לאחר שטענו כי קמפיין במימון ממשלתי מציג אותן כ"אויבות", משפחות החטופים ממשיכות להעיד על מתקפות ישירות נגדן ברשתות החברתיות, שלדבריהן יורדות גם לפסים אישיים. "יש הסתה פרועה ברשתות נגדנו, מפחידים את האזרחים עם נתונים שקריים. הופכים אותנו לאויבי המדינה", אמרה ל-ynet הבוקר (יום א') עינב מוזס, כלתו של גדי מוזס (79) שחטוף בעזה.
עידית וקובי אהל הוריו של אלון החטוף ועינב מוזס כלתו של גדי החטוף בראיון לאולפן ווינט
(צילום: חגי דקל)
"אנחנו יודעים שרוב אזרחי ישראל איתנו, וקוראים להם לבוא ולהצטרף אלינו. בשבועיים האחרונים יש הסתה שקרית ופרועה ברשתות", סיפרה מוזס. לדבריה, ישנם גורמים שמנסים להראות שלמשפחות לא אכפת מהמצב הביטחוני, ורק מחיי קרוביהן השבויים ברצועה. "זה שקר, רובנו תושבי העוטף, יש לנו משפחות בעוטף, וברור ששינוי במצב הביטחוני חייב להיות. אנחנו רק אומרים - קודם כל תחזירו את החטופים".
מוזס סבורה שמאחורי ההסתה עומדים "גורמים משיחיים ימניים קיצונים". היא אמרה: "בן גביר ואנשיו לא מתביישים בזה, הם יוצאים מול המצלמות ואומרים שהם לא מוכנים לשום דבר, ואומרים ש-7 באוקטובר הבא יקרה בגלל שישוחררו אסירים. זה לא נכון, זה קרה כי המדינה לא השכילה לשמור על הגבול הדרומי שלה, ולא עצרה במשך שנים את התבססות חמאס וסינוואר".
"לשמחתי עדיין לא חוויתי מתקפה אישית כלפיי ברשת", מספר מיכאל לוי, אחיו של אור לוי (33) שחטוף בעזה, ומדגיש את המילה "עדיין". לדבריו, "מה שקורה עכשיו למשפחות זה בושה וחרפה. זה מזעזע שיש אנשים שבכלל מעיזים לדבר על המשפחות. אני משתדל לא להתעסק בצדדים השליליים, ברור לי שיש אנשים עם אינטרסים שרק מנסים לתפוס טרמפ כדי להרוויח משהו. אם מישהו מהם יחווה מה שאנו חווים - הוא לא יעז לפתוח את הפה".
חגית חן, אימו של איתי חן (19) שחטוף בעזה, משתדלת להתנער מהתגובות ולא לתת להן לחלחל: "בכל הרשתות יש תגובות שיוצאות נגדי. העברתי את החשבונות שלי לפרטי ובהודעות שמתקיפים אותי באינסטגרם או בפייסבוק אני פשוט חוסמת את מי שמתבטא בצורה כזאת ומדווחת עליו. אני חושבת שבטיקטוק המתקפה היא הכי חריפה, ישראלים צריכים לצאת מהאפליקציה הזאת. ושלא יהיה ספק, לא מדובר בבוטים. אלה ממש אנשים שככה מגיבים - ישראלים ופלסטינים".
אסתר בוכשטב, אימו של יגב בוכשטב (35) שנמצא כבר 128 ימים בשבי חמאס, מתארת תופעה גדולה ומכוערת יותר: "פתאום המצב הזה מנורמל. עד לפני כמה חודשים היינו נזעקים על חטוף אחד, והיום יש שם 136, בהם זקנים וילדים, ואנחנו ממשיכים ומחכים לעסקה טובה יותר. איזו עסקה צריכה להיות? הם הולכים ונגמרים שם, זה מצב מטורף".
היא הוסיפה: "יש דברים אחרים בסדר העדיפויות של המדינה, ואני לא מצליחה להבין את זה. כל משא ומתן הוא קשה, אבל הפקירו את האנשים האלה. הם היו בבתים שלהם, אני לא חשבתי לרגע שאני לא בטוחה בקיבוץ שלי בנירים. חייתי בתחושה שהאזור קשה ביטחונית אבל דואגים לנו, וכנראה שזה לא כך. אם חטפו את הבן שלי מהבית שלו ואף אחד לא דואג להחזיר אותו אחרי זה - כנראה שבאמת לא דואגים לביטחון שלו".
חן אביגדורי, שאשתו שרון ובתו נעם בת ה-12 שוחררו בעסקה לפני כחודשיים, אמר כי "בעיניי יש שתי אופציות - או שיש קמפיין נגד המשפחות או שיש מספיק אנשים רעי לב. ביום המאה התחלנו להחריף את המחאה, אז התחילו הפגנות מול מעונות ראש הממשלה והקריה וחסימת המשאיות בכרם שלום. כשרחוב בגין נחסם לכמה דקות אנחנו חוטפים אש, אבל כ-90 משאיות לא עוברות זה לא מפריע לאף אחד. זה קמפיין".
לדבריו, השיח האלים נגדו ברשת, שבמסגרתו גם כונה "הכלב של סינוואר", התגבר מאז החרפת המחאה. "אני בעד דיאלוג. כל בן אדם שרוצה לדבר איתי מוזמן, אבל יש לי שלושה כללים - שלא יפנו אליי ב'אתם', שלא יגידו לי מה אני חושב והשלישי - השפה. אני אדם פרטי, אני לא מייצג אף אחד ואני לא המטה. אני משתדל לענות לכל מי שכותב לי, גם אם זה בוט. מי שמדבר ככה למשפחות לא מדבר בשיח של אחדות. יש לי רק דבר אחד לומר לו: 'סליחה שנחטפנו'".
