היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק הופתעה מהפצת נוסח "חוק היועמ"שים" אמש (רביעי) על ידי יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ושלחה לחברי הוועדה מכתב שבו היא מבהירה כי סקירת המצב המשפטי הקיים הנכללת ב"מצע לדיון" אינה משקפת במדויק את המצב המשפטי הנוהג במדינת ישראל. יועמ"שית הכנסת מתחה ביקורת על המסלול שבחר רוטמן ואמרה כי "המסמך מטעה".
במכתב כתבה אפיק כי "אף שליו"ר ועדה בכנסת סמכויות נרחבות, הן לא כוללות מתן ייעוץ משפטי לחברי הוועדה, ובהתאם לסעיף 17 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, התפקיד של מתן ייעוץ משפטי מקיף ונטול פניות מוקנה לייעוץ המשפטי לכנסת. לצד ייעוץ משפטי שוטף בדיוני הוועדה, צוות הייעוץ המשפטי לוועדה אף נוהג להעביר לחברי הוועדה מסמכי הכנה כשלוחות הזמנים מאפשרים זאת".
היא הוסיפה כי "בנושא זה, לנוכח מורכבותו, לאור העברת הנוסח המוצע רק אתמול, בסמיכות לדיונים בוועדה, נראה כי לא סיפק בידם להציג את התמונה המקצועית המשפטית המלאה בנושא זה טרם הדיון, והתייחסותם תוכל להיות חלקית וראשונית בלבד".
עוד ציינה כי "אכן, יו"ר ועדה רשאי להציג בפני חברי הוועדה מצע לדיון כפי שהוא רואה לנכון, בוודאי בדיונים עקרוניים שהוא מוצא לנכון ליזום. עם זאת, כשיו"ר הוועדה מקיים את הדיונים במטרה לגבש הצעת חוק מטעם ועדה, ישנה חשיבות יתרה בהבאת מידע משפטי אובייקטיבי, מלא ומדויק עבור חברי הוועדה. הפצת הנוסח ו'המצע לדיון' באופן האמור, מחדדים את הקושי ב'מסלול' החקיקתי שבחרת (הצעת חוק מטעם ועדה), ולמעשה מצביעים על כך שהמסלול הראוי לעריכת תיקונים חקיקתיים מסוג זה הוא בדרך של הגשת הצעת חוק פרטית. במצב כזה, ניתן היה לראות ב'מצע לדיון' דברי הסבר מטעמך לאותה הצעה".
ח"כ רוטמן: היועצת המשפטית אמרה את המובן מאליו
ח"כ רוטמן הגיב לדברים ואמר: "היועצת המשפטית אמרה את המובן מאליו. כל מי שקרא את המסמך ראה באותיות מודגשות שהמסמך הוא מטעם יו"ר הוועדה ולא מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה. המסמך אף לא דומה באף אחד ממאפייניו החיצוניים והעיצוביים למסמך הכנה מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה, לכן לא ברורה נחיצות מכתב ההבהרה".
חבר הכנסת מהציונות הדתית הוסיף: "עם זאת, אני כמובן שמח על הבהרת המובן מאליו הנוספת במכתבה של היועצת המשפטית לפיה 'יו"ר הוועדה רשאי להציג בפני חברי הוועדה מצע לדיון כפי שהוא רואה לנכון' ואני בהחלט מצפה מהייעוץ המשפטי לכנסת ולוועדה להציג גם את עמדתם ואת חוות הדעת מטעמם באופן המקצועי והאובייקטיבי ביותר, לכל אורך דיוני הוועדה, בהתאם ליכולותיהם".
יו"ר ועדת החוקה לשעבר, ח"כ גלעד קריב (העבודה), אמר בתגובה למכתב כי הדרך שבה בחר רוטמן "להניח על שולחן הוועדה את הנוסח שלו ושל פורום קהלת לחוק היועמ"שים הדגים הלכה למעשה את הכוונות שלו ושל שר המשפטים לדחיקת רגלי הייעוץ המשפטי, להחלשתו ולהתעלמות ממנו. אין דוגמה טובה יותר כיצד אלו שמדברים מבוקר עד ערב על כבודה של הכנסת מעוניינים בעצם בהכפפתה לממשלה דורסנית. לא נאפשר ליו"ר הוועדה לרמוס את דרכי העבודה המקובלות בכנסת ישראל. לא לשם כך הוא קבל לידיו את פטיש היו"ר".
לפי ההצעה של רוטמן, עמדת היועמ"שים לא תהיה מעתה מחייבת, וראש הממשלה והשרים לא יצטרכו לכבד חוות דעת משפטיות. בהצעה נכתב מפורשות כי "עצה משפטית שתינתן לממשלה לא תחייב אותה ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורה. עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, לא תחייב אותם, ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורם. הממשלה, ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה".
בנוסף צוין כי ראש הממשלה והשרים הם שיקבעו אם היועמ"ש ייצג אותם בעתירות לבית המשפט העליון – או ייצוג פרטי, כפי שניתן בשבוע שעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו בבג"ץ דרעי. "הממשלה, ראש הממשלה וכל שר בתחומי משרדו, רשאים לקבוע לפי שיקול דעתם כי עמדתם, או עמדת רשות מנהלית הנתונה לאחריותם, בהליך מסוים, תיוצג בפני כל מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין בידי מייצג לפי בחירתם, לרבות ייצוג בידי עורך דין פרטי", נכתב. בבג"ץ דרעי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הייתה זו שאישרה ייצוג פרטי לנתניהו.
במכתב לחברי הוועדה ציין רוטמן כי זהו נוסח ראשוני מטעמו בהמשך לבקשות חברי הוועדה שעלו במהלך ישיבת הוועדה, ואמר כי הנוסח ישמש מצע לדיון והצעת נוסח ראשונית לקראת ישיבת הוועדה ביום שני הקרוב.