בעיצומו של החורף הגיעו אלפי רוסים להלוויתו של איש האופוזיציה אלכסיי נבלני, שמת במושבת העונשין שבה היה כלוא בסיביר. הם קראו קריאות נגד ולדימיר פוטין, שלפי המערב אחראי למותו של נבלני, באחד ממפגני המחאה הגדולים נגד נשיא רוסיה מאז הפלישה לאוקראינה. המחאה נגד פוטין, בהלוויה של יריבו הגדול, הייתה שבועות לפני הבחירות ברוסיה. גם הפעם ישייט פוטין אל הניצחון ויזכה בכהונה נוספת, אחרי שדיכא את מתנגדיו הפוליטיים.
9 צפייה בגלריה
הבטיח תקשורת חופשית בתחילת כהונתו. הנשיא פוטין
(צילום: AP / Alexander Zemlianichenko, Pool )
המחאה בהלוויית נבלני אמנם הייתה גדולה בהיקפה, אך בערוצי הטלוויזיה לא היה לה כל זכר: ערוץ ממלכתי מוביל פתח את המהדורה בתעמולה נגד נאט"ו והמערב, וערוץ נוסף עסק בהרחבה ברכבות חשמליות תוצרת רוסיה. בשני הערוצים, ובתחנות נוספות, נמשך פולחן האישיות של פוטין - שמשתלט על לוח השידורים ביתר שאת לקראת הבחירות לנשיאות בסוף השבוע.
מאז שנשיא רוסיה עלה לשלטון לפני קרוב ל-25 שנה הוא הכחיד כמעט את כל כלי התקשורת העצמאיים, ואת אלה שמזוהים עם האופוזיציה. המגמה צברה תאוצה אחרי הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022, ובימים אלה השליטה של הקרמלין באמצעי התקשורת היא מוחלטת. ערוצי הטלוויזיה הממלכתיים מתעלמים ממותם של עשרות אלפי חיילים רוסים באוקראינה, מריעים על כל ניצחון וטוענים שהסנקציות שהוטלו על מוסקבה לא מזיקות לה - אלא מחזקות אותה.
כדי לצרוך תקשורת שאינה מגויסת נדרשים הרוסים לגלוש באתרים זרים, ולהשתמש בעזרים שמצליחים לעקוף את הגבלות הצנזורה. רוסים רבים - במיוחד מי שאינם מתגוררים בערים הגדולות – לא מעוניינים לשמוע חדשות בשפה זרה, וכך רוב הציבור תלוי בדיווחים של הטלוויזיה הממלכתית - וכך ניזון מהשקפת העולם האנטי-מערבית של הקרמלין.
"התעמולה היא סוג של סם ולא אכפת לי לקחת אותו", אומרת ויקטוריה בת ה-50 שגרה בחצי האי קרים, שרוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014. היא מסרבת למסור את שם משפחתה, מחשש לביטחונה. "אם אני קמה בבוקר ושומעת על דברים רעים שמתרחשים במדינה שלנו, איך אני ארגיש? איך מיליוני בני אדם ירגישו? צריך את התעמולה כדי לשמור על רוח העם".
כשפוטין נאם לראשונה לעם הרוסי כנשיא, ב-31 בדצמבר 1999, הוא הבטיח לאזרחים עתיד מזהיר - בניגוד לכאוס שהשתולל בשנים שחרי קריסת ברית המועצות. "המדינה תעמוד איתנה כדי להגן על חופש הביטוי, חופש המצפון וחופש תקשורת ההמונים", התחייב פוטין. כשנה בלבד לאחר מכן הוא הפר את הבטחתו: הקרמלין סירס את כלי התקשורת שנחשב לגדול מבקריו, ערוץ הטלוויזיה העצמאי NTV, ורדף את הטייקונים ששלטו בו. במרוצת השנים החריף פוטין את דיכוי מתנגדיו בתקשורת, והפרלמנט הרוסי העביר חוקים שמגבילים את חופש העיתונות.
דיכוי התקשורת החריף אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה – כשרוסיה אישרה חוק שגוזר עד 15 שנות מאסר על מי ש"מפיץ מידע שקרי" על הצבא הרוסי והמלחמה. כמעט בין לילה, הרוב המוחלט של כלי התקשורת העצמאיים השעו את פעילותם או עזבו את רוסיה. הקרמלין חסם את הגישה לכלי התקשורת העצמאית ולחלק מהרשתות החברתיות.
"משטר פוטין מבוסס על תעמולה ופחד. התעמולה משחקת את התפקיד החשוב ביותר בגלל שאנשים חיים בבועה", אומרת מרינה אובסיאניקובה, העיתונאית שהתפטרה מהטלוויזיה הממלכתית ומחתה בשידור חי נגד המלחמה. "הקרמלין נפגש לעיתים קרובות עם ראשי תחנות הטלוויזיה כדי לתת להם 'הנחיות מיוחדות' מה לומר בשידור".
כמעט מדי יום הטלוויזיה הרוסית "מפחידה" את הצופים ומשדרת חצאי-אמיתות. היא מספרת לקהל שהמערב רוצה להשמיד את רוסיה, שארצם מתחזקת למרות הסנקציות ושהיא מנצחת את המלחמה. ההתעלמות ממותו של נבלני ממחישה את השליטה של הקרמלין בסדר היום התקשורתי: לפי סקר שערך מכון הסקרים הרוסי העצמאי "לבדה", אחד מכל חמישה נשאלים רוסים אמר שאינו שמע על מותו של נבלני. מחציתם אמרו כי הם מכירים את הדיווח אך בצורה "מעורפלת". מותו של נבלני עמד בראש הכותרות באתרי העולם בחודש שעבר. לפי הסקר, האירוע החדשותי המשמעותי ביותר בפברואר היה כיבוש העיירה אדביקה במזרח אוקראינה.
מועמדים שהביעו את התנגדותם לפלישה נפסלו מריצה בבחירות, ולכן אין לפוטין יריב ממשי בבחירות לנשיאות. פוטין, שיזכה בכהונה נוספת שתאפשר לו להנהיג את רוסיה עד 2030, לא עורך קמפיין "מוצהר" - אך לקראת הבחירות מופיע ללא הרף בשידורי הטלוויזיה.
הערוצים מתעדים אותו במסעותיו ברחבי המדינה, מבקר במפעל נשק או במטעי עגבניות. הקרמלין מנסה לשכנע את הצופים שלמרות הסנקציות שהוטלו בעקבות המלחמה, ועליית המחירים ברוסיה, ארצם משגשגת תחת כהונתו של פוטין. התקשורת המגויסת מדווחת לצופים שהאבטלה נמצאת בשפל היסטורי, אך "שוכחת" להסביר שהסיבה לכך היא בין השאר העובדה שרבבות רוסים נשלחו למלחמה באוקראינה – או ברחו מרוסיה במהלך המלחמה, גם כדי לא להתגייס.
לקראת הבחירות הטלוויזיה לאומנית במיוחד, ואומרת לצופים שזוהי חובתם הפטריוטית להצביע. תוצאות הבחירות ידועות מראש, והקרמלין מודאג מאחוז הצבעה נמוך. אחת ממטרותיו המרכזיות כרגע היא ששיעור ההצבעה יהיה גבוה - כדי להראות לעולם ששלטונו של פוטין לגיטימי.
כתוצאה מכך מתפרסמים ברשתות החברתיות סרטונים שמזוהים עם הקרמלין, ונועדו להיאבק באדישות הבוחרים. באחד מהם אישה נוזפת בבעלה שלא מתכוון להצביע, והוא שואל אותה: "איזה הבדל זה יעשה? הוא לא ייבחר בלעדינו?". אשתו מזהירה אותו כי העונש על האדישות שלו יהיה אובדן מענק הלידה שמגיע למשפחה, כחלק מההטבות של פוטין לציבור הרוסי.
