העימות הקרוב הבא: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה יוצאת בחריפות נגד החלטת שר המשפטים יריב לוין להעביר ביום ראשון בוועדת השרים לחקיקה את "חוק הרוגלות" כהצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), לאחר שנכשלו המאמצים לקדם את החוק כהצעה ממשלתית. כך נודע ל-ynet. בהרב-מיארה מגדירה את ההצעה פגיעה עמוקה בחקירות עבירות שחיתות השלטון ובראשן לקיחת שוחד, ובכך שהעבריינים ייהנו מ"עיר מקלט" במרחב הווירטואלי.
הצעת החוק עוסקת באסדרת חדירה סמויה למחשבים לצורך חקירות משטרה כאחד מלקחי "פרשת פגסוס", שנחשפה ב-2022 ב"כלכליסט" ותיארה אז כיצד המשטרה עשתה שימוש בתוכנה ללא אישור משפטי. ההצעה, שהייתה צריכה להיות ממשלתית כיוון שהיא עוסקת בסמכויות החקירה של המשטרה, מהווה זה חודשים שדה עימות בין היועצת המשפטית לממשלה ובין השר לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. הסיבה שהשר לוין מסרב לקדמה בממשלה היא שאינו מוכן להתיר שימוש ברוגלות גם בחקירות של עבירות שחיתות שלטונית.
במכתב ששיגרה בהרב-מיארה לשר המשפטים, היא מגדירה את העברת החוק של ח"כ פוגל "פגיעה קשה בשלטון החוק". עוד היא כותבת: "המשמעות של קידום ההצעה שבנדון ללא עבירות השחיתות השלטונית, בניגוד לעמדתם המקצועית של גורמי אכיפת החוק, היא פגיעה קשה ביכולת של מערכת אכיפת החוק לסכל ולחשוף עבירות של שחיתות שלטונית חמורות, ובד בבד מתן הקלה משמעותית לעברייני שחיתות שלטונית, תוך הפיכת התווך הווירטואלי לעיר מקלט עבורם לתכנון עבירות ולביצוען".
לשרים צורפה חוות דעתו של המשנה הבכיר ליועצת, עו"ד שרון אפק. הוא כותב כי "קידום ההצעה בנוסחה הנוכחית בתמיכת הממשלה אינו מתיישב עם תפיסתה של מדינת ישראל לפיה יש להיאבק בשחיתות השלטונית, ולהקצות לכך משאבים וכלים שיאפשרו מאבק אפקטיבי ופוגע בחובת הממשלה כלפי הציבור. לפיכך אנו מתנגדים להצעה".
עוד הוא מדגיש כי הצעת החוק חשובה להתמודדות מערכת אכיפת החוק עם פשיעה חמורה "הנדרשת במיוחד ביחס לעבירות שנעשות במחשכים וקשה לגולתן באמצעים אחרים". עם זאת, מדובר לדבריו בהצעת חוק כזו שעוסקת בזכויות הפרט ובזכויות חשודים וזו ראויה להסדרה באמצעות חקיקה ממשלתית ."מכאן הוצע על דעת כלל גורמי המקצוע כי הסמכות תוקנה ביחס לכלל העבירות שעונשן 10 שנות מאסר ומעלה".
אפק מפרט לראשונה את סלע המחלוקת: "הצעת החוק הממשלתית טרם קודמה נוכח מחלוקת אחת שעניינה העבירות שעליהן תשתרע הצעת החוק. זאת לאור עמדת שר המשפטים והשר לביטחון לאומי כי משטרת ישראל לא תוכל לבצע חיפוש סמוי לשם סיכול או חשיפת עבירות שחיתות שלטונית לרבות החמורה שבהן -לקיחת שוחד עונשה 10 שנות מאסר".
המשנה ליועמ"שית הוסיף: "זאת, בניגוד לעמדתם המקצועית של גורמי אכיפת החוק כפי שהובאה בפני דרג השרים בפורומים שונים ומבלי שהוצג על-ידי השרים נימוק לגופו של עינים שיש בו כדי לבסס את עמדתם". אפק מציין ש"גם בהצעת החוק של פוגל הושמטו מרשימת העבירות שבגינן ניתן לבצע חיפוש סמוי כל עבירות השחיתות השלטונית". אפק ציין עוד: "עמדתנו שיש להתנגד להצעה השוללת שימוש בחיפוש הסמוי לצורך חשיפת עבירות שחיתות שלטונית נוכח פגיעתה הקשה בשלטון החוק".
לדבריו, "הפגיעה היא בכך שלא יוענקו סמכויות חיפוש דווקא ביחס למלחמה בשחיתות השלטונית, וכמו כן הפיכת התווך הווירטואלי לעיר מקלט עבור עברייני שחיתות שלטונית לתכנון עבירות מסוג זה ולביצוען, שכן עבריינים אלה יידעו כי לא ניתן לקיים חיפוש סמוי בחומר המחשב שלהם. חומרת הדברים אף מתעצמת נוכח העובדה שכלי החיפוש הסמוי מתאים במיוחד לעבירות מסוג של לקיחת שוחד, אשר מלכתחילה נעשית בחדרי חדרים, במחשכים ובדרך כלל מתי מעט מודעים להתרחשותה".
לסיכום דבריו, ציין עו"ד אפק כי החוק המוצע משול להעברת מסר שלפיו שחיתות שלטונית ואף העבירה החמורה ביותר של שחיתות - לקיחת שוחד- אינה מסוג העבירות המצויות בראש סדר העדיפות של המדינה. "זה מסר לפיו המחזיק בידו סמכויות שלטוניות נהנה מחסינות בלתי מוצדקת, בשונה מקבוצות אחרות באוכלוסייה".
"כלי משמעותי במאבק מול ארגוני הפשיעה"
בהצעת החוק של ח"כ פוגל צוין כי "מהפכת המידע והטכנולוגיה הביאה עימה יתרונות רבים וחשובים, כמו שימוש בטלפון נייד, גלישה באינטרנט לחיפוש מידע ועוד שלל יכולות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. לצד זאת, הרשת מאפשרת לאנשים לפעול באנונימיות ובכך מעניקה פלטפורמה נוחה לעבריינים ולפעילי טרור, שיכולים לאסוף מידע רב ברשת ולתכנן את מעשיהם הבלתי חוקיים.
"בשל בעיה זו, רשויות הביטחון הבינו כי על-מנת להתחקות אחר גורמים אלה ולסכל את פעולתם, עליהם לפעול דרך הרשת ובכך לנצל את היתרונות הטכנולוגיים הגלומים בה, בין היתר על-ידי חדירה לחומר מחשב באמצעות תוכנת רוגלה המותקנת באופן סמוי על גבי מערכת מחשוב, מרחוק או באופן פיזי.
"לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות ומאפייניו הייחודיים של חומר מחשב והשימוש הגובר במחשב בכל תחומי החיים, מוצע לקבוע הוראות פרטניות המתייחסות לחדירה לחומר מחשב, כך שלמשטרת ישראל יינתן כלי משמעותי במאבק מול ארגוני הפשיעה בעת עריכת חיפושים אלו".
"בפרט, מוצע להסמיך את בית המשפט להורות על מתן צו חדירה לחומר מחשב שלא בפני עדים וללא ידיעת מחזיק המחשב, אם שוכנע שחיפוש כזה נדרש לגילוי, לחקירה או למניעה על עבירה שדינה מעל 10 שנות מאסר, או לתפיסת עבריינים שעברו עבירה כזו, ומטרת החיפוש תסוכל אם תיערך באופן גלוי".
