דניאלה וייס יודעת להקים יישובים. רק לפני שנה היא הוכיחה את זה. 40 מטר מצומת תפוח, על גבעה בדרך לבקעת הירדן, נמצאים קרוואנים, מיטות ואוהלים שהיא השאירה באביתר עם חברי תנועת נחלה.
כללי המשחק ברורים. יישוב מקימים מהר, בצורה חפוזה, עם מידור כבד, מתחת לרדאר, כאשר המטרה העיקרית היא לקבוע עובדות בשטח. להציב את האוהל או הקרוואן לפני שהלוחם או השוטר יגיעו לשטח. מה שראינו אתמול (רביעי) ב"מבצע להקמת מאחזים" לא היה שימוש בטכניקה הידועה. אנשי תנועת נחלה הגבירו ווליום ואמרו: אנחנו כאן. ההתיישבות כאן. ואנחנו יכולים להביא אלפי בני אדם לכל נקודה ביהודה ושומרון.
לפני כמה חודשים שמעתי על הרעיון של תנועת נחלה להקים כמה שיותר מאחזים ביום אחד. זה נשמע כמו סיפור מעולה. חשבתי שהוא רק שלי. שהמידור יישמר. כך קורה בהקמה של נקודות התיישבות לאורך השנים. כך קרה באביתר, בחברון ובעוד מקומות. אבל אז אמרו לי שכולם יידעו. "אנחנו הולכים לפרסם את זה. לא כגנבים בלילה", אמרה לי אחת מחברות התנועה. שאלתי מה יקרה אם יגיעו כוחות ויורידו אותם. "אז יורידו. אנחנו נעלה שוב", ענתה.
אנשי נחלה צעקו בכל מקום אפשרי על מבצע הקמת המאחזים בקיץ 2022. רק לאחרונה הם גייסו יותר מחמישה מיליון שקל בקמפיין שזכה להד ציבורי. רוב הכנסים טרם היציאה לשטח היו פתוחים לתקשורת. על הנקודות הספציפיות שמרו, אבל העיקרון היה ברור: אנחנו נגיע לשטח ואתם תהיו שם לראות את זה.
אחרי החתימה על הסכם אביתר הותקפה דניאלה וייס על ידי אנשי ימין המזוהים עם בנימין נתניהו. האשימו אותה שעשתה הסכם עם ממשלת שמאל ושהיא גורמת לפינוי יישוב ביהודה ושומרון. היא נאלצה להבהיר את עצמה ככל שיכלה: היא תיווכה את הסכם אביתר מכיוון שהאמינה שהוא טוב עבור מפעל ההתיישבות. אבל ההתקפות הללו נצרבו. הקמפיין שראינו אתמול נעשה בדציבלים גבוהים בכדי להגיב לאותם תוקפים, והציף מחדש את סוגיית הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C.
הימים הם ימי בחירות. וייס הצהירה, באמצעות אלפי האנשים שהוציאה לגבעות, שנחלה היא תנועה עם כוח, ושהיא חלק משמעותי בכל הקשור להתיישבות. היא מאותתת לאלו שתקפו אותה לפני שנה, וגם לפוליטיקאים שירכיבו את הקואליציה הבאה: אני פה ואני יודעת להקים יישובים.
- אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com