תיעוד מזירת הרצח בקריית מוצקין
(צילום: ליאור אל-חי)
המטופלים מתלוננים, התיקים נותרים פתוחים: דו"ח של התנועה לחופש המידע, שמציג את נתוני נציבות שירות המדינה בכל הנוגע לטיפול בהטרדות מיניות בתשעה בתי חולים פסיכיאטריים, מגלה ש-37 תיקים נפתחו בין השנים 2016 ל-2018. רק אחד מהם הסתיים בהליך פלילי, בעוד ארבעה הסתיימו בהליך פנים-משרדי ושבעה נסגרו בדין משמעתי. שאר התיקים, 25, נותרו פתוחים.
במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מעלה הכרמל" בטירת כרמל, שבו טופלה ליטל יעל מלניק שלפי החשד נרצחה בידי עובד בבית החולים, נפתחו בשנים הללו ארבעה תיקים. שניים מהם נסגרו משמעתית, אחד פלילית - ואחר נותר פתוח.
"כשאישה או גבר במחלקה פסיכיאטרית טוענים שהם נפגעו מינית - אוטומטית מייחסים את זה למחלה שלהם וחושבים שהם ממציאים. אין אמון בהם ולא בודקים את התלונות שלהם", אומרת מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית יעל שרר. "המערכת ידעה שהוא מנהל מערכות יחסים עם הקטינות במוסד שבו הוא מוגדר כאיש צוות רפואי. זה מוגדר כאונס. מטופל קטין בבית חולים פסיכיאטרי מוגדר כחסר ישע".
הכתובת שהתריעה מפני מותה של מלניק, כך נראה, הייתה על הקיר. היא נמצאה קבורה בשבת בקריית מוצקין, ולפי החשד עובד במרכז שבו שהתה רצח אותה וקבר את גופתה ליד אתר הבנייה הסמוך לחי פארק בעיר, לא רחוק ממקום מגוריו. לו ולנערה, כך לפי החשד, הייתה מערכת יחסים אינטימית - והקשר ביניהם החל במסגרת עבודתו במרכז לבריאות הנפש.
"משך הזמן שלוקח לטפל בתיקים הללו הוא מחריד", מוסיפה שרר. "זה לוקח שנים של בירורים. זה פשוט נורא. שנים שהאנשים האלה ממשיכים לעבוד שם ולטפל באנשים. במשך שנים אנחנו מתריעות, מבקשות, מתחננות לבכירי מערכת הבריאות להפנים שאלימות מינית היא תופעה רווחת במערכת הבריאות ויש לטפל בה ביד קשה. עד כה, למרות כל ההבטחות לא פורסם הנוהל שמסדיר אכיפה משמעית כנגד אנשי צוות רפואי שפוגעים מינית במטופלות, וגם לא פורסם הנוהל המסדיר אכיפה משמעתית כנגד אנשי צוות שפוגעים באנשי צוות אחרים. אין הכרה של מערכת הבריאות בכך שמדובר בבעיה מערכתית חמורה ומתמשכת".
באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית הצטברו במהלך השנים פניות של מטופלות שנפגעו תוך כדי אשפוז או שהות במסגרות של בריאות הנפש. "הפוגעים מינית, בין אם הם נמנים על הצוות הטיפולי או שהם מטופלים בעצמם, יודעים לנצל את חוסר הישע והמצוקה הנפשית - ופוגעים דווקא במי שנמצאת במצב מוחלש", הסבירה מנכ"לית האיגוד אורית סוליציאנו. "המחסור הכרוני בכוח אדם במחלקות פסיכיאטריות מקשה עוד יותר להפוך את הסביבה לבטוחה ושמורה עבורן".
בימים אלו מנהלים התנועה לחופש המידע והלובי למלחמה באלימות מינית מאבק מול משרד הבריאות להשגת נתונים עדכניים יותר. מנכ"לית התנועה עו"ד רחלי אדרי סיפרה כי התנועה פנתה לנציבות שירות המדינה ולמשרד הבריאות על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית על "אירועים חריגים במערכת בריאות הנפש", כלשונה, "ביניהם גם תקיפות מיניות בבתי חולים שבהם אין הפרדה בין מטופלים ומטופלות וכן בכל הקשור ביחסי מרות". ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה בנושא.
אתמול הוארך בשמונה ימים מעצרו של החשוד ברצח, אח בבית החולים הפסיכיאטרי שבו טופלה. במשטרה חושדים שהוא תכנן את מעכשיו מראש ואף התכונן לשם כך. בן ה-49 חשוד גם בשיבוש הליכי משפט, הפרת הוראה חוקית ועבירות נוספות.
נציג המשטרה, רס"ב זכי מויאל, אמר בדיון כי "החשוד מסר גרסה מעורפלת ולא ברורה, ויש עדיין עוד חקירה לעשות". כשנשאל מהו השיבוש שמיוחס לחשוד, השיב: "מצב מציאת הגופה וממצאים שנתפסו הם השיבוש. נראה מה יתפתח בהמשך". לדבריו, "מדובר בתיק מורכב וחמור מאוד. יש חקירה מורכבת לפנינו, ויש בה עדיין הרבה עבודה שטרם ביצענו".
החשוד עצמו, שמיוצג על-ידי עורך הדין בוריס שרמן מהסנגוריה הציבורית, כיסה את פניו בחולצתו וטען: "אני לא יודע ולא זוכר מה קרה. ממש לא יודע. לא אני עשיתי את זה".
לדברי עו"ד שרמן, "החשוד מכחיש את החשדות החמורים נגדו. לא אוכל להתייחס לחקירה של החשוד, אדם מבוגר בן 49 בלי עבר פלילי, אב לשני ילדים. זה לא מובן לו בכלל. המשטרה פרסמה פרטים לגבי טיב ההיכרות שלהם. יש היכרות מוקדמת וזהו. הוא מאמין שהוא לא ביצע עבירה פלילית וזה ייתמך על-ידי ממצאים בזירה".
