חמש שנים אחרי שסלומון טקה נורה למוות על ידי קצין משטרה, שופט בית משפט השלום בחיפה, ד''ר זאיד פלאח, מסר היום (שלישי) את הכרעת הדין לפיה הנאשם זוכה. למרות דרישת משפחת טקה שהקצין יואשם בעבירה של הריגה, החליטה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), להגיש נגדו כתב אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, והוא זוכה גם מעבירה זאת. במהלך הקראת הכרעת הדין יצאו מן האולם אביו ואחותו של טקה. גם אימו יצאה בהמשך. למרות שיצאה פנה השופט למשפחת טקה ואמר: "הצדק לא פועל רק לצד אחד, מביע תנחומים עמוקים".
דרמה במשפט הירי של סלומון טקה: הנאשם זוכה
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
השופט הסביר את ההכרעה: "עדויות הנערים, שהיו עדי ראיה לאירוע, עשו עלי רושם בלתי אמין, הם סתרו אחד את האחר וסתרו חומר ראיות. חלקם אף הכחישו לגמרי שזרקו אבנים על הנאשם. בנוזלי גופו של המנוח נמצא ריכוזים שונים של אלכוהול, חומצת חשיש ו-THC. לפי מומחים החומר יכול היה לפגוע בשיקול הדעת ויכולת מוטורית.
"הנאשם תיאר את ההתנהלות שלו, האיום שחש לחייו שהוביל אותו לבצע ירי והסביר מדוע נמנע מלירות לכיוון האוויר. כל אימוני הירי שעבר הנאשם ושוטרים אחרים לא כללו ירי הרתעתי לרצפה. גרסת הנאשם נמצאה על ידי אמינה ונתמכת בראיות פורנזיות. שוכנעתי שעל אף שהיה נתון בסכנת חיים כלפיו ומשפחתו ולמרות שקמה לו הסמכות לירות לגוף הסכנה, דהיינו לגופו של סלומון טקה, החליט לירות לצידו של המנוח בתקוה שיגרום לסכנה לחלוף עם מינימום נזק".
עוד כתב השופט: "בטרם הגעת המנוח שיתפו פועלה עם הנאשם ומרגע שהמנוח הגיע לא רק שהשת"פ נפסק, אלא שעלתה רמת האלימות. רדפו אחריו כשביקש להתרחק. לא שעו להפצרותיו. השליכו לעברו אבנים שחלקן פגעו בו. כל אלה מעידים על הסרת עכבות אצל המנוח ויתר הנערים תוך הפגנת זלזול בוטה כלפי איש חוק ופגיעה בו. כל רצונו היה להרתיע את המנוח וחבריו ובכך לנטרל את סכנת החיים בה היה נתון. כתוצאה מהירי אכן נוטרלה הסכנה כלפיו וכלפי בני משפחתו אך מחיר נטרול הסכנה היה כבד מנשוא עת קיפח המנוח את חייו".
בהמשך אמר: "שוכנעתי שהיתה הצדקה לירי. מסקנתי שהסיכון אותו נטל הנאשם עת ביצע ירי לצידו של המנוח לא היה בלתי סביר והירי היה מתבקש בנסיבות העניין. המסקנה הסופית היא שאני מזכה את הנאשם פעמיים. פעם אחת מאחר והסעיף שדורש שאדם שנטל סיכון בלתי סביר לא התקיים, לכן אני מזכה. מעבר לכך, גם אם היה מתקיים סעיף זה, אני קבעתי שמתקיימת במקרה זה הגנה עצמית, הנאשם עמד בכל התנאים להגנה עצמית לכן אני מזכה אותך גם בשם ההגנה עצמית. בסופו של דבר אני קובע שאתה זכאי".
בסיום דבריו פנה למשפחתו של טקה: "הזיכוי אין משמעותו שבנכם לא מת כתוצאה מהירי שביצע הנאשם. אלא שהנאשם בהתנהגותו לא עבר על החוק, למרות התוצאה הטרגית שנגרמה. יתכן ויהיה קשה לכם לקבל את החלטת ביהמ"ש ויתכן שתחוו תחושת ניכור כעס ואולי גם חוסר צדק וחשש שמא האמת לא הושגה. כפי שהודעתי, הצדק לא פועל רק לצד אחד אלא לשני הצדדים, במובן זה כששם שהצדק יכול היה להוביל להרשעת הנאשם, אותו צדק יכול גם להוביל לזיכויו כפי שקרה במקרה זה".
המשפחה של טקה סירבה בתחילה להגיב ואחותו של טקה צעקה מרחוק לעבר היוצאים מהאולם: "יש להם עכשיו אישור לכל השוטרים להרוג ילדים". בהמשך אמרה אמו: "כואב לנו מאוד, אי אפשר היה לסבול את הדברים של השופט". אחותו אמרה: "השופט קיבל את כל הגרסה של הקצין ואח שלי נמצא בבית קברות. כל המשפחה שלנו נפגעה מהירייה הזאת. אנחנו מרגישים שכל יום רוצחים את סלומון מחדש".
בתגובה לפסיקה אמר עו"ד רונן יצחק, המשנה למנהלת מח"ש, כי " לאורך כל הדרך מח"ש סברה שהירי של קצין המשטרה היה מנוגד לנוהל המשטרתי בנושא, ומשכך היה רשלני. מטבע הדברים נקרא את הכרעת הדין שמחזיקה 208 עמודים, נלמד את נימוקה ונכלכל את צעדינו בהמשך ונחליט מה הלאה".
עו''ד אסי פיסו המייצג את משפחת טקה, אמר בסיום הדיון: "אנחנו מכבדים את החלטת ביהמ"ש כפי שאנחנו מכבדים כל החלטה וכל פס"ד. יחד עם זאת אנחנו התאכזבנו מהתוצאה. המשפחה חוותה אירוע טרגי קשה מאוד, היא עד היום מתקשה להתמודד איתו. שש שנים שההליך הזה מתנהל, הוא מקשה עליהם עוד יותר, הם עוברים גיהנום של ממש. היום הם ניסו למצוא איזשהו מזור בכך שהם יגיעו לאולם בית המשפט וישמעו שהשוטר נותן את הדין, אולם הוא בסופו של יום הוא נישא על כפיים וזה גרם להם למפח נפש. אני מניח שזאת הסיבה שהם יצאו מהאולם".
עו''ד יאיר נדשי, שייצג את הקצין שזוכה, אמר לאחר הזיכוי: "אני מבקש להודות לביהמ"ש על ההחלטה האמיצה והנכונה שנתן היום. אני מקווה שבכך הגיע לקץ המסע הארוך והמיותר שעבר הקצין על אף שפעל כפי שפעל מתוקף היותו קצין משטרה ומתוקף המצופה ממנו בתור קצין משטרה. משטרת ישראל התברכה בקצין ערכי, אמיץ, חכם, נבון וישר. כל זאת כפי שקבע ביהמ"ש, אשר מצא להאמין לקצין, להעדיף את דבריו של הקצין על פני הגרסה שבעצם הובאה לביהמ"ש על ידי מח"ש בעובדות כתב האישום, גרסה שנמצאה כלא נכונה, גרסה שנמצאה כמלאת חורים, בלי נתונים מהותיים שהיה מקום להביא אותם בכתב האישום, אך הדבר משום מה נעדר מכתב האישום. יש בכך לטעמי תעודת עניות למחלקת חקירות שוטרים".
מחאות על "שיטור יתר על בסיס צבע עור"
טקה שעלה מאתיופיה בגיל 11 נהרג ביוני 2019, בעת שהיה בן 18, לאחר שנפגע מקליע שירה לעברו הקצין מתחנת משטרת זבולון. הקליע פגע בכביש, ליבתו ניתזה ופגעה בכלי הדם הגדולים בחזהו של טקה. הירי בוצע לאחר שטקה ושלושה נערים השליכו אבנים לעבר הקצין שהיה בלבוש אזרחי, באופן שעורר לטענתו חשש לחייו. לדבריו, הוא חש מאוים על ידי טקה וחבריו שרדפו אחריו וירה קליע אחד מאקדחו לעבר הכביש כדי להרתיע אותם.
הירי בשכונת קריית חיים בחיפה הוביל לגל מחאות ברחבי הארץ נגד מה שכונה "שיטור יתר על בסיס צבע עור". מה שהחל כמחאה מקומית בעיר, של העדה האתיופית, גלש בימים שלאחר מכן לערים נוספות ולחסימת צירי תנועה מרכזיים, לרבות הפגנה אלימה ברחוב מנחם בגין ליד צומת עזריאלי בתל אביב - זו גם הייתה הפעם הראשונה, שבה מפגינים חסמו את נתיבי איילון. במהלך ההפגנה, הוצתו כלי רכב, הושלכו אבנים, שוטרים ומוחים נפצעו - והמשטרה ביצעה מעצרים בניסיון להביא להפסקת האלימות.
בכתב האישום שהוגש נגד הקצין היורה, צוין כי הוא בילה בגינה ציבורית בקריית חיים עם אשתו ושני ילדיו. אשתו הפנתה את תשומת לבו לכך שנער כבן 13 נותן כסף לשלושה קטינים אחרים, והיא הביעה חשש כי הוא נסחט. הקצין פנה לבן ה-13, הציג את עצמו כאיש משטרה וזה אישר בפניו כי אכן נתן 50 שקלים לנערים האחרים. לאחר מכן, פנה הקצין לשלושת הנערים, הזדהה בפניהם באמצעות תעודת מינוי משטרתית ודרש מהם לרוקן את כיסי מכנסיהם. לפי האישום, בשלב זה הגיע למקום טקה ושאל את חבריו מי האדם שפנה אליהם, שהיה כאמור בלבוש אזרחי. טקה דרש מהקצין להזדהות וטען בפניו כי התעודה והאקדח שלו מזויפים.
לפי כתב האישום בשלב זה הנערים קיללו את השוטר, שהחל לעזוב את המקום. חבורת הנערים הלכה בעקבותיו, אז התקשר הקצין למוקד 100 ודיווח כי מאיימים עליו. הוא הבחין שאשתו וילדיו ממתינים במרחק של עשרות מטרים ממנו, החליט שלא להתקרב אליהם כדי שלא לסכן את ביטחונם ונכנס לחנייה פתוחה של בניין סמוך. טקה וחבריו הלכו בעקבות הקצין, שטען כי אז הם השליכו לעברו אבנים שאספו מחורשה סמוכה. שתיים מהאבנים פגעו בקצין וגרמו לו לחבלות.
מכתב האישום עלה כי הקצין שחש סכנה לחייו, יצא מהחנייה למרכז הכביש, שלף את אקדחו צעק לנערים להתרחק, דרך את נשקו וירה כדור אחד לכיוון הכביש בניסיון להרתיע את החבורה. כאמור, נתז הקליע פגע בטקה וגרם למותו בתוך זמן קצר.
בהמשך, באמצעות סנגורו, עו"ד יאיר נדשי מהסנגוריה הציבורית, טען הקצין שחש סכנת חיים של ממש ונאלץ לירות כדי להרחיק ממנו את הסכנה, בזמן שהוא חושש גם לשלום אשתו וילדיו שניצבו לא הרחק מהמקום. התובע, עו"ד רונן יצחק מהמחלקה לחקירות שוטרים, טען מנגד כי הקצין ביצע ירי לא חוקי בניגוד לפקודות המשטרה המחייבות.
5 צפייה בגלריה
הקצין מעיד בבית המשפט. "לא רציתי ששערה משערות ראשו של המנוח תיפול"
(צילום: אלעד גרשגורן)
משפטו של הקצין התנהל באולמו של השופט ד"ר זאיד פלאח. בדיון הראשון, על רקע המתח הרב באולם והמחאה שהתנהלה מחוצה לו, הבהיר פלאח לנוכחים: "אני רוצה שהכול יעבור בשקט. אני רוצה להבהיר לכולם, על בית המשפט אלימות לא משפיעה, הפגנות לא משפיעות, וגם תקשורת לא משפיעה. הדבר היחיד שמשפיע על בית המשפט זה ראיות. אני אשמע את כל התיק, שלא יהיה לאף אחד ספק, אם צריך לזכות את הנאשם אני לא אהסס מלזכות אותו. אם צריך להרשיע את הנאשם, אני לא אהסס מלהרשיע אותו".
במהלך המשפט, ביקר השופט פלאח עם הצדדים בזירת הירי. בסיור הראשון ב-20 ביוני 2020, שהתנהל תחת אבטחה כבדה, נראה השופט מדמה בידו צורה של אקדח ומכוון לקרקע. לדברי הנוכחים במקום, בשלב מסוים נשמע השופט שואל: "מדוע הוא לא ירה באוויר?". מאז מותו של טקה, מתגוררים קצין המשטרה ובני משפחתו בדירת מסתור תחת אבטחה בשל החשש לפגיעה בהם.
במהלך עדותו, שהתנהלה גם כי תחת אבטחה כבדה, סיפר הקצין כי לא מיהר לפעול גם לאחר ש"קיבל מטח של אבנים". הוא טען כי "כשארגז הכלים נגמר וכל הקריאות שלי לא הועילו, שלפתי אקדח ודרכתי. לא מיד יריתי. ביקשתי מהמנוח וחבריו ללכת לאחור". הוא אמר כי החבורה "ידעה שאני חמוש", והדגיש: "שום דבר מזה לא הרתיע אותם מניסיון הלינץ'. גם אחרי ששלפתי אקדח, דרכתי ודרשתי שיתרחקו - זה לא הרתיע אותם. הייתה לי סמכות לירות ישירות לעבר המנוח בגלל סכנת החיים, אבל לא עשיתי את זה. לא רציתי ששערה משערות ראשו של המנוח תיפול".
הקצין חזר על עמדתו כי כי חש סכנה לחייו: "חטפתי אבנים ורצתי אל הכביש. הייתי בסכנת חיים. מצאתי את עצמי מוקף בחבורת נערים, שהיום אני יודע שהייתה תחת השפעת אלכוהול. המנוח היה גם תחת השפעת סמים. הם רק רצו להוריד אותי". באשר לירי הקטלני, אמר קצין המשטרה: "לא דמיינתי שהמנוח ייפגע מנתז לאחר שיריתי לקרקע. לא כיוונתי לפגוע בו. הוא החזיק לפני הירי לבנה ביד. היה לי קצת מזל. המזל הרע של המנוח הוא המזל הטוב שלי. אם הוא לא היה נפגע - אני לא הייתי פה. חד משמעית. בוודאי שבעת הירי לא כיוונתי לפגוע בו".
התובע, עו"ד יצחק, הקשה על הקצין בשאלה - אם רצה להרתיע את הנערים שלטענתו תקפו אותו באבנים, מדוע שלף את האקדח ומיד דרך אותו, ולא הסתפק רק בשליפת האקדח? "זה על אוטומט", השיב הקצין, "כך לימדו אותי באימונים. ברגע שאתה שולף נשק אתה דורך אותו. רציתי להראות להם שאני רציני. דרכתי בהפגנתיות. רציתי שבאקט הזה התקיפה תפסיק". עו"ד יצחק שאל: "למה לא הזהרת בקול 'עצור או שאני יורה?'" הקצין ענה: "אין זמן. הנשק עושה את העבודה. הנשק מדבר לבד. צעקתי להם תתרחקו".
התובע: "מדוע לא ירית באוויר?".
הקצין: "מסביבי היו בתים. לא רציתי לירות באוויר כדי לא לסכן תושבים. לא הייתי סולח לעצמי אם מישהו לא מעורב היה נפגע".
עו"ד יצחק: "אבל מישהו אחר כן נפגע".
הקצין: "לגביו הייתי בסכנת חיים. כשהחיים שלי על כף המאזניים יריתי לרצפה כדי להציל את חיי".
התובע הקשה: "האם אתה חושב היום שירי באוויר מסוכן יותר מלירות לקרקע ליד רגלי נערים?".
הקצין: "אני עדיין חושב שלירות באוויר יותר מסוכן".
התובע המשיך: "האם כשירית על הרצפה לא חשבת שזה לא חומר שסופך את הקליע?".
הקצין: "לא חשבתי על זה. לא חשבתי באותו הרגע שהקליע הזה יקפוץ".
התובע: "אתה באמת חושב שמישהו יאמין לך שירי לעבר אספלט ליד רגלי נערים פחות מסוכן מירי באוויר? אני רוצה להוכיח לך שגם אתה לא מאמין למה שאתה טוען. כי אם זה נכון אז מדוע לא משנים את נוהל מעצר חשוד לירי על הקרקע במקום ירי באוויר?".
הוריו של טקה, האם וובג'יג' האב וורקה והאחות יפית, הקפידו להגיע לכל הדיונים בבית המשפט. לא אחת פרצה האם בבכי ובני המשפחה היו נסערים מדברים ששמעו באולם. בעקבות מות בנם הגישה משפחת טקה תביעה אזרחית לפיצויים נגד משטרת ישראל ומדינת ישראל. בעקבות הסדר פשרה, הוחלט כי המשפחה תפוצה בסכום של 1.8 מיליון שקלים.
"שום סכום לא יפצה על מות בננו", אמרה האם וובג'יג' אחרי ההסדר. האב וורקה הוסיף: "כל מה שמעניין אותנו זה שמי שירה בבן שלנו יקבל את העונש שלו. הכסף זה לא העניין. צריך למצות את הדין עם השוטר ולוודא שזה יהיה המקרה האחרון. אם הוא יזוכה לא תהיה אמונה בכלל במערכת המשפט, זו תהיה אמירה שמותר להרוג".
