ב"וועדת החקירה האזרחית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר", שהוקמה בין היתר על-ידי הורים שכולים והורי חטופים, העיד היום (ראשון) יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. הוא טען כי "אין תהליכים בקבינט. נתניהו יושב עם עצמו ואולי עם דרמר - והקבינט הוא חותמת גומי".
הוא סקר בפני חברי הוועדה את פועלו בתפקיד שר הביטחון, שהחל בשנת 2016. בחודש דצמבר באותה שנה ליברמן הגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו, לרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט ולראש אמ"ן באותם ימים והרמטכ"ל כיום הרצי הלוי - מסמך אזהרה בן 11 עמודים. אותו מסמך מפרט, סעיף אחר סעיף, את כוונות חמאס הכוללות חדירה של כוחות מיומנים לשטח ישראל, כיבוש יישובי העוטף ולקיחת חטופים.
"הצבא באופן חד וחלק - לא נערך", אמר ליברמן בפתח דבריו בפני הוועדה. "אנשים היו פשוט שבויים באמת באותה תפיסה, אותה קונספציה, שאנחנו חזקים ויודעים הכול. צוק איתן היה פספוס, דשדוש של חמישים יום - עם החלטה אסטרטגית של ראש הממשלה לא לרמוס את חמאס. לאחר מכן הייתה פה הכלה והבלגה בלתי פוסקת, העיקר היה לקנות שקט בכל מחיר. היה טרפוד עקבי של מיטוט שלטון החמאס שעליו החלטנו ב-2009".
ליברמן התייחס למסמך שהכין בשנת 2016, והוסיף כי "כל החומרים שם הופיעו, על הכניסה לישראל והג'יפים - וההמלצה הייתה לפעול מיד לתת מכת נגד. הדרג המדיני והצבא לא הקשיבו לי". לדבריו, "דרשתי מנתניהו ללכת על המבצע הזה והוא אמר שלא, שזה יביא לעימות כולל. הדברים הגיעו לשיא בנובמבר 2018, כשחמאס שיגר 500 רקטות על הדרום, דרשתי שוב להתחיל מבצע למיגור חמאס, התכנסנו בקבינט ועמדת הצבא הייתה ללכת למבצע מיגון בצפון, לסגור את המנהרות שחפר חיזבאללה. אני חשבתי שיש גם מנהרות מדרום".
הוא הוסיף כי "פעלנו בניגוד לתפיסת הביטחון מאז ימי בן גוריון. יש להעביר לחימה לשטח האויב, כלומר אם אתה שואל אותי הממסד הביטחוני תקוע ב-6 באוקטובר. לא הפנימו ולא ניתחו את המצב. הדבר החמור ביותר זה שהאיראנים הצליחו לגרום לאיחוד הזירות". לדבריו, "אי-אפשר לבנות תוכנית נפרדת לזירה העזתית, הסורית, הלבנונית או החות'ים. יש זירה אחת ואתה חייב לאמץ תוכנית לאומית עם תעדוף ברור במה אתה מתעסק".
עדותו של גדעון סער ב"וועדת החקירה האזרחית"
(צילום: ועדת החקירה האזרחית)
2 צפייה בגלריה
"היה מחדל מודיעיני, צבאי ומדיני. לא סביר שיהיו כל כך הרבה הרוגים". סער
(צילום: יאיר שגיא)
לפני כן העיד בוועדה יו"ר הימין הממלכתי גדעון סער, שאמר כי "7 באוקטובר מהווה ביטוי להידרדרות ארוכת שנים בתפיסת הביטחון". סער שימש כשר ללא תיק בממשלה הנוכחית במהלך המלחמה, והוא התפטר ממנה לאחר שלא הוכנס לקבינט המלחמה.
בוועדת החקירה האזרחית, טען סער כי מבצע צוק איתן היה הזדמנות טובה יותר לישראל לפרק את חמאס. "הכוח הצבאי שלו היה פחות משליש לעומת היום", אמר. "לא היו כל המנהרות. ללכת עד הסוף בצוק איתן היה הגיוני יותר מאשר ב-2023, פשוט קרה לנו אסון".
הוא נשאל על המחדל המודיעיני ועל כך שהטבח של חמאס לא נחזה מראש, ואמר כי "בחיים תמיד יש הפתעות, שאתה מביט אחורה אתה נדהם, אבל נקודת המוצא היא שתהיה מוכן להתמודד עם ההפתעה. היה פה מחדל מודיעיני וצבאי, לא סביר שגם אם הופתעת יהיו כל כך הרבה הרוגים. בנוסף, היה מחדל מדיני שזה נסיעה במשך 30 שנה לכיוון הלא נכון. אם אחד מהממדים האלו היה פועל - לא היה קורה 7 באוקטובר".
בהתייחסות לאיראן, אמר סער כי "מדינת ישראל נמצאת כיום באיום קיומי שנשקף מהתמנון של איראן - אם לא נדע לפרק אותו". לדבריו, "גם היום הקונספציה קיימת, כי אם הגליל ריק כבר עשרה חודשים וחצי - האם ברור לנו שאם תהיה הפוגה גם הצד השני ינצל אותה להתחזק?".
איל אשל אביה של התצפיתנית רומי אשל שנהרגה ב-7 באוקטובר, שאל את סער אם הוא ייקח אחריות, ויו"ר הימין הממלכתי השיב כי "חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית".
בתוך כך, השופט בדימוס גדעון גינת, יו"ר ועדת החקירה האזרחית, הודיע בימים האחרונים כי ייאלץ לפרוש מהתפקיד מטעמי התחייבויות קודמות ואילוצי לוח זמנים. השופטת בדימוס וסגנית נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר ורדה אלשיך החליפה אותו בתפקיד החל מהבוקר.
