הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקביעת הליך חדש למינוי נציב שירות המדינה - במסגרתו נתניהו יהיה זה שיבחר בנציב. ההצעה התקבלה חרף עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהזהירה מפני מניעה משפטית. אז מה הוא בעצם תפקיד נציב שירות המדינה, מה הציעה היועמ"שית ומדוע הנושא כל כך חשוב? ynet עושה סדר.
מה הטענות של הצדדים?
היועמ"שית אמרה כי ראש הממשלה לא יכול למנות בעצמו את נציב שירות המדינה, ושיש לשמור על הנוהל של בחירת הנציב על-ידי ועדת איתור. לפי הצעת נתניהו, תתוקן החלטת הממשלה ממרץ 1999 בנוגע לוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, כך שבאופן חד-פעמי יתווסף לרשימת התפקידים הנבדקים על-ידי הוועדה תפקיד נציב שירות המדינה.
3 צפייה בגלריה
היועמ"שית התנגדה, הממשלה אישרה פה אחד: נתניהו ימנה את נציב שירות המדינה
(צילום: יואב דודקביץ, EPA)
מנגד, נתניהו מסר אחר הצהריים: "מדובר בניסיון לשנות נוהל לבחירת נציב שירות המדינה שהיה קיים מאז קום המדינה. ייש כאן ניגוד של שתי השקפות - החלטת הפקידים או החלטת העם. אנחנו בעד החלטת העם, שבאה לידי-ביטוי באמצעות הבחירה הדמוקרטית של העם בנציגיו. רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד - אלה דברים שבנפשנו, שדורשים יכולת מקצועית גבוהה. ומה יקרה אם הממשלה תמנה מישהו שאינו מוכשר לתפקידים אלה? אז הציבור יחליף את הממשלה, שיכולה לקבוע מינויים חדשים. אין כאן שלטון של פקידים מורמים מעם, שיודעים טוב יותר מהממשלה. אין דבר כזה.
"אם אנחנו לא נותנים לפקידים להחליט על כישוריהם של ראשי מערכות הביטחון שלנו, מדוע חייבים להחריג את המינוי של נציב שירות המדינה, ולמסור אותו לידיהם? יתר על כן, מדוע שהפקידים לא יקבעו מה הם הכישורים הדרושים לראש הממשלה, שהשפעתו גדולה הרבה יותר מזו של הרמטכ״ל, ראש המוסד, ראש השב״כ והנציב? הפקידים יכולים למשל לקבוע שראש הממשלה חייב להיות עם ידע כלכלי, צבאי, מדיני וכו'. אבל זה לא יעלה על הדעת שהם יקבעו זאת. הציבור קובע גם כאן. לכן אין שום סיבה עניינית להחריג את אופן מינויו של נציב שירות המדינה, ולהכפיפו לשלטון הפקידים".
המשנה ליועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, עו"ד גיל לימון, הסביר כי ההחלטה שאושרה בממשלה "איננה הולמת את אמות המידה המשפטיות המהותיות בנוגע למינוי בעלי תפקידים בכירים; הוגשה בניגוד להחלטת הממשלה הקודמת שהטילה על הייעוץ המשפטי לממשלה את התפקיד של גיבוש מנגנון מינוי חדש לתפקיד זה, ובהתעלם מחוות דעת משפטיות מקצועיות שהונחו בפני הממשלה, כחלק מיישום החלטת הממשלה הקודמת, מבלי שהוצגו טעמים מקצועיים לכך".
במכתב הוסיף לימון: "אישור ההחלטה יביא לכך שהליך מינויו של נציב שירות המדינה הבא לא יוכל להגשים את התכלית של מינוי בעל תפקיד מקצועי ועצמאי, שביכולתו לממש את אחריותו לשמור על שירות מדינה מקצועי, איכותי, עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי. על כן, לעמדתנו, קיימת מניעה משפטית לקדם אותה". עוד נכתב כי "יש מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה לכך שנציב שירות המדינה ימונה על ידו באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים מקצועיים והתאמה. יש לקבוע הליך תחרותי פתוח לבחירת נציב שירות המדינה כדי לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד".
מה הוא תפקיד נציב שירות המדינה?
נציב שירות המדינה אחראי על כ-80 אלף עובדי מדינה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות. הוא עוסק בתחומים מאוד רגישים של ניהול כוח האדם של שירות המדינה, בעיקר במינויים בכירים - הוא עומד בראש ועדות למינויים בכירים, למנכ"לים של משרדי ממשלה ולדיפלומטים במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים. ככזה, יש לו סמכויות ניהוליות וסמכויות סטטוטוריות רבות שנקבעו בחוקים, בחקיקת משנה ובהחלטות ממשלה.
תפקידי הנציב הם בין השאר: ראש ועדת שירות המדינה; יו"ר ועדת המינויים שליד נציבות שירות המדינה, המחווה דעתה על מינויים של מנכ"לים במשרדי הממשלה ושל משרות בכירות אחרות הפטורות ממכרז; וחבר בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, המחווה את דעתה בפני הממשלה לשבע המשרות הבכירות ביותר בשירות הציבורי - הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל. הוא מעורב גם באיתור מועמדים לתפקידים בכירים אחרים בשירות המדינה.
נציב שירות המדינה אחראי גם על המשמעת בשירות המדינה, ובמסגרת זו בסמכותו להשעות עובד שנגדו מתנהלת חקירה או לקבל החלטה בעררים על פיטורים. לנציב יש השפעה רבה על גופים מחוץ לשירות המדינה, למשל על חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים רבים שמשתמשים באמות המידה שנקבעו בתקשי"ר. מדובר באחד התפקידים החשובים והמשפיעים ביותר בשירות הציבורי בישראל. אין מדובר במשרת אמון, אלא במשרה מקצועית וא-פוליטית במהותה.
איך נבחר נציב שירות המדינה?
החוק קובע שהנציב מתמנה באישור הממשלה. כאשר נציבות שירות המדינה הייתה תחת משרד האוצר בשנים הראשונות של המדינה, שר האוצר היה מגיש הצעה לממשלה על זהותו של הנציב והממשלה הייתה ממנה. לאחר מכן התפקיד עבר לכפיפות ראש הממשלה, והוא זה שבוחר בנציב והממשלה ממנה. לפני כמה עשרות שנים החליטו שהמועמד לתפקיד הנציב צריך לעמוד בפני סוג של ועדת מינויים "אד הוקית" שבראשה עומדת אישיות ציבורית שבוחנת את המועמד. כך מונה בשנת 1996 נציב שירות המדינה שמואל הולנדר וכל הנציבים שמונו אחריו. הרעיון היה להקים ועדה "אד הוקית" מאחר שלא רצו שבראש הוועדה שתבחר את הנציב יעמוד הנציב המכהן, אלא אישיות יותר ניטרלית. במשך השנים גם לא הייתה הגבלת כהונה לנציב, והממשלה קבעה קדנציה של שש שנים.
מה הציעה היועצת המשפטית לממשלה?
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הציעה שלא ראש הממשלה והממשלה ימנו את הנציב, אלא שהוא ייבחר על-ידי ועדת איתור בראשות שופט בית משפט עליון בדימוס, בדומה לוועדת האיתור שבוחנת את מינוי היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, המשמעות היא שכל אדם שרואה את עצמו כמועמד יכול להגיש מועמדות לוועדת האיתור, כמו סוג של מכרז. הוועדה תחליט על מי להמליץ, ואז הממשלה היא בעצם סוג של חותמת גומי כי אין לה ברירה.
לא ברור על סמך מה היועמ"שית ביססה את ההצעה שלה, כי החוק לא מדבר על ועדת איתור. היא למעשה הציעה ש"החתולים יוותרו על השמנת", ולכן כבר אז היה סביר להניח שנתניהו והממשלה יתנגדו בתוקף להצעה שלה ויעמדו על הרגליים האחוריות. מצד שני, במצב הקטסטרופלי שבו המדינה נמצאה - היועצת מנסה כנראה להציל את אחד משומרי הסף האחרונים שקיימים במדינה. היא אולי חוששת שהממשלה הלא יציבה הזאת תמנה אדם לא ראוי, ועוד בתקופת מלחמה - ואז עלול להתמנות אדם לא ראוי לתפקיד כל כך חשוב.
היועמ"שית הסתמכה על פרשנות להחלטות ממשלה והחלטות של בית המשפט העליון ביחס למינויים בכירים, ובכללם נציב שירות המדינה, וטענה שלאור הרצון שהממשלה גילתה לשנות את דרכי המינוי - נדרש כעת להסכים על הקמת ועדת איתור.
איך נתפס נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שאמור לסיים את תפקידו באוקטובר?
נציב שירות המדינה הוא תפקיד מאוד קשה ותובעני, והוא בין התפקידים הבכירים בשירות המדינה, אולי אחרי היועץ המשפטי לממשלה, והתפקיד השני בקושי שלו - בגלל מערכת הלחצים שהנציב עומד בה כמעט כל יום. הוא עומד בלחצים בכל מיני סוגים של מינויים, וקיימים לחצים אדירים מצד ראש הממשלה והשרים, ומאוד קשה להגיד להם לא. הנציב הנוכחי הרשקוביץ לפעמים אומר כן, ולפעמים אומר לא - ומנסה ללכת בין הטיפות. כפוליטיקאי ושר לשעבר, ובעל אופי נעים ונוח – הוא ניסה לרצות את כולם, לא תמיד בהצלחה. זה מסביר את העובדה שהוא לא נחשב נציב חזק, למרות שאין עוררין כי הוא אדם מוכשר מאוד ורציני.
הרשקוביץ פסל בעבר מספר מינויים שחשב שהם לא ראויים, והתנגש עם השרים הממנים וגם עם בני הזוג נתניהו - שכמה מעוזריהם הסתבכו בדין משמעתי. לא אחת הוא ניסה ללכת לקראתם והסכים להצעות פשרה, כמו במקרה של המועמד של שרת התחבורה מירי רגב לתפקיד מנכ"ל משרדה - פעיל הליכוד משה בן זקן - שהרשקוביץ התנגד למינויו, אך בסופו של דבר "בלע אותו" אחרי שהסכים שיכהן חצי שנה כמשנה למנכ"ל המשרד, וכך כביכול יצבור ניסיון.
3 צפייה בגלריה
שרה נתניהו. ראש הממשלה רוצה למנות אדם חלש שיסכים לגחמות שלו ושל רעייתו
(צילום: EPA/ATEF SAFADI)
בתקופת כהונתו של הרשקוביץ היה עיכוב ניכר במינוי בכירים, בהם מנכ"לים של משרדי ממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, החשב הכללי, מנהל אגף התקציבים ומנהלי רשויות ממשלתיות, וזאת בעקבות המשבר הפוליטי. הנציב לא באמת "דפק על השולחן" ועשה סדר, ודי נגרר אחרי הגחמות של הפוליטיקאים שטובת המדינה לא ממש עמדה לנגד עיניהם.
בין השאר, הנציב אפשר את מינויו הזמני של צחי ברוורמן לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה, למרות ניגוד העניינים המוסדי; עבירות משמעת הנוגעות לעיסוק בפוליטיקה שבוצעו על-ידי צחי ברוורמן בהיותו מזכיר הממשלה לא טופלו כראוי; הנציב לא טיפל כראוי בהתנהלותה של דרורית שטיינמץ, מנהלת תחום תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה, שמבקר הפנים של המשרד כתב אודותיה דוח חמור לרבות חשש לעבירות פליליות - אך למרות זאת מונתה למשנה למנכ"ל משרד רה"מ במה שנראה כמו מכרז תפור, רק בגלל קרבתה לרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו ולמנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי.
בקיץ 2021 הורה הרשקוביץ לשנות מודעה שכללה לשון א-מגדרית עם נקודה, באופן הנוגד את כללי האקדמיה ללשון העברית. ביולי 2023 הורה הרשקוביץ להפסיק לפרסם מכרזים וחוזרים על תפקידים באמצעות לוכסן המאפשר פנייה לשני המינים, ולפרסמם רק בלשון זכר סתמי בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית. מוסדות אקדמיה, חברות ציבוריות וכן ארגוני נשים תקפו הנחיה זו בטענה לאי-שוויון מגדרי, והצהירו כי המדיניות שלהם תמשיך לכלול פנייה לשני המינים. בנציבות הציעו שיטות שונות להדגשה של הפנייה השוויונית לנשים ולגברים, התואמות את כללי האקדמיה ללשון העברית ואת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
בנובמבר 2023 פנו להרשקוביץ 25 פרופסורים, עמיתיו לשעבר בטכניון, במכתב גלוי: "זו תקופה ארוכה אנו צופים בתדהמה ותימהון בהתנהלותך בעת אישור מינויים שאינם עומדים בקריטריונים מקצועיים ברורים, ומהווים פגיעה בשירות הציבורי ובמדינה. את פרי הבאושים (בחירת אנשים על-פי נאמנותם לשלטון, החלשת הפקידות המקצועית והגדלת הסיכון לשחיתות) אנו רואים היום בתפקוד הלקוי של גורמי שירותי הציבור בתקופה הנוראה העוברת על כולנו. כגורם האחראי על המצוינות של השירות הציבורי בחמש השנים האחרונות, אתה נושא באחריות למחדל". ייאמר לזכותו של הרשקוביץ כי בכהונתו הוא ניסה להוביל כמה רפורמות בשירות המדינה.
מה שלא יוחלט לגבי הדרך שבה ייבחר נציב שירות המדינה הבא, הוא לא רק חייב להיות כשיר ומתאים לתפקיד - אלא אדם מקצוען ועצמאי. אחרי שנים של ריסוק שירות המדינה, נתניהו בוודאי ירצה למנות אדם חלש לתפקיד שיהיה יס-מן לגחמות שלו ושל רעייתו, אבל הוא יצטרך למנות אדם בעל שיעור קומה שיזכה לאמון ציבורי רחב ויוכל לשקם את שירות המדינה, שנמצא באחת מתקופות השפל שלו ושהפוליטיקאים עושים בו כמעט כרצונם. במשך השנים הפכו מכרזי שירות המדינה לעסק מכור שבו המדינה משקיעה מיליונים על בחינה של המועמדים במכונים מקצועיים, אך בפועל המועמדים שנבחרים הם אנשי שלומם של השרים והמשחק בכלל מכור.
במשך השנים היו גם לא מעט עיכובים בבחירת נציבי שירות המדינה והמשרה מולאה על-ידי ממלאי מקום - בדיוק מה שנתניהו בוודאי ירצה עכשיו, שכן מבחינתו אין כמו להשאיר את הנציבות בידיים של אדם שיהיה "על תנאי" ורק ינסה לרצות את הפוליטיקאים.
אופיים של הפוליטיקאים בישראל הוא רע מיסודו, ולכן בהיבט הזה היועצת המשפטית לממשלה צודקת: צריך להוציא את התפקיד הזה מידיהם של ראש הממשלה והשרים ולתת אותו לממלכה.
פורסם לראשונה: 17:54, 23.06.24
