בשבוע שבו ציינו באוקראינה 1,000 ימים לתחילת הפלישה הרוסית שפתחה את המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, נדמה שהמתיחות בין מוסקבה לקייב ובעלות בריתה במערב מגיעה לשיא חדש. בעוד רוסיה כובשת עוד ועוד שטחים בחזית בסיוע אלפי חיילים שנשלחו מצפון קוריאה, ארה"ב ובריטניה אישרו לאוקראינה לתקוף בעומק רוסיה עם טילים ארוכי-טווח – והנשיא ולדימיר פוטין הגיב לא רק עם הפחתת הרף שלו לשיגור מתקפה גרעינית – אלא גם עם שיגור בפועל של טיל עוצמתי חדש עם טווח שמאיים על אירופה כולה.
פיצוצים בדניפרו שבאוקראינה, במתקפה הרוסית עם הטיל "אורשניק"
(רויטרס)
הטיל "אורשניק" ("עץ לוז" ברוסית) לא היה מוכר עד כה כלל, ונחשף בשיגור המתקפה הרוסית שלשום (יום חמישי) על מתחם חברת הטילים והחלל האוקראינית "פיבדנמש" בדניפרו, במרכז המדינה. תחילה דיווחו האוקראינים כי מדובר בטיל בליסטי בין-יבשתי – מהסוג שמיועד במקור לשיגור מתקפה גרעינית – אבל במערב מיהרו להכחיש זאת ובהמשך אותו יום פוטין עצמו נשא נאום טלוויזיוני מיוחד, ובו הבהיר כי מדובר בטיל חדש מדגם "בליסטי היפרסוני" לטווח בינוני, כלומר לא כזה שמיועד לשיגור נשק אסטרטגי כמו פצצת אטום.
לדברי פוטין המתקפה על דניפרו היוותה "ניסוי מוצלח" בטיל החדש, כיוון שפגע ביעד שאליו שוגר – היקף הנזק שם אינו ברור לפי שעה – והוא איים להמשיך בניסויים נוספים עם הטיל הזה במסגרת מה שכינה "תנאי קרב". הוא הדגיש כי מדובר בתגובה ישירה להחלטת ארה"ב ובריטניה לאפשר לקייב לתקוף את ארצו בנשק המתקדם שהן מספקות לה, והזהיר כי המלחמה מסלימה לכדי "עימות גלובלי".
אתמול, בשיחה עם פקידים צבאיים ואנשי התעשייה הביטחונית בארצו, אמר פוטין כי רוסיה תתחיל בייצור הטיל "אורשניק", והתרברב תוך שהוא מעלה חיוך קטן על שפתיו: "לאף אחד בעולם אין כלי נשק כאלה. במוקדם או במאוחר מדינות מובילות אחרות יירצו גם הן להשיג אותו. אנחנו מודעים לכך שהם כבר בפיתוח". הוא הדגיש: "לנו יש את המערכת הזו כבר עכשיו. וזה חשוב".
6 צפייה בגלריה
פוטין. נאם לאומה והזהיר שהמלחמה הופכת ל"עימות גלובלי"
(צילום: Sputnik/Gavriil Grigorov/Pool via REUTERS)
הפרטים על הטיל החדש שנחשף אינם ברורים לחלוטין, אבל לפי פוטין מדובר כאמור בטיל בליסטי היפרסוני, שמסוגל לנוע במהירות של עד פי 10 ממהירות הקול (3.4 ק"מ בשנייה). האוקראינים, יצוין, טענו שהטיל שוגר שלשום מאזור אסטרחאן ברוסיה, כ-1,000 ק"מ מדניפרו, וכי הוא גמא את המרחק הזה ב-15 דקות.
כפי שכבר הצהיר בעבר על טילים אחרים שפיתחה ארצו, פוטין טען כי מהירותו האדירה של הטיל הופכת אותו ל"בלתי-מיורט", וכי מערכות ההגנה האווירית הקיימות של המערב לא מסוגלות לו. אף שכל טיל בליסטי בעצם הגדרתו מגיע למהירות היפרסונית (לפחות פי 5 ממהירות הקול), מדובר במהירות גבוהה למדי שכן צפויה לסייע לטיל לחמוק ממערכות הגנה, ולכך עשויה לסייע גם היכולת של ראש הקרב שלו להתפצל לכמה ראשי קרב נפרדים.
על-פי הדיווחים, לטיל ראש קרב שמסוגל להתפצל ללפחות שישה ראשי קרב שמסוגלים להגיע למטרות נפרדות – וכל אחד מהם מתפצל בהמשך גם הוא לשישה תתי-חימושים. ב-BBC מציינים כי תיעוד המתקפה על מפעל "פיבדנמש" מחזק את הטענות הללו, כיוון שנראים בו לפחות שישה הבזקים שונים כשכל אחד מהם מורכב ממצבור של שישה חימושים נפרדים. על-פי הרשת הבריטית, הפיצוצים במפעל האוקראיני נמשכו שלוש שעות שלמות – אך לא דווח שם על הרוגים.
האיום על בריטניה וארה"ב ב"תגובת מראה"
היכולת של ראש קרב להתפצל לכמה ראשים נפרדים משמשת כבר שנים ארוכות טילים בליסטיים בין-יבשתיים, במה שמכונה "טיל מרובה ראשי נפץ" (MIRV). טיל כזה מסוגל לפגוע בכמה יעדים עם ראש קרב שמתפצל לכמה ראשי קרב גרעיניים, כל אחד מהם בעל יכולת הנחיה עצמית. גורמים רוסיים טענו אחרי חשיפת הטיל החדש שלשום כי גם "אורשניק" מסוגל באופן תיאורטי לשאת ראשי קרב גרעיניים, אף שהם הדגישו כי במתקפה על דניפרו היה שימוש בנשק קונבנציונלי בלבד.
פוטין, יצוין, טען כי הטיל כה עוצמתי שדי בשילוב של כמה ראשי קרב קונבנציונליים כדי שמתקפה אחת באמצעותו תוכל להיות הרסנית כמו תקיפה "אסטרטגית", כלומר גרעינית. הגנרל סרגיי קרקייב, שמפקד על הכוחות האסטרטגיים של רוסיה, חזר על המסר הזה ואמר כי "אורשניק" מסוגל לפגוע ביעדים ברחבי אירופה באמצעות ראשי קרב גרעיניים או קונבנציונליים – וכי גם באמצעות ראשי קרב קונבנציונליים, "שימוש מסיבי בנשק הזה ישתווה לאפקט של שימוש בכלי נשק גרעיניים".
הטווח של הטיל, כך טוענים גורמים רוסיים, מגיע ל-5,000 ק"מ – קרוב מאוד לרף שבו כבר היה מוגדר כטיל בליסטי בין-יבשתי (5,500 ק"מ). אם נכונה הטענה הזו, הוא מסוגל לפיכך לפגוע בכל יעד ברחבי אירופה אם ישוגר ממערב רוסיה, ובאופן תיאורטי לפגוע אולי גם בחוף המזרחי של ארה"ב. פוטין למעשה איים באופן ישיר על מדינות המערב בנאומו שלשום, ואחרי שהזכיר את האישורים שנתנו ארה"ב ובריטניה לקייב לתקוף בנשק ארוך-טווח בעומק רוסיה אמר: "אנחנו מאמינים שיש לנו את הזכות להשתמש בנשק שלנו נגד מתקנים צבאיים של מדינות שמאפשרות שימוש בנשק שלהן נגד המתקנים שלנו. ובמקרה של הסלמה בפעולות תוקפניות, אנחנו נגיב בנחישות בצורת מראה".
אף שכאמור לא מדובר בטיל בליסטי בין-יבשתי, לפי משרד ההגנה האמריקני הוא כן פותח על בסיס טיל שכזה – RS-26 רובז', ששוגר אמנם בהצלחה בניסוי עוד ב-2012, אך מעולם לא הוכנס באופן פומבי לשימוש מבצעי. הטיל הזה, שאורכו 12 מטרים ומשקלו 36 טונות, יכול לשאת ראש נפץ גרעיני במשקל 800 ק"ג. אולי על רקע העובדה הזו, בפנטגון הדגישו כי קיבלו מרוסיה התרעה על שיגור הטיל דרך "ערוצים למניעת סיכון גרעיני". גם דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הצהיר כי אף שלדבריו רוסיה לא נדרשה לעשות זאת, היא התריעה לאמריקנים על שיגור הטיל כחצי שעה לפני כן.
טום קמרו, מנהל פרויקט הגנת הטילים במכון האמריקני ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, העריך בשיחה עם CNN כי סביר שמדובר בפעם הראשונה אי-פעם שבה היה שימוש מבצעי בראשי קרב מתפצלים (MIRV), שעד כה היו לדבריו שמורים אך ורק לנשק גרעיני. "זה טיל גדול עם יכולת גדולה, כנראה עם ראשי קרב מתפצלים, ויש לו 'כבודה' שמקשרת אותו לכלי שיגור גרעיניים".
"קומרד פוטין" מנסה להפחיד
המהלכים האחרונים של פוטין מגדילים את החשש מהסלמה נרחבת במלחמה, ובסוכנות הידיעות AP דווח כי אוקראינה ונציגים מברית נאט"ו יערכו ביום שלישי הקרוב "דיוני חירום" בעקבות המתקפה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קרא לגינוי עולמי למהלך הרוסי ואמר אמש כי קייב כבר דנה עם בעלי בריתה על העברת מערכות הגנה אווירית חדשות, "שמסוגלות להציל חיים אל מול האיומים החדשים". לדבריו, "כשמישהו מתחיל להשתמש במדינות אחרות לא לטרור, אלא גם לניסויים של טילים חדשים באמצעות מעשי טרור, באופן ברור מדובר בפשע בינלאומי".
זלנסקי הוסיף כי על האוקראינים להישאר "דרוכים", שכן "'קומרד' פוטין ימשיך לנסות להפחיד אותנו. כך הוא בנה את כוחו". למרות דבריו, אמש דווח על ביטול דיון בפרלמנט בקייב – בעקבות החשש שנוצר מהמתקפה על דניפרו. זלנסקי מתח על כך ביקורת, ואמר כי על כל האוקראינים להמשיך לעבוד ולהתנהל כבשגרה, ולא להפוך את האיומים מרוסיה "לתירוץ לקחת יום חופש". בפוסט שפרסם בטלגרם הוא הוסיף: "כשאזעקות נשמעות – אנחנו הולכים למקלט. כשאין אזעקה – אנחנו עובדים ומשרתים. אין שום דרך אחרת במלחמה".
השאלה המרכזית שנשאלת כעת היא האם המסר של פוטין אכן ירתיע את המערב, כשברקע שורת קווים אדומים שכבר הציב בעבר נגד מהלכים אחרים של בעלות בריתה של אוקראינה – כגון שליחת טנקים ומטוסי קרב – ואשר לא הובילו בסופו של דבר לתגובה נחרצת מצידו. פוטין איים בספטמבר שמשמעות האישור לתקוף באמצעות טילים ארוכי טווח בעומק ארצו תעיד על מעורבות ישירה של נאט"ו במלחמה, תוך שהוא טוען ששיגורי טילים שכאלו מחייבים סיוע ישיר לקייב – ומסר דומה השמיע אמש ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, בעל בריתו הקרוב ביותר באיחוד האירופי.
בהתייחסותו לטילי ה-ATACMS שביידן אישר לאוקראינה לשגר ליעדים בעומק רוסיה, טען אורבן שהם פועלים על בסיס "מערכת אלקטרונית" שדורשת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם, בהן יכולות לווייניות. "יש הערכה חזקה שהטילים הללו לא יכולים להיות מונחים ללא סיוע של צוותים אמריקניים", אמר בריאיון לתחנת רדיו הונגרית. אורבן הזהיר כי אל למערב להתעלם מהאיום הרוסי, וקרא שלא להתייחס לשינוי הדוקטרינה הגרעינית של מוסקבה כ"בלוף". "זה לא טריק, יהיו השלכות", אמר.
6 צפייה בגלריה
שיגור אוקראיני של טיל אמריקני מדגם ATACMS. התגובה של ביידן לסיוע הצפון-קוריאני לפוטין
(צילום: AFP / JOHN HAMILTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE)
ביידן עצמו, יצוין, קיבל לפי דיווחים את ההחלטה לאפשר לאוקראינה לתקוף בעומק רוסיה בטילי ATACMS על רקע הסיוע שמקבל כעת הצבא הרוסי מרודן צפון קוריאה קים ג'ונג און, ששלח כ-11 אלף מחייליו לחזית מול אוקראינה. כלל המהלכים האחרונים מגיעים כשברקע שני הצדדים, מוסקבה וקייב, נערכים לחזרתו לבית הלבן של דונלד טראמפ – ונראה שהם פועלים להשיג כמה שיותר "קלפי מיקוח" לקראת המשא ומתן שטראמפ מבטיח לפתוח בו כדי להביא לסיום מהיר של המלחמה.
רוסיה מתקדמת בחזית בדונבאס, וגם בקורסק
בימים האחרונים רושם פוטין עוד ועוד הצלחות בשדה הקרב, ומתקדם באיטיות אך בהדרגתיות בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. בצהריים דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס, מפי גורם צבאי בכיר בקייב, כי האזור שנתון לסכנה הגדולה ביותר הוא קורחובה, וכי קצב הכיבושים הרוסי שם עומד על 300-200 מטר מדי יום. העיירה קורחובה שוכנת סמוך לעיר האסטרטגית פוקרובסק (במחוז דונייצק), שמשמשת מרכז תחבורתי ולוגיסטי חשוב עבור הצבא האוקראיני בדונבאס. לדברי הגורם הצבאי האוקראיני, כמות הכוחות שיש לרוסיה ברחבי השטחים הכבושים באוקראינה עומדת על כ-575,000 חיילים, ולדבריו מוסקבה מתכוונת להגדיל את המספר ל-690,000.
6 צפייה בגלריה
רוסיה מתקדמת לאט, אבל בהדרגתיות. ירי אוקראיני בקרבות בדונבאס
(צילום: AFP PHOTO / Press service of the 24th Mechanized Brigade of Ukrainian Armed Forces)
הגורם האוקראיני הוסיף כי גם במחוז קורסק שברוסיה, שם הפתיעה קייב כשכבשה במתקפת-נגד באוגוסט שטחים נרחבים מידי מוסקבה, הצבא הרוסי מתקדם ומחזיר לעצמו אט-אט את השטחים שאיבד. קייב, כך לפי הגורם האוקראיני, איבדה בקורסק כ-40% מהשטח המקורי שכבשה: בשיא המבצע היא שלטה על 1,376 קמ"ר במחוז הרוסי, וכעת לדבריו נותרו בידיה רק 800 קמ"ר. "האויב מגביר את מתקפות-הנגד שלו", אמר. "אנחנו נמשיך להחזיק בטריטוריה הזו כל עוד יהיה זה הולם מבחינה צבאית", הוסיף בהתייחסות לשטח שנתפס כאחד מקלפי המיקוח החשובים של קייב במו"מ עתידי.
