אם נשענים על הרשתות החברתיות, המרחב שבו כל פרשן עם מספר עוקבים מסוים מרגיש מינימום מפקד אוגדה, אפשר לחשוב שהבחירות הבאות יוכרעו לפי "חוק המטרו". הסאגה המביכה בכנסת סביב העברת הפרויקט העצום, השקעה ארוכת טווח במדינה שלא יודעת איך לסיים שנה בלי בחירות, נתפסת בפי לא מעט בתור קו פרשת מים ביחסים בין המערכת הפוליטית והציבור שבוחר את אנשיה. יש, כך נטען, קשר בין האופן שבו המערכת הפוליטית תנהג בחוק המטרו לבין תגובת הבוחרים והבוחרות. זאת בדיחה כל כך מצחיקה שאסי כהן צריך לספר אותה בדמות של שאולי.
גם אם חוק המטרו ייפול (ויש לקוות ואף להתפלל שיעבור), אין שום בסיס מוצק לסברה שזה ישפיע כהוא זה על תנועת המנדטים. לא בין המפלגות ובוודאי שלא בין הגושים. נושאים כמו חוק המטרו לא רק שאינם מכריעים בחירות, הם מתנדפים בקצב הספינים החלולים וההתמסרות הנלעגת של המקוננים על היעדר מהות.
המחשבה שרק הפוליטיקאים אחראים לזה היא פופוליסטית ושטחית. מי שרוצה אלף לייקים כותב ש"הפוליטיקאים ישלמו על זה" או "הבוחרים לא יסלחו" וכו'. מי שרוצה לתווך את המציאות כמו שהיא, אומר את האמת, והיא נכונה לחוק המטרו, לכישלון המתמשך בהתאמת מערכת החינוך לחייהם של ההורים ולעוד נושאים אקוטיים: הם כבר מזמן לא מנצחים בחירות ולא מפסידים בחירות.
אגב, בניגוד לתפיסה הפטרונית והמתנשאת, הגישה הזאת לא מאפיינת רק צד אחד ומאוד מסוים של המפה. כך, למשל, מתקשה גוש רק-לא-ביבי להתמודד עם הישגיו המוכחים (או קודם כל להכיר בהם) של בנימין נתניהו, מההסכמים ההיסטוריים עם מדינות ערביות דרך מבצע החיסונים המרשים בעולם ועד ההתאוששות הכלכלית בזמן שמדינות מפותחות יותר המשיכו לדמם בגלל הקורונה. למעשה, את הבחירות האחרונות הפסיד הליכוד בגלל שיעור הצבעה לא מספק של המחנה, לעומת תחושת התגייסות וחירום של הצד השני. מן הסתם, זה גם יהיה הסיפור הפעם, ולא חוק המטרו.
עינב שיףצילום: נמרוד סונדרס בהחלט קיים מיאוס כללי (וגלובלי) מהפער בין מילים למעשים וגם צריך להטיל חלק מהאחריות על סדר היום הנבוב של רוב התקשורת. אולם צריך גם לומר ביושר: חוק המטרו, שעצם הצורך הדחוף בו עכשיו מלמד על סדר העדיפויות המעוות שקדם לו, משקף תודעה שאינה נוגעת באחד משני נושאי הליבה - ביטחון לאומי וזהות. זאת תמצית הטרגדיה: הנכס האדיר של חוק המטרו - היותו שקוף - הוא מה שהופך אותו לזניח.
זה לא אומר שאנשים תומכים בפקקים, חלילה. אבל לשאלה איזו מפלגה העבירה/הפילה את הסיכוי הקלוש לשחרר אותם, אין חשיבות בפני עצמה. ייתכן ששיטת בחירות אחרת הייתה משנה זאת (הרי גם ככה "הצבעה אסטרטגית" הפכה בישראל לענף אולימפי), אבל כרגע זה המצב. חוק המטרו הוא בהחלט משל על בחירות, רק לא על הבחירות לכנסת.
- עינב שיף הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
