נשיא לבנון, מישל עאון, אמר בצהריים (יום שני) כי המשא ומתן עם ישראל על הגבול הימי נמצא בשלבים הסופיים שלו לסגירת פרטים טכניים. לדבריו, הסיכום המסתמן מבטיח את זכויותיה של לבנון לחפש נפט וגז באזור. בישראל אישרו את הפרטים ומתארים אופטימיות זהירה בכל הנוגע למגעים האחרונים.
בשבוע שעבר שוחח הנשיא עם המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, שתיאר את ההתקדמויות האחרונות כחיוביות ביותר. הצעת הפשרה של הוכשטיין קרובה יותר לדרישה הלבנונית להעביר את הגבול ליד "קו 23", וישראל הסכימה לכך עקרונית בתנאי להשארת קו מצופים באורך של כ-5 ק"מ מראש הנקרה לכיוון מערב, כדי לאפשר מרחב הגנה גדול יותר מפני איומים אפשריים בקרבת החוף.
נראה שבירושלים הסכימו לגלות נדיבות כלפי הלבנונים מתוך מחשבה שתחילת הפקת גז בידי לבנון הוא אינטרס ישראלי כמו תחילת ההפקה משדה כריש, מה שיוביל ליציבות וימנע הסלמה. הוכשטיין הציג את ההצעה הישראלית ללבנונים וממתין כעת לתשובתם.
גורם בכיר המעורה בפרטים אמר כי יש מקום לאופטימיות, וש"עם קצת רצון טוב אפשר לפתור את האירוע", כלשונו. הגורם ציין כי "התחושה היא שאפשר היה לגמור את זה מזמן, ועכשיו יש אופטימיות זהירה שאנו לפני סגירה". עם זאת, גורם ישראלי העריך שלא ייחתם הסכם בין המדינות (כנראה בשל ההתנגדות של חיזבאללה), ובמקום זאת הוכשטיין יעביר נייר הסכמות שיעגן את ההסכמות בין המדינות לאו"ם.
בוושינגטון ובישראל מקווים שההסכם עם לבנון ייחתם לפני הבחירות הקרובות בישראל ב-1 בנובמבר, למרות שבאופוזיציה משמיעים קולות כי לממשלת מעבר אין סמכות לעשות זאת. דווקא שר האנרגיה לשעבר, חבר הכנסת יובל שטייניץ מהליכוד, שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים לאחר הבחירות, אמר שאין צורך לחכות עד אחרי הבחירות כי גבול כלכלי הוא לא ריבונות שמחייבת החלטה של הכנסת.
משרד האנרגיה יחל השבוע בתהליך הבדיקה לאסדת כריש לקראת תחילת הפקת הגז, ובשלב הראשון תופעל הזרמה הפוכה של גז ממרכז הקבלה בחופי ישראל לכיוון האסדה כדי לוודא שאין תקלות בצנרת. אם אכן יתגלו כאלה, ישראל תצטרך לתקן אותם כדי להתקדם לעבר הפקת הגז. חברת אנרג'יאן כבר הודיעה לבורסה שתחל בהפקה עד סוף ספטמבר - אך עדיין אין ודאות שכך אכן יהיה.
כיוון שלא מדובר באסדה רגילה כמו לווייתן או תמר אלא באסדה צפה, מדובר באירוע עם הרבה יותר מורכבויות. גורם ישראלי בכיר אמר כי עדיין תיתכן דחייה בהפקת הגז. "ישראל כמדינה בוודאי רוצה שלוחות הזמנים יהיו כמה שיותר קצרים, כי היא צריכה את הגז למשק המקומי וליצוא", אמר.
על אף האיומים של נסראללה וניסיונותיו לחבר בין המו"מ על הגבול הימי לבין תחילת הפקת הגז בכריש, ישראל מתעקשת שכריש אינו קשור למגעים. גורם מדיני בכיר מאוד אמר רק לפני כמה ימים כי "שני הצדדים די קרובים, אבל כדרכם של משאים ומתנים זה יכול להסתבך, והסתבכות עלולה להביא להערכה שגויה מול חיזבאללה. אין מניעה שבסוף יעמדו שתי אסדות קאנה וכריש, אחת לצד השנייה. זה מייצר מאזן שנוח לנו כלכלית ויציבותה של לבנון היא לא דבר רע עבורנו. נפיק מאסדת כריש ברגע שיתאפשר, ואם חיזבאללה ישחק איתנו משחקים - הוא יחטוף. ארגוני הטרור לא יכתיבו לנו מדיניות".
860 קמ"ר במחלוקת - כך התחיל המו"מ
הסכסוך הלא פתור בעניין הגבול עוסק באזור חיץ משולש בשטח של 860 קמ"ר. עבור ישראל מדובר בפחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים ב-3%. ישראל ולבנון קיימו בשנים האחרונות משא ומתן לא-ישיר בתיווך אמריקני, שעדיין לא הגיע לכדי הסכם. בשטח זה החלו ב-2018 קידוחים ישראליים ולבנוניים לחיפוש גז, ואיתן גם הטענות הלבנוניות על הפרת ריבונותם באזור. חיזבאללה פרסמו אז איומים מפורשים על אסדות הגז הישראליות.
הסבב הראשון של שיחות המשא ומתן בין המדינות נקלע למשבר ופסק בנובמבר 2020 לאחר שהצד הלבנוני הקשיח את עמדותיו. בישראל התרשמו אז כי הלבנונים גררו רגליים בהמתנה לחילופי הממשל בארה"ב וכניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד הנשיא, בהנחה שיהיה מאוזן יותר ומוטה פחות לצדה של ישראל. המו"מ חודש בחודש מאי אשתקד, אך הופסק עם מבצע "שומר החומות". באוגוסט 2021 מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה התבטא בעניין, ואמר: "אני מציע לממשלת לבנון – יש לנו חברות איראניות שיש להן את היכולת והאומץ לקדוח ולהוציא את הנפט והגז. החברות האלה לא מפחדות מהפצצות ישראליות".
בתחילת השנה, שתי המדינות אותתו כי הן מעוניינות לחדש את המשא ומתן בתיווך ארה"ב, והמתווך מטעם ממשל ביידן, עמוס הוכשטיין, החל בסבב שיחות עם גורמים לבנונים וישראלים. ישראל לא קפאה על שמריה ובחודש יוני השנה הגיעה אסדת גז לשדה כריש, אזור הסמוך לשטח שבמחלוקת. במטרה להגן על האסדה נקבע אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקומה. עם הגעת האסדה, בכירי ממשלת לבנון הודיעו כי יקיימו שיחות עם גורמים בינלאומיים בניסיון להבהיר את העמדה של מדינתם, לפיה כל הפקת גז במקום זה תהווה "פרובוקציה ופעילות עוינת" ותעכב את המשא ומתן.
