשים לאחר מכן גם החלו בהליך גירושים, שרק החמיר את המצב. עבורה, ועבור עוד רבים כמותה שנפגעו כלכלית מהמשבר, גל ההתייקרויות של השבוע האחרון אינו עוד מכה קלה בכיס - אלא גזירה כלכלית אנושה.
"אני לא מצליחה להרים את הראש מעל המים", מודה רונית. "זה לא מספיק שאיבדתי את הביטחון שלי, אני מרגישה שהמדינה מקשה עלינו בכל דרך אפשרית. אני אבודה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה נפשית כי הלחץ והמתח מביאים אותי למצבים נפשיים שלא ידעתי שיכולים לקרות בכלל. אני מאוכזבת מאוד ממה שקורה פה. להעלות את המחירים אחרי הטלטלה שעברנו? אנחנו כבר בשפל. לאן נשאר עוד לרדת? זה הזוי".
רונית מודאגת מהיכולת שלה להמשיך ולפרנס את ילדיה. "כל קנייה בסופר הפכה להיות אתגר. אני גם ככה כבר לא עושה קניות גדולות, אני קונה רק מה שחסר לי לאותו היום בידיעה שאולי בשבוע הבא לא יהיה לי", אמרה. "אף פעם לא הייתי מחשבת בסופר, היום אני מחשבת הכל, על השקל. לקראת סוף החודש אני מגיעה למצב שנגמר לי הכסף. אני מסתמכת רק על אלוהים, האמונה זה הדבר היחיד שמחזיק אותי".
גם אורלי (44), אמא לחמישה ילדים, נפגעה קשות מהמשבר. כאם חד-הורית ומפרנסת יחידה, הסגרים והבידודים החמירו באופן משמעותי את המצוקה הכלכלית של משפחתה. "בדרך כלל הילדים מקבלים אוכל בבית הספר, וברגע שהם בבית זה קטסטרופה. אין לי מה לתת להם", סיפרה. "בתקופת הסגרים והבידודים כל הזמן היינו במאבק. הייתי צריכה למצוא להם סידור כדי להמשיך לעבוד. בתקופות האלה היו יותר הוצאות בבית, משתמשים יותר בחשמל".
ככל שההוצאות על חשמל ודלק צפויות כעת לעלות, כך גם צפויה להעמיק המצוקה של אורלי. "יש לי הרבה הוצאות - שכר דירה, המסגרות של הילדים, חשבונות. אני מגיעה לסוף חודש וכמעט לא נשאר לי כסף לאוכל", היא מודה. "אני לא יכולה לתת לילדים שום דבר מעבר לדברים הבסיסיים. עכשיו שהולכת להיות עלייה במחירים זה ימשיך להדרדר. למה הם מצפים? שלאן נגיע? במקום לבוא לקראתנו המדינה מטביעה אותנו".
ישראל מתייקרת: בחזרה למובילי המחאה החברתית של 2011
(צילום: סטס קופולו)
(צילום: סטס קופולו)
אורלי מודה שמה שהכי מלחיץ אותה זה הזינוק בחשבונות. "אני הכי דואגת מהחשמל, שלא אצליח לשלם את החשבונות. גם מהדלק - הרכב זו לא פריבילגיה. יש לי חמישה ילדים שאני צריכה לקחת אותם ממקום למקום. אני צריכה להגיע ולחזור מהעבודה בזמן", היא אמרה. "אני מפחדת שאמצא את עצמי בלי כסף לאוכל, אני מפחדת שהחוסר הזה יוביל לכך שהמצב הנפשי של הילדים יידרדר. שיהיו פה שש נפשות במצוקה, לא רק כלכלית אלא גם נפשית. זה פשוט כאוס".
אלי כהן, מנכ"ל ארגון "פתחון לב", הצביע על תופעה מדאיגה. "מאז שפרץ משבר הקורונה אנחנו לצערנו רואים מחזות שלא הכרנו בעבר. אנשים רבים מדי, שמעולם לא היו חלק ממעגל העוני, מגיעים אלינו באופן תדיר למרכזי הסיוע לבקש סל מזון, ביגוד ולעיתים גם עזרה במיצוי זכויות מול הרשויות", הוא אמר. "השטח גם ככה גועש, לכן אנחנו לא מצליחים להבין איך ממשלה שמגדירה את עצמה כחברתית יכולה לאפשר לזה לקרות.
"כיצד חברות שמציגות את שורות הרווח הטובות בכל הזמנים מדברות על הכרח בהעלאת מחירים? מדובר במכה יוצאת דופן שעלולה להיות הקש ששבר את גב הגמל, מכיוון שאנו יודעים כמה המצב היה קשה עוד לפני כן. אנו מביעים חשש עמוק לגורלן של האוכלוסיות החלשות, ומזהירים כי יוקר המחייה עלול להוסיף עוד משפחות שבעבר השתייכו למעמד הביניים אל מתחת לקו העוני".
