מחירי הדירות רשמו עלייה דרמטית של 2.1% בחודשים דצמבר 2021-ינואר 2022, לעומת נובמבר-דצמבר 2021. בכך השלימו עלייה של 13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מה שמתסכל ישראלים רבים שמתרחקים כל שנה עוד ועוד מלהגשים את החלום ולקנות דירה.
בועז חיימוביץ (44), מנהל משמרת בחנות מקריית ים, מנסה לצבור הון עצמי יותר משני עשורים כדי לקנות בית בישראל, אך עם יוקר המחייה והעלייה המטאורית של מחירי הדיור - אין לו סיכוי. "יצאתי מהבית בגיל 29 ומאז אני רוצה לקנות בית ומנסה לחסוך, אבל התחושה היא שהחלום הזה הולך ומתרחק", אמר. "בחודש טוב שכר הנטו שלי הוא 8,000, ורק ההוצאות של שכר הדירה עומדות על כ-4,000 שקלים. הצלחתי לצבור הון עצמי, אבל כדי שאני אוכל לקחת עם זה משכנתא. בדקתי את האופציות וזה יוצא החזר גבוה, לא משהו שאוכל לעמוד בו. המשכנתא שאצטרך להחזיר תהיה יותר מחצי מהמשכורת שלי, וזה אומר שכל שקל שני הולך לדירה. זה בסך הכול קירות, ברז, חשמל ומים - זה עולה מיליון שקל? לאן הגענו?".
לדבריו, מדובר בכפיות טובה של המדינה כלפי האזרחים. "לאיפה המדינה הזו הולכת? היום לא הייתי משרת בצה"ל כי המדינה כפוית טובה כלפי מי ששירת בצבא, והיא מביאה אותך למצב שצריך לרדת על ארבע וזה רק הולך ונעשה יותר גרוע", אמר בכאב. "זה גורם לי ממש להתמרמר, אני כבר לא יודע איך להוציא את התסכול שלי. שירתתי בצבא ועשיתי מילואים 20 שנה, ואף אחד לא עוזר לי. אם הייתי צריך היום לדבר עם דור ההמשך, הייתי אומר להם לא לשרת בצבא, כי המדינה לא דואגת לאזרחים שלה. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. התקשורת מפרסמת כתבות בנושא, אבל הקבלנים ממשיכים לעשות מה שהם רוצים".
חיימוביץ טוען שהסיבה לעליית המחירים קשורה בין היתר לשיטת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל. "רמ"י מחזיקה ב-95% מקרקעות המדינה, ובמקום להפקיע קרקעות לאנשים - היא מסרסרת בקרקעות המדינה ומוכרת אותן לכל המרבה במחיר", אמר. "מי שסובל מזה זה אנחנו, שצריכים לקחת משכנתא ל-30 שנה. זה מנופח בטירוף ואף אחד לא מטפל בזה. כבר כמעט אין לי תקווה שתהיה לי דירה משלי יום אחד. מדד השחיתות עולה ושמים רק פלסטר במקום ניתוח כירורגי. בית זה דבר בסיסי. אני כל כך מתוסכל מהמצב".
אריה עמר (48) מיבנה נשוי, אב לארבעה ילדים ומשמש כמנכ"ל "אלוף המזגנים", מתקשה גם כן להגיע למצב של קניית דירה. "לפני כמה שנים קניתי בית בנתיבות, אבל מכרתי אותו בגלל שלא הייתי יכול לעמוד בהוצאות המשכנתא", סיפר. "קניתי כשהיה לי הון עצמי נמוך ולקחתי משכנתא גדולה. מי יכול לחסוך 300 אלף ש"ח? איך אפשר לחסוך את זה בטווח של עשר שנים? יש לי הכנסה יפה מאוד ואני עדיין לא עומד בזה. בשביל לגור ביבנה, גדרה או רחובות צריך חצי מיליון שקל, איך אפשר לחסוך סכומים כאלה?".
אחרי שמכר את הדירה בנתיבות, חזר עמר ליבנה ומשלם שכירות לקבלן שזכה במחיר למשתכן. "הוא משכיר את הבתים שלא הצליח למכור, ועוד חמש שנים הוא ימכור את הדירות במחיר מופקע. בישראל מעשירים את העשירים. יש לקבלן מאות דירות כאלה. פתאום כשיש לחץ על המדינה עם הפליטים, יש דיור ציבורי. למה אין שכירויות לטווח ארוך? כולנו הרי יודעים איך השכירויות מזנקות. אם ייתנו מחיר מסובסד בשכירות, נוכל לחסוך כדי לקנות בית".
טירוף מחירי הדירות לא עוצר: ריאיון עם ראול סרוגו ואוהד דנוס
(צילום: נויל האריס)
"ככל שעובר הזמן, החלום לקנות דירה מתרחק, ולא רק ממני אלא גם מהילדים שלי", אמר עמר בתסכול. "אני לא יודע איך הילדים שלי יקנו דירה במחירים כאלה. אני מרוויח כמעט 30 אלף שקל בחודש, ועדיין לא מצליח לחסוך כי הכול פה יקר. יש אנשים שחיים מהלוואות חוץ בנקאיות ושוק אפור, לא עלינו, רק בשביל לשרוד, אז דירה? בוודאי שלא. מי יכול לקנות דירה? מי שקנה במחיר למשתכן זה אנשים שקיבלו 90% משכנתא".
עמר מפנה אצבע מאשימה למדינה, שלטענתו הזניחה את אזרחיה. "המדינה לא טיפלה בנושא הדיור מאז קום המדינה, ברמה של לתת לאנשים אופציה לקנות בית. לא סבסדו מעולם ולא נתנו כלום למשרתי צבא. ממשלת השינוי לא מביאה את השינוי, והם לא מסוגלים כי כל אחד כבול בהסכם שלו וכל אחד מושך לכיוון שלו. כשאתה לא עם רוב, אתה לא יכול לעזור לציבור".
ערן דגן (32), יועץ פיננסי עצמאי שמתגורר בשכירות בתל אביב, מנסה בשנתיים האחרונות לקנות בית, אך גם הוא כמו רבים אחרים נתקל בקשיים. "אני ממתין למחיר למשתכן של זאב אלקין, למרות שההנחות האלה נמוכות מאוד בהשוואה למה שנתנו פעם", אמר. "דירה בשני מיליון בנתניה זה לא באמת דיור למשתכן, אלא דיור לעשירים בלבד, למרות שזו הנחה. ההנחות הן לא ברמת משמעותיות ולא באות לקראת הדור הצעיר".
לדבריו, מה שעוצר בעדו מלקנות בית זה חוסר בהון עצמי. "אין לי הון עצמי ואני לא יכול לקנות דירה בגלל המחירים המטורפים. דירת שלושה חדרים עולה החל משני מיליון שקל מקבלן, וצריך הון עצמי של חצי מיליון שקלים לפחות". גם קניית דירה בפריפריה לא באה בחשבון מבחינתו, בגלל תחבורה ציבורית לא נגישה. "בפריפריה אין תעסוקה יותר מדי, וגם התחבורה הציבורית לא יעילה. אם הייתה לפחות תחבורה ציבורית טובה, הייתי חושב על זה, אבל כרגע זו לא אופציה כי אין שם את התשתית כדי לבנות חיים".
"מה שהממשלה יכולה לעשות כדי שהמצב ישתנה זה לשנות את שיטת המכרזים של רמ"י", אמר דגן. "השיטה של רמ"י זו שיטה של כל המרבה במחיר. ברגע שקונים את הקרקע במחיר כל כך גבוה, הם מפילים את זה על הצרכנים. אם ישנו את שיטת המכרזים של רמ"י וימכרו את הקרקעות בשווי האמיתי שלהן - המחירים יירדו. בנוסף, צריך להעלות את המס לדירות להשקעה, כי נותנים למשקיעים לקנות בתים במיסוי נמוך ואנחנו הזוגות הצעירים נלחמים מול המשקיעים. הם מנצחים אותנו כי יש להם הון עצמי. אם יעשו מס על דירה שנייה, לא יהיה להם שווה להשקיע".
דגן טוען שהממשלה לא רוצה לשנות את הקיים על מנת להוריד את מחירי הדיור בגלל אינטרסים של בעלי הון. "לכולם בצמרת המדינה יש מלא דירות להשקעה, אז מה האינטרס שלהם שהמחירים יירדו? משחדים את הצעירים בהנחות של מחיר למשתכן והפכו את נושא הדיור לבורסה, אבל לא מעניין את הממשלה שאנחנו לא יכולים להגיע לשם", אמר. "מחיר המטרה נועד להשתיק את הציבור. זה פחות מאחוז אחד לזכות במכרז. כנראה שיש התנגדות חזקה של קבלנים ועוד זרועות שלא מאפשרים לממשלה ליזום את החוקים האלה כי הם דואגים לבעלי ההון. הם האנשים החזקים במדינה, ובסוף הציבור נפגע והחלום לקניית בית הולך ומתרחק".
פורסם לראשונה: 21:30, 16.03.22
