זלנסקי בנאומו לוועידת הארץ
(צילום: ועידת הדמוקרטיה של ״הארץ״ בשיתוף הקרן החדשה לישראל)
בפתח השיחה בין השניים, שהייתה אמורה להתקיים כבר ביום חמישי שעבר אך נדחתה לבקשתם של האוקראינים, עדכן השר רוזניקוב את מקבילו הישראלי בהתקדמות המערכה מול רוסיה.
גנץ ביקש להביע את תנחומיו הכנים לאבדות בנפש והמשבר ההומניטרי הקשה שמהם סובל העם האוקראיני בעקבות הפצצות הצבא הרוסי, והדגיש את העמידה של ישראל לצידה של אוקראינה וכן את המאמצים ההומניטריים שננקטו עד כה ואת הנכונות של מערכת הביטחון להמשיך ולתמוך באוקראינה בהיבטי מיגון אוכלוסייה והצלת חיים.
השרים סיכמו על קיום שיח מיידי בין דרגי המקצוע במטרה שישראל תוכל לסייע באספקת מערכות התראה אזרחיות. בסיום השיחה, שהתנהלה באווירה חיובית, סיכמו השניים להמשיך ולעמוד בקשר בשבועות הקרובים ולדון בסוגיות נוספות שעל הפרק.
בשבוע שעבר מתחו בכירים באוקראינה ביקורת חריפה על שר הביטחון גנץ בעקבות הצהרתו שלפיה ישראל תמשיך להימנע מהעברת נשק לצבאם. אחרי שגנץ הציע לבנות לאוקראינים מערכת התראה חכמה מפני טילים, אמרו בכירים בקייב: "זה מעט מדי, מאוחר מדי. להגיד את זה עכשיו, זה נראה כמו בדיחה שאדם מבקש פיסת לחם ומישהו מציע לך כף".
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קרא היום לישראל לסייע לארצו נגד שיתוף הפעולה הצבאי של איראן ורוסיה. בנאום מיוחד בוועידת הארץ, אמר הנשיא זלנסקי: "זו החלטה מדינית שלכם". זלנסקי סיפר כי בישיבות המטכ"ל האוקראיני בשבועות האחרונים, נשמעת יותר ויותר המילה "איראן". לדבריו, "זה כמו אצלכם בישראל".
במקביל, זלנסקי הביע אכזבה מכך שהמילה "ישראל" כמעט ואינה מוזכרת מכיוון שירושלים בחרה להימנע מסיוע לאוקראינה מבחינה צבאית. "הברית הזו שלהם לא הייתה יוצאת לפועל אם הפוליטיקאים שלכם היו מקבלים בזמנו החלטה אחת - החלטה על הפתרון שביקשנו", האשים זלנסקי. הנשיא האוקראיני אף טען כי בתמורה למעורבות האיראנית במלחמה בארצו, רוסייה מסייעת לטהרן לפתח את תוכנית הגרעין שלה.
צוללת במקום חוב כספי
על רקע דרישת האוקראינים מישראל לספק לה מערכות הגנה אוויריות, נזכרו ותיקי דואר ישראל כיצד לפני יותר מ-10 שנים הציעו בקייב לפרוע חוב כספי גדול על-ידי העברת צוללת ישנה. לאוקראינים היה חוב גדול לישראל בסך של כמה מיליוני דולרים. החוב תפח ובמשך שנים אוקראינה לא הייתה מסוגלת להחזיר אותו.
בלית ברירה, ישראל פנתה לאיגוד הדואר העולמי בשווייץ. האיגוד הפגיש את מנהלי דואר ישראל עם מנהלי דואר אוקראינה, והנציג האוקראיני הדהים אז את הישראלים כשהציע לפרוע את החוב בהעברת כלי השיט שנמנה עם הצוללות שנשארו בידי צבאו אחרי התפרקותה מברית המועצות.
הגורמים המוסמכים בדואר ישראל העבירו אז את ההצעה האוקראינית לידיעת משרדי החוץ והביטחון, והתשובה שלהם הייתה כי ישראל לא מעוניינת וכי בירושלים דוחים את ההצעה להעביר צוללת תמורת החוב. בסופו של דבר, החוב הכספי נפרע בתשלומים. הצוללת עצמה נתספה לבסוף על-ידי צבא רוסיה לאחר הפלישה לחצי האי קרים.
