איומיו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו שלא לפעול בהתאם להסכם שתחתום הממשלה עם לבנון על הגבול הימי עם ישראל גררו הבוקר (שני) תגובה מצד העיתון המזוהה עם חיזבאללה. עורך העיתון הלבנוני אל-אחבאר כתב במאמרו כי "חיזבאללה לא משלם על כל טעות שמבוצעת על-ידי גורמים כלשהם בלבנון או מחוצה לה, ואינו מחויב מעבר למסגרת הכללית השומרת על זכויותיה של לבנון".
על דבריו של נתניהו נכתב במאמר כי "מי שאמר שאין כל ערבות שממשלה ישראלית חדשה תעמוד בהסכם, או שחושב ששינויים המתרחשים בעולם, או בארה"ב, יאיימו על ההסכם - חייב לדעת שההתנגדות מחזיקה בידה את היכולת והכוח לגרום לאחרים לשמוע ולציית לו".
ראש הממשלה יאיר לפיד הגיב גם הוא לנתניהו וכתב: "קצת עובדות לנתניהו, פשוט כי הוא לא ראה את ההסכם: ישראל מקבלת 100% מצורכי הבטחון שלה, 100% ממאגר כריש ואפילו חלק מהרווחים של המאגר הלבנוני. אני מבין שכואב לכם שלא הצלחתם להשיג הסכם כזה, אבל זו לא סיבה להתגייס לתעמולה של נסראללה. אפשר לפרגן קצת לממשלה שעובדת ומביאה תוצאות לעם ישראל".
אלוף במיל' גיורא איילנד, שהיה בין המעורבים בגיבוש ההסכם עם לבנון, אמר בריאיון לאולפן ynet כי "בתשע השנים האחרונות לא הגענו להסכם עם לבנון בגלל שהממשלה שלה הייתה תחת לחץ ופחד גדול מחיזבאללה, ולא בגללנו. נושא הגז הפך להיות חשוב בעולם, וממשלת לבנון החליטה לראשונה שלא להתחשב בדעה של חיזבאללה".
איילנד ציין כי "לפני שבע שנים נסראללה אמר שהוא מבין שעל מנת לפתוח במלחמה בישראל שתביא להרס עצום, הוא חייב טיעון לבנוני פטריוטי, והוא מצא את הסיפור המושלם. מבחינתו, ישראל שודדת את הגז הלבנוני, וחיזבאללה מגן על אוצרות הטבע של לבנון".
(צילום: אסף חן)
בתוך כך, שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דייוויד פרידמן טען כי ארצו ניסתה במשך שנים לתווך בין ישראל ללבנון, כשהמאמצים התמקדו סביב הצעה שהשטח שנמצא במחלוקת יחולק כך שישראל תקבל 55%-60% מהשטח, ולבנון תקבל 40%-45%. "איש לא חשב שלבנון תקבל 100% מהשטח, אשמח להבין איך הגענו לשם".
הפרופ' אריה רייך מאוניברסיטת בר אילן הסביר לאולפן ynet כי עד שההסכם לא ייחתם לא ניתן לדעת על מה ישראל באמת מוותרת. "יש כללים במשפט הבינלאומי שקובעים איך מושכים גבול ימי בין מדינות, כולל הגבול בין מים כלכליים", אמר רייך. "אם החוף היה ישר - לא הייתה מחלוקת. כולנו יודעים למתוח קו של 90 מעלות. הבעיה היא שהחוף בראש הנקרה אינו ישר, הוא מתעקם ויש שם כל מני איים באמצע. לכן נוצרה מחלוקת איך בדיוק למשוך את הגבול".
2 צפייה בגלריה
אסדת הגז כריש. עד שההסכם לא ייחתם לא ניתן לדעת על מה ישראל באמת מוותרת
(צילום: AFP / ENERGEAN)
הוא ציין כי בעוד שישראל רצתה למשוך את הקו צפונה יותר - לבנון ביקשה שהגבול יהיה דרומי יותר, והשטח שנותר במחלוקת עומד על כ-870 קמ"ר. "אני הבנתי שישראל נותנת ללבנון את חלקה 9, מה שנקרא שדה קאנא. ישראל גם תקבל אחוז מסוים מהתמלוגים של הגז, אם ייצא שם".
רייך הזכיר כי בעבר ישראל ניסתה לפתור מחלוקות דומות דרך בוררות בינלאומית - והפסידה בהן. "בסכסוך על הגבול עם טאבה הפסדנו ומסרנו למצרים את כל השטח. במקרה הזה התנהל משא ומתן של עשר שנים, גם תחת ממשלתו של נתניהו, וביקשו מהאמריקנים לתווך. כשמנסים לתווך - כמובן שהכוונה היא להתפשר", אמר.
(צילום: אסף חן)
על הקריאות לערוך משאל עם למרות שמדובר במים כלכליים ולא שטח ריבוני עם תושבים, אמר רייך כי הוא צופה שיוגשו עתירות לבג"ץ אם ההסכם יאושר. "תהיה טענה שחוק יסוד: משאל עם חל על המים הכלכליים ועל כן צריך להביא את זה להכרעת הכנסת ברוב של 80 ח"כים או במשאל עם", אמר. "הכנסת תצטרך להכריע אם מדובר פה על מסירת שטח שחל עליו הדין הישראלי והמנהל הישראלי. לפי מה שאני מבין מהדיווחים, עיקר ההסכם לא נוגע למים טריטוריאליים (מי החופים) אלא למים הכלכליים".
