הוונדליזם וההסתערות על השגרירות במקסיקו
שגריר ישראל במקסיקו, צבי טל, נועד בימים האחרונים עם אמפרו אנגויאנו, המשמש סמנכ"ל מזרח תיכון במשרד החוץ המקסיקני, ומסר לו מחאה ישראלית חריפה בעקבות הוונדליזם והמתקפה החריגה על שגרירות ישראל במדינה לפני כחודש וחצי.
6 צפייה בגלריה
מחאה נגד שגרירות ישראל במקסיקו בדרישה להסגרת הבכיר מקסיקני תומאס זרון תומס זרון
(צילום: EPA)
המחאה התקיימה מחוץ לשגרירות הישראלית במקסיקו סיטי, ולקחו בה חלק מאות בני אדם – קרובי משפחה של 43 סטודנטים מקסיקנים שנעלמו ב-2014. המפגינים דרשו את הסגרתו מישראל של תומס סרון דה לוסיו, לשעבר ראש סוכנות פדרלית במקסיקו, הנחשבת למקבילה ל-FBI. סרון מסתתר בישראל כמעט שלוש שנים בעקבות חקירה המתנהלת נגדו. המפגינים הסתערו על השגרירות בחודש שעבר, ריססו סיסמאות אנטישמיות על קירות המבנה ופגעו במצלמות האבטחה.
מקור בירושלים אמר כי השגריר טל הדגיש בשיחתו עם בכיר משרד החוץ המקסיקני שישראל רואה בחומרה את הפגיעה בשגרירות, ומייחסת את מלוא האחריות לממשלה המקסיקנית שהחליטה לא לתגבר ואף להסיר את האבטחה ממבנה השגרירות לפני תחילת המחאה.
טל גם הביע את צערה של ישראל על הביקורת הלא הוגנת והלא מוצדקת, כלשונו, המוטחת בישראל בטיפול בבקשת ההסגרה של זרון, למרות השיח המתקיים בין הצוותים המשפטיים של שני הצדדים. ישראל, אמר המקור, רואה קשר ישיר בין התבטאויות של בכירים בבקשת ההסגרה לבין הפגיעה במבנה השגרירות. "לא מן הנמנע שהציבור המקסיקני הניזון מהביקורת המושמעת ע"י בכירים באמצעי התקשורת יחליט לקחת החוק לידיים ולבצע מעשה של ונדליזם. רק במזל נמנעה פגיעה בנפש", אמר עוד.
מוקדם יותר החודש התראיין השגריר הישראלי לאתר החדשות היהודי Enlacejudio והציג פרטים חדשים מאותו יום בשגרירות. בין השאר סיפר טל כי אנשי השגרירות ביקשו מהשלטונות שירותי הגנה אך לא נענו, ומעבר לכך – השוטרים שנמצאים סמוך לשגרירות קיבלו הוראה לעזוב אותה. בשל כך, אמר טל כי הורה לצוות השגרירות לפנות את המבנה.
השגריר גילה כי ביקש פגישה עם שר החוץ של מקסיקו מרסלו אברד, אך הוא לא נענה לבקשה. טל סיפר כי הצליח להיפגש עם ראש העיר מקסיקו סיטי קלאודיה שיינבאום, שהתנצלה בפניו על התקרית. עוד אמר טל כי חובתה של מקסיקו לאכוף את החוק הבינלאומי - כלומר המחויבות להגן על מתקני השגרירות הייתה על משרד החוץ של מקסיקו.
לגבי תביעת ההסגרה של זרון אמר טל: "אנו מחויבים לבחון את כל החומר שאנו מקבלים, ובסופו של כל התהליך הזה, שופט ישראלי הולך לקבל החלטה לגבי הבקשה. הרשויות במקסיקו יודעות זאת".
הוא הגדיר את המפגינים "אנרכיסטים אנטי ישראלים או אנטי מערביים שהלכו להשחית ולהשאיר את הגרפיטי הנורא הזה", וקרא להעמיד לדין את קבוצת האנרכיסטים שתקפו את השגרירות.
מקסיקו דרשה פעם אחר פעם מישראל להסגיר את סרון, אך לא נענתה. בשנה שעברה חשף "ניו יורק טיימס" כי ייתכן שהסיבה לעיכוב, לפחות בחלקה, היא "נקמה ישראלית" על תמיכתה של מקסיקו בהחלטות אנטי-ישראליות באו"ם. סרון הוביל את החקירה בפרשת חטיפתם של 43 הסטודנטים בעיר איגואלה. הם הורדו מאוטובוסים על ידי שוטרים, נלקחו ברכבי משטרה – ונעלמו.
במסגרת החקירה שהוביל סרון עלה כי השוטרים באיגואלה פעלו יחד עם ארגון פשע, שרפו את גופותיהם של הסטודנטים – ואת האפר השליכו לנהר. אולם, חוקרים בינלאומיים הטילו בהמשך ספק בממצאי החקירה שהוביל סרון, וקבעו כי חלק מהעדויות הושגו תחת עינויים, וכי החוקרים התעלמו מכיווני חקירה חשובים.
בחקירה של סרון נקבע כי השחיתות הייתה ברמה המקומית בלבד, והיא הטילה את האחריות על השוטרים באיגואלה לבדם. אולם, לפי אותם חוקרים בינלאומיים, בזירת האירוע נכחו גם חיילים ושוטרים פדרליים. החקירה נפתחה מחדש לאחר בחירתו לנשיאות של אנדראס מנואל לופס אוברדור ב-2018, וסרון נחשד בשורה של עבירות במסגרת אותה חקירה שהוביל. לפי הדיווח לפני שנה ב"ניו יורק טיימס" סרון ברח לקנדה ב-2019, ובספטמבר אותה שנה טס לישראל.
