תשעה חודשים וארבעה ימים אחרי היום ששינה את המדינה, פרסם אמש (חמישי) צה"ל את התחקיר הראשון שלו בשורת תחקירי 7 באוקטובר. התחקיר על הקרב בבארי, שבו נרצחו 101 מחברי הקיבוץ ונחטפו 32 נשים וגברים, פירט מחדלים רבים - וגם מעשי גבורה לא מעטים. הנה הם:
המחדלים
ההיערכות הלקויה: צה"ל, ובתוכו אוגדת עזה, לא נערך לתרחיש הייחוס של תוכנית חמאס לכבוש את יישובי ומוצבי העוטף. צה"ל לא נערך למתאר חדירה נרחב כפי שקרה ב-7 באוקטובר, הכולל ריבוי מרחבי חדירה על-ידי אלפי מחבלים, התוקפים בעשרות מוקדים במקביל. תרחיש הייחוס עסק בחדירות בודדות ונקודתיות. לתרחיש זה התאמנו הכוחות ולאורו נקבעה פריסת הכוחות. לכן, לא היו באזור כוחות עתודה נוספים שיכלו להישלח לבארי.
דובר צה"ל: "נכשלנו, היו שגיאות חמורות"
(צילום: דובר צה"ל )
קושי לייצר תמונת מצב ברורה: צה"ל התקשה לייצר תמונת מצב בהירה של המתרחש בבארי עד שעות אחר הצהריים של 7 באוקטובר, על אף שלצוות החירום היישובי (צח"י) הייתה תמונת מצב מעודכנת על הנעשה בקיבוץ בשעות הבוקר. מהתחקיר עולה כי גורמי הביטחון לא סיפקו התרעה מספקת לתושבי בארי על אודות חדירת מחבלים לאורך השעות הראשונות של מתקפת הטרור.
חוסר תיאום, היעדר פיקוד ושליטה: הלחימה במרחב בשעות הראשונות התאפיינה בהיעדר פיקוד ושליטה וחוסר תיאום וסדר בין הכוחות והיחידות השונות. הדבר גרם לכמה אירועים בהם כוחות ביטחון הצטברו בכניסה לקיבוץ ולא נכנסו ללחימה מיידית. בצה"ל אמרו כי לכך נמצאו כמה סיבות ובהן: כוחות אשר לא נכנסו ללחימה בהחלטת מפקד והמתינו למשימת פינוי תושבים מבארי, כוחות שנלחמו ובהנחיית מפקד יצאו מהקיבוץ, כוחות שנכנסו לאחר פרק זמן של כשעה בשל המתנה למפקד הכוח וכוחות וחפ"קים שהיו מחוץ ליישוב ככוחות מעטפת.
פעולת המפקדים הבכירים: תא"ל ברק חירם, שנקבע שפעולותיו בבית של פסי היו סבירות ומקצועיות, היה צריך לפי התחקיר לפתוח ציר פינוי לתושבים מוקדם יותר, וטעה גם כשלא פתח תא תקיפה. בנוסף נקבע כי סגן מפקד החטיבה הצפונית עזב את בארי למוקד לחימה אחר, והיה נכון להשאירו בקיבוץ כ"נתב" לכוחות.
המתנת כוחות מחוץ ליישוב: משעות הצהריים ואילך היו כוחות מחוץ לקיבוץ בהמתנה, בעוד בתוך הקיבוץ מסע ההרג נמשך. "מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה", הבהירו בצה"ל. הם ציינו כי בין הסיבות לכך - מפקדים הגיעו עם כוחות ונכנסו לקיבוץ עם חלק מהכוח, על מנת להבין את תמונת המצב; בחלק מהכוחות נמצא כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח אי-הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות; חלק מהממתינים בחוץ היו כוחות מעטפת של כוחות שלחמו בתוך הקיבוץ.
שניים מכוחות העתודה המטכ"ליים שזינקו לקיבוץ, מיחידת שלדג של חיל האוויר ומגדוד 890 של הצנחנים, הגיעו אמנם בשעות הבוקר המאוחרות לבארי - אך נכנסו לקיבוץ בפועל רק סביב 13:00 בצהריים, כי נאלצו להילחם בצירי ההגעה לקיבוץ ששרצו במארבים של מחבלים. מפקד כוח קטן משלדג נסוג בסביבות 9 בבוקר לאחר שכמה לוחמים נפגעו והתחמושת החלה לאזול, ולאחר שמפקדו הבטיח לו כי "תוך רבע שעה" הוא מגיע. זה לא קרה, בגלל הלחימה.
בנוסף נקבע כי החלטת מפקד בכיר בסיירת מטכ"ל להוציא חלק מהכוח מהיישוב הייתה לא תקינה. ביקורת נמתחה גם על כוח מיחידה מיוחדת שלא נכנס לקיבוץ ועמד ליד השער שלו במשך שעה כי חיכה למפקד שיגיע.
אילוסטרציה שמציגה את מהלך הקרב בקיבוץ בארי
(צילום: דובר צה"ל )
עדיפות להגנת אזרחים על פני הגנת הכוחות: מוצב פגה הסמוך לבארי מוגדר באופן רשמי בצה"ל כ"מגן בארי", אך חייליו לא הגיעו לקיבוץ באותן שעות כי היו עסוקים בקרבות הגנה על הבסיס שלהם. בפלוגה זו היו באותו בוקר 33 לוחמים, נגמ"ש נמ"ר אחד של גולני ושני טנקים. המחבלים נטרלו מהר את אחד הטנקים והטנק השני ניהל לחימה עיקשת באותן שעות עם לוחמים שנפגעו לו. זה היה הטנק שהוכנס ב-16:00 לבארי וירה את הפגזים לעבר הבית של פסי.
בצה"ל אמרו כי בתחקיר נמצא כי המקרים שבהם כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים לפני שעשו זאת עבור האזרחים נבעו מקושי בגיבוש תמונת מצב מלאה, ולפיכך כוחות שהותקפו פעלו להגן על עצמם. "חיילים תמיד ייתנו עדיפות לטיפול באזרח, בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה, זהו ערך חשוב מאוד שיש להטמיעו מהטירונות ואילך", נכתב בתחקיר.
אי-סיוע לאזרחים להתפנות: בשעת ערב ב-7 באוקטובר, כאשר התחילו הכוחות להשיג שליטה על הלחימה בקיבוץ ותושביו הנצורים החלו לצאת ממנו כדי להתפנות לחוף מבטחים, עמדו מולם חיילים ולא סייעו לעלות להתפנות לאוטובוסים. זאת, מלבד קצינת עורף אחת שעזרה לתושבים מוכי הטראומה והכאב.
הרמטכ"ל: "ללמוד מגבורת אנשי בארי בשעות שלא הגענו להגן עליהם"
(צילום: דובר צה"ל )
לא העניקו לאזרחים קסדות ושכפ"צים: בתחקיר צוין כי בנוסף לכך שלא סייעו לאזרחים, היו חיילים שגם לא העניקו להם, כמצופה, את הקסדות והשכפ"צים שלהם. התושבים גם פונו כשהם מדלגים מעל גופות מחבלים ומעל גופות יקיריהם.
חשד לירי דו-צדדי: עלה חשד כי לאורך ימי הלחימה בבארי היו כמה מקרי ירי דו-צדדי, מהם נהרגו שניים או שלושה בני אדם. אחד מהם הוא כנראה עובד זר שרץ לעבר החיילים, ונורה מחשש שהוא מחבל.
מעשי הגבורה
הזהיר לא להיכנס לקיבוץ: אחד מחברי כיתת הכוננות הצליח בתופת של בארי לבצע פעולה שהצילה חיים רבים – הוא מצליח לצאת לכביש הסמוך, מזהיר את התושבים שנוסעים בכביש 232 להיזהר ולא להיכנס לקיבוץ, ובכך מציל את חייהם, לפני שחזר להילחם.
לחימה בידיים חשופות: חברי כיתת הכוננות נלחמו לפי התחקיר גם בידיים חשופות, בנחיתות אדירה מול עשרות מחבלים חמושים במקלעים, מטולי נ"ט ותחמושת רבה.
מרכזים את הפצועים במרפאה, ושומרים תחמושת: חלק מהתושבים בקיבוץ, אנשי צבא לשעבר כמו האלוף במיל' יוסי בכר, שאימו נרצחה במתקפה, מנהלים לחימה עם אקדחים ומקבלים החלטות הרות גורל שמצילות חיים רבים. הם מרכזים את הפצועים במרפאת השיניים של הקיבוץ ו"משתלטים" על צומת בקיבוץ כדי למנוע מעבר של מחבלים ליתר השכונות - שהיו גדושות ביותר מאלף בני אדם, רבים מהם אורחים שהגיעו כדי לחגוג את שמחת תורה עם משפחותיהם.
בכר וחבריו לקיבוץ מתחילים לפי התחקיר לשמור תחמושת כאשר השעות נוקפות וצה"ל לא מגיע. במקביל, הם מחלצים תחת אש את אחד מחברי כיתת הכוננות שנפצע קשה מרסיסים בבטנו, ומביאים אותו למרפאת השיניים. בסך הכל ריכזו האזרחים כ-50 פצועים ישראלים במרפאה, גם בסיוע נדב, בנו של בכר, מניצולי הנובה שבחר להגיע לקיבוץ ולסייע ללא כל אמצעי, במקום להימלט על נפשו.
מונעים השתלטות על המרפאה, והשכונה הצמודה: התחקיר העלה כי אחד מחברי כיתת הכוננות בבארי התמקם במרפאה כדי להגן על הפצועים ולמנוע השתלטות גם על השכונה הצמודה. הוא קיבל הודעות וטלפון מאשתו הנצורה בקיבוץ, ששמעה מחבלים ליד הבית, השיב לה: "תהיי חזקה ותחזיקי שם מעמד" - ונשאר במקומו כדי למנוע כיבוש שכונה נוספת ולהציל את חיי הפצועים.
פורסם לראשונה: 23:51, 11.07.24
