יו"ר ארגון המורים רן ארז השתתף היום (ב') בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שם המשיך לתקוף את משרד האוצר ברקע העיצומים, קרא "לעצור את המדינה", ואף השווה בין מורים ותלמידים לבין החטופים. "במדינה לא מפקירים רק את החטופים, גם את המורים והתלמידים", אמר ארז.
לדבריו, "אין ערבות הדדית במדינת ישראל ויש סחטנות כלפי המורים. החוזים האישיים שהאוצר מבקש זו הפרטת מערכת החינוך". ארגון המורים פתח בעיצומים לפני כחודש, ומאז החריף את צעדיו. הארגון הודיע כי בתום חופשת הפסח לא יבוצעו שום פעילויות מחוץ לכותלי בתי הספר ובהם טיולים, לא יתקיימו טקסים ומסיבות, ולא יועברו ציונים.
ארז תקף את האוצר בדיון, ואמר כי "הם לא מחפשים את הדרך לפתור את הבעיה. הם רוצים לייצר משהו אחר. באוצר מייצרים מוטיבציה עוד יותר גבוהה למורים להיאבק כשהם לקחו את הכסף של המקדמות".
בוועדה לביקורת המדינה התקיים היום דיון מעקב בנושא המשבר בחינוך העל-יסודי, וחברי הוועדה נדהמו לשמוע כי במהלך השבועיים האחרונים, מאז הדיון בראשון בוועדה, הצדדים לא התכנסו כלל וטרם הושגה התקדמות. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), הגיב בחריפות לנושא: "בושה וחרפה שבמשך שבועיים לא התכנסו אפילו פעם אחת. תיכנסו לחדר עד שייצא עשן. תלמידים לא מקבלים ציונים, אין טיולים. כלום".
אוהד אלקבץ, סגן הממונה על השכר באוצר, אמר בוועדה כי חוזים אישיים ישפרו את מערכת החינוך. "המלחמה שלנו היא לטובת המערכת. הכלים בדמות החוזים האישיים ישפרו את המערכת, יביאו מורים שכיום לא ניתן לקלוט", אמר אלקבץ. "הכלי הזה קיים בכל ארגוני העובדים ואין לו כל עניין לפרק את העבודה המאורגנת, כמו שזה לא פגע בשום מקום בעבודה המאורגנת. גם בהסכם עם הסתדרות המורים היה הסכם שמאפשר העסקה בחוזים אישיים, שיוכל להעסיק אנשים בתצורות שונות ולכן אין כל קשר להיבטים של פיטורים".
עו"ד סיגל פעיל, היועצת המשפטית של ארגון המורים, אמרה כי משרד האוצר רוצה חוזים אישיים שלפיהם למורה אסור לשבות, ניתן לפטר אותו במהלך שנה ללא מנגנון ההגנה של הסכם "עוז לתמורה", והוא לא ייצא לחופשות בהתאם ללוח חופשות בתי הספר. "במקום לשבת איתנו למשא ומתן, הממונה על השכר נתן הוראה לנכות את המקדמה בסך 2,400 שקלים, בנוסף לגזירה של ניכוי 5% משכר המורים בגין אי-מתן ציונים", אמרה.
שי לאו, מורה לפיזיקה שהשתתף בדיון, אמר: "אימא שלי הייתה מורה 35 שנה במערכת חינוך, ובכל זאת הלכתי למערכת החינוך. הלכתי מתוך שליחות ואני מאמין בתפקיד. אבל למה שמורה ירצה לעבוד בחוזה אישי? בשביל להרוויח בחוזה אישי כבר כולם יעבדו בהייטק. כשאני יושב בכיתה מול התלמידים - אסור לי לתת להם ציונים וזה אישית קורע לי את הלב".
הוא תהה מדוע שר החינוך יואב קיש לא הגיע לדיון: "איך זה ששר החינוך לא נמצא כאן? שרת החינוך הקודמת ישבה עם הסתדרות המורים בחדר המו"מ. לצערנו, בשביתות של ההסתדרות כולם מפחדים, כי אף הורה לא הולך לעבוד אם יש שביתה. אבל אם רן ארז יסגור את בית הספר, זה לא מעניין את האוצר, שכולם יישארו בבית. אני ממש מתחנן שמישהו כבר יתעורר ודי".
מרטין מינקוב, תלמידת תיכון, אמרה בוועדה כי 300 אלף תלמידי תיכון "מוחזקים כבני ערובה". לדבריה, "התלמידים מופקרים ללא חינוך ראוי, ללא בגרויות וללא עתיד. המנהלת והמורים שלי איבדו אמון בארגון המורים. יש לכם את הכוח לעצור את זה, ואתם ממשיכים להתעלל במערכת".
בחודש שעבר, כאמור, החריף המשבר בין ארגון המורים למשרד האוצר כשיו"ר ארגון המורים רן ארז הודיע על החרפת העיצומים, בתגובה להנחיית האוצר לנכות משכר המורים 2,400 שקלים שקיבלו על חשבון הסכם השכר. במסגרת העיצומים, בתום חופשת הפסח לא יבוצעו פעילויות מחוץ לכותלי בית הספר גם בשעות הלימודים, לא יתקיימו טקסים ומסיבות סיום - ולא יימסרו ציונים. מנגד, הממונה על השכר אפי מלכין ומנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר תקפו בחריפות את ארז, והאשימו אותו בפגיעה בתלמידים ובמורים. השניים הוסיפו כי הם "מרחמים" על התלמידים, משום שארז נוהג לפגוע בהם על ידי נקיטה בעיצומים מדי שנה.
ההוראה לנכות שכר מהמורים הגיעה על רקע המו"מ בין האוצר לארגון המורים, שתקוע בשל מחלוקת בשאלה מה סוכם בעל פה ב-31 באוגוסט, יום לפני תחילת שנת הלימודים. נושא המחלוקת העיקרי הוא טענת האוצר שיו"ר ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז הסכים לחוזים אישיים, בעוד ארז מכחיש. המורים נוקטים עיצומים שכוללים הימנעות ממתן ציונים ומפעילות מחוץ לבית הספר.