מערכת הביטחון נערכת למלחמה רב-זירתית, והחלה לחשב את עלויות המלחמה הגדולה והארוכה שהייתה כאן זה עשורים: במשרד הביטחון עמלים לסייע לצה"ל להתכונן למלחמה בכמה זירות במקביל, אם זו תפרוץ בימים או בשבועות הקרובים על רקע התמרון הקרקעי הממושך שצפוי ברצועת עזה.
מדובר במהלך הצטיידות משמעותי שכמותו צה"ל לא ידע מעולם במהלך קרבות - עם עשרות אלפי טילים, פצצות, מכ"מים, אמצעים לראיית לילה, מכשירי קשר, כלי רכב, מל"טים, ואמצעי לחימה מסוגים שונים שמוזרמים לישראל סביב השעון.
הכותרת
כסף קטארי, תמיכה איראנית: איך למוטט את יסודות חמאס?
21:25
התעשיות הביטחוניות בישראל הקפיאו לבקשת משרד הביטחון חוזי ייצור ואספקה של אמצעי לחימה לצבאות זרים בהיקף של מיליארדי דולרים, תוך הפעלת סעיף מיוחד בחוזים שמאפשר בחירום את העברת אמצעי הלחימה לצה"ל. ואולם, במקרים רבים אחרים היו אלה מנכ"לי משרדי הגנה במדינות רבות באירופה שהתקשרו ביוזמתם לעמיתם אלוף במיל' אייל זמיר והסכימו להחזיר לישראל אמצעי לחימה רבים שרכשו מהתעשיות הישראליות בטרם סופקו ליחידות הצבא המקומיות בארצותיהם.
בימים האחרונים חישבו כלכלני משרד הביטחון עם עמיתיהם במשרד האוצר, שלא מגבילים את המערכת הצבאית ופותחים את כל הברזים עבור צה"ל, מה עלות יום לחימה במלחמה הנוכחית. מדובר בהוצאות נטו, ביטחוניות בלבד, להאכלת החיילים, תשלום ל-350 אלף אנשי המילואים שהוצאו מהמשק, לדלק לטנקים ולמטוסים, לחימושים וכיו"ב.
מדובר במיליארדי שקלים, לכל יום, נטו הוצאות בסיס, כשלפי מקור במערכת הביטחון יש מאמץ שלא לפרסם את הסכום המדויק כדי לא לפגוע עוד יותר בדירוגי האשראי של ישראל בעולם. "מלחמת יום הכיפורים הייתה קשה וכואבת אבל היא נמשכה 21 יום, כאן אנחנו ניכנס למספר חודשים של מלחמה ביותר מזירה אחת, והווקטור המרכזי בהיערכות הוא למלחמה אזורית", ציין המקור.
בצה"ל מתכוונים בשלב זה להשאיר את 350-300 אלף חיילי המילואים שגויסו בצו 8 לפני כשלושה שבועות לפחות עד חודש ינואר, ורק סעיף עלות של תשלום ימי המילואים מוערך בכ-7 עד 10 מיליארד שקלים כאחת מההוצאות הנמוכות בתקציב המלחמה. להבנת הנתון יצוין כי העלות ששולמה עד כה על המלחמה המתפרצת, בהיבט הביטחוני בלבד, תגיע בימים הקרובים לסך תקציבו השנתי של צה"ל.
"לא כל מה שאנו מקבלים מארה"ב הוא מתנה בדולר סיוע, יש משם רכש רב שהוא שקלי, והאמל"ח שאנו קונים ממדינות אחרות הוא מתקציב ישראלי מלא", ציין הגורם. "האמריקנים יוצאים מגדרם לעזור לנו, לא אמרו לנו 'לא' על אף בקשה, פתחו מחסני חירום עבורנו שמוצבים במקומות שונים במזרח התיכון והעבירו לנו נשק זמין מהיחידות שלהם, מעבר להגעת הכוחות שלהם לאזור, התיאום המודיעיני והמבצעי להמשך. הכול לפי פק"לים (תוכניות מסודרות למצבי קיצון. י"ז) שהכנו מולם גם בשנה האחרונה".
משרד הביטחון חכר ארבעה מטוסי תובלה
את אופרציית הסיוע הצבאי לישראל מובילה מדי יום סשה בייקר, אחת מארבעת המשנים לשר ההגנה האמריקני לויד אוסטין. משרד הביטחון לבדו חכר ארבעה מטוסי תובלה בנוסף למטוסי הראם הגדולים של חיל האוויר שמשנעים את אמצעי הלחימה הרבים לצה"ל, סביב השעון וללא הפסקה. גם אוניות משא לוקחות חלק במשימה שמוביל משרד הביטחון.
המהלכים הללו נעשים במקביל למאמץ הגדול לשקם את הנזקים הדחופים והגדולים שנגרמו לאוגדת עזה וליישובי העוטף: הנהלת משרד הביטחון שלחה חברות קבלניות ואת עובדי אגף הבינוי לתקן, ולו מינימלית, את מאות הבתים שנחרבו בנגב המערבי, את הכבישים בתוך היישובים שנפגעו ולהשיב את החשמל והמים שנותקו בגלל ההרס הרב שזרעו 1,500 מחבלי חמאס.
מינהלת קו התפר מבצעת מאמץ דומה לשיקום התשתיות המבצעיות הרבות של אוגדת עזה, בהם תרני תצפית ומעקב, מוצבי ביטחון שוטף ומכשולים שנהרסו ביום המתקפה. במערכת הביטחון מעריכים כי מוצבים ובסיסים ייבנו מחדש, אחרי המלחמה, כחלק מגיבוש תפיסת הגנה חדשה ובגלל החורבן שנגרם למוצבים הקיימים.
באגף המשפחות והשיקום של משרד הביטחון הצליחו בתווך לקיים עשרות הלוויות צבאיות מדי יום, גם ביישובי העוטף, חרף הסיכון הכרוך בכך ותחת אבטחה צה"לית כבדה, בהיקפים שלא זכורים גם לא ממלחמת יום הכיפורים. 1,250 חיילים שנפצעו עד כה בקרבות ומטופלים בבתי החולים הוכרו אוטומטית כנכי צה"ל והחלו בשיקום ארוך תוך ליווי צמוד של נציגי משרד הביטחון. ליווי וסיוע דומים ניתנים ליותר מ-374 משפחות חללי צה"ל שיקיריהם זוהו עד כה.
המאמץ הכבד של משרד הביטחון ועלויותיו הכבדות, במאות מיליוני שקלים לכל חודש, מתבטא גם בשינוע, הלנה וכלכלת כ-30 אלף תושבים שפונו בתוכנית חירום מיישובי קווי העימות בדרום ובצפון, לבתי מלון ברחבי הארץ. מקל האחריות עליהם עובר בימים אלו ממשרד הביטחון למשרדי ממשלה אחרים שאמורים לדאוג על חשבון המדינה להאכלתם, לרווחת וחינוך הילדים ולטיפול הנפשי לרבבות המפונים. אם המלחמה תתרחב מספר המפונים יגדל למאות אלפים.
"אירוע מלחמתי-כלכלי שלא ידענו כמוהו"
משרד הביטחון פתח מוקד תרומות דרך האגודה למען החייל וארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF), אף על פי שעד כה הפערים מושלמים מאוצר המדינה. "אנחנו על הקשקש, משתמשים ברזרבות, ומצפים מכולם שיירתמו, כי זה אירוע מלחמתי-כלכלי שאנו רק בתחילתו ולא ידענו כמוהו", אמר גורם ביטחוני בכיר. "אנחנו מקצרים תהליכים, חוסכים בירוקרטיות ומקבלים מהפנטגון אור ירוק לכל ציוד שאנו רוכשים מהם, מרמת ציוד רפואי ועד לפצצות במשקל טונה. האצנו קווי יצור ולשמחתנו קיבלנו פניות מממשלות בעולם, גם כאלו שאינן ידידות קבועות שלנו, שהציעו עזרה בציוד צבאי".
אגב, במשרד הביטחון הקפיאו עוד לפני המלחמה את מכירת מאות טנקי המרכבה הישנים שיצאו משימוש בצה"ל וזכו לביקוש גדול באירופה בגלל המלחמה באוקראינה. השמשה מחדש של טנקים אלו עדיין לא על הפרק, אך בישראל לא פוסלים אפשרות להקים מחדש חטיבות שריון במהלך בזק, במידת הצורך.
בניגוד לפרסומים וסרטונים שיצאו בתחילת המלחמה, מערכת הביטחון עדיין לא השתמשה במערכת יירוט רקטות באמצעות לייזר שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. היא אמורה להיות מבצעית בעוד כשנתיים אך מנכ"ל משרד הביטחון נתן אישור חריג למחלקת פיתוח אמצעי לחימה לבצע ניסוי מבצעי במהלך הלחימה הנוכחית ביירוט רקטות באמצעות הלייזר. הדבר נעשה אף על פי שאין ציפייה כלל שמערכת זו תפעל במלחמה ותתרום את חלקה, ואין כוונה במשרד הביטחון להיות פזיזים בנושא כדי לא לגרום יותר נזקים מתועלת לפרויקט המהפכני.
