פרופ' נחמן אש: מוטרד מהדיווחים בדרום אפריקה על תחלואת ילדים
(צילום: אבי חי, נויל האריס)
ההתנחלות אפרת היא המובילה בשיעור המתחסנים בני 5 עד 11. מנתוני משרד הבריאות שהגיעו לידי ynet עולה כי 34% מקבוצת גילים אלו התחסנה באפרת במנת החיסון הראשונה נגד נגיף הקורונה. בדומה למגמה שהתרחשה במבצעי החיסונים בשכבות הגיל הבוגרות יותר, גם מנתונים אלה עולה כי קיים מתאם הדוק בין המצב הסוציו-אקונומי של הרשות לשיעורי ההתחסנות בה.
- כמה בני 11-5 התחסנו ביישוב שלכם? לעיון ברשימה המלאה - לחצו כאן
בתחתית רשימת המתחסנים: יישובים ערביים ובדואיים. יש לציין כי הנתונים מצביעים על שיעורי ההתחסנות בקבוצת הגיל הזו לפני ש"נוכו" מהם המחלימים, מה שעשוי להשפיע על שיעורי ההתחסנות בעיקר ביישובים החרדיים - שם שיעורי המחלימים גבוהים יותר.
מעבר לאפרת, מהנתונים עולה בצורה ברורה כי עשרת היישובים המובילים נחשבים למבוססים במיוחד: כפר שמריהו עם 27% התחסנות במנה הראשונה, להבים וההתנחלות קרני שומרון עם שיעור דומה ולאחר מכן כוכב יאיר, מודיעין-מכבים-רעות, מיתר, רמת נגב, סביון, עומר ורמת השרון. בתחתית: חורה, כסיפה ותל שבע שבנגב עם מתחסנים בודדים, לצד יישובים ערביים ובדואיים נוספים ובהם כפר מנדא, ערערה, טורעאן, ביר אל-מכסור, רהט ובאקה אל-גרבייה.
מבצע החיסונים לילדים נפתח לפני שבועיים בדיוק, ועד כה התחסנו 88 אלף ילדים בני 5 עד 11 - 7% מכלל הילדים בקבוצת הגיל הזו. עם זאת, יש לציין כי 18% מהילדים בקבוצת הגיל הזו נחשבים למחלימים ועדיין לא יכולים להתחסן. לפיכך, 75% מהילדים בקבוצת הגיל הזו יכולים להתחסן אך טרם עשו זאת.
האם מבצע החיסונים מגביר קצב בצל הזן החדש? סיון חילאי עם המתחסנים
(צילום: אורי דוידוביץ, נויל האריס)
ביום שלישי צפוי להתקיים דיון בצוות לטיפול במגפות (צט"מ) שבו תידון שאלת חיסון הילדים המחלימים. נתוני ההתחסנות בחלוקה ליישובים עולים בקנה אחד גם עם נתוני ההתחסנות בקופות השונות, שכן קופת החולים מכבי מובילה בשיעורי ההתחסנות של הילדים, בין היתר משום שלקוחותיה, לפי נתוני הביטוח הלאומי, נחשבים לכאלו שמשתכרים יותר ובעלי רמת השכלה גבוהה יותר.
במערכת הבריאות מכירים היטב את הקשר ההדוק בין המצב הסוציו-אקונומי לשיעורי ההתחסנות. הם באים לידי ביטוי גם בנתוני ההתחסנות הכלליים של משרד הבריאות. "יש לנו שני מגזרים שהם נמוכים באופן כללי בהתחסנות, שהם הערבים והחרדים", אומר פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים.
הוא הוסיף: "עולם החיסונים מורכב מהרבה מאוד פרמטרים, כמו הידע של המשפחה והנגישות למוקדי החיסונים. בקופה שבה אני נמצא, מכבי שירותי בריאות, מובילים בשיעורי ההתחסנות משום ששם (ערבים וחרדים) שיעור נמוך יותר של מבוטחים משתי הקבוצות הללו והיא חזקה יותר במרכז הארץ. סביר להניח שיש שם מודעות גבוהה יותר לגבי החיסון.
"בנוסף, יש מקום לבדוק האם בפריפריה מרכזי ההתחסנות נגישים כמו במרכז הארץ. אני נוטה להניח שכן, אך המודעות של משפחות ממעמד סוציו-אקונומי לצד נגישות טכנית אלו הם הגורמים המרכזיים שאני יכול לחשוב עליהם בעניין זה".
גם מומחים באקדמיה מצביעים על הקשר. "יש לכך מספר סיבות", אומרת פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס באוניברסיטת וושינגטון ומנהלת המכון למדיניות חברתית בשיתוף אוניברסיטת רייכמן. "למשפחות עם הכנסה יותר נמוכה לעיתים יש פחות פניות לעניין הזה, ובמקביל הם נאבקים בכמה זירות ועובדים בכמה עבודות ולעיתים לא מספיקים להגיע לזה. אנחנו יודעים מהרבה מחקרים שאנשים ממשפחות עניות יש להם פחות יכולת להתמודד עם המון דברים וזמן פנוי משום שיש להן הרבה יותר החלטות הישרדותיות, וזו דוגמה לכך.
"ההחלטה לחסן את הילדים מצריכה הרבה אנרגיה והתמודדות. הרי כולנו מפחדים מהחיסון ואת הילדים זה יותר קשה לחסן. יש לנו אחוזי חיסון הרבה יותר גבוהים באוכלוסייה המבוגרת ובשלבים הנמוכים יותר אנחנו רואים שיעורי התחסנות נמוכים יותר. אנשים ממשפחות עם הכנסה נמוכה יותר עסוקים יותר בהישרדות ולכן אין את הזמן והאנרגיות הנפשיות להשקיע בלחשוב על החיסון או ללמוד עליו וללכת לעשות את זה, לעומת אנשים ממשפחות בעלות הכנסה גבוהה. בנוסף, אחד הדברים שמנבאים את שיעורי ההתחסנות זה שיעור ההתחסנות בקרב הקרובים אליהם. כשאין סביבה מתחסנת מתרחב הפער".
21 מאומתים לאומיקרון בישראל
במקביל, מטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה במשרד הבריאות עדכן הערב כי עד כה אותרו בישראל 21 מאומתים לזן האומיקרון. 16 מהם שבו לארץ מדרום אפריקה, אנגליה, צרפת, ארה"ב ואיחוד האמירויות. חמשת האחרים נדבקו בישראל לאחר שהיו במגע עם שבים מדרום אפריקה וארה"ב. כמו כן קיים "חשד גבוה" לעוד 21 מקרים של חשיפה לזן.
עוד נמסר כי שמונה מתוך המאומתים מוגדרים "לא מוגנים" (לא מחוסנים, מחלימים שעברה חצי שנה מהחלמתם ומחוסנים במנה שנייה שעברה חצי שנה ממועד החיסון). 13 מהנדבקים מוגדרים "מוגנים". בנוסף קיימים 17 מקרים נוספים של "חשד נמוך" לחשיפה לזן. הדגימות הגבוליות נשלחו לבדיקה חוזרת.
