"איך הלכת בלי התראה מוקדמת?"
סמל דולב מלכה ז"ל
בבית העלמין בשלומי נטמן הבוקר (א') סמל דולב מלכה ז"ל, לוחם כפיר שהיה בקורס מ"כים ונפל בפיצוץ מבנה ממולכד בחאן יונס. מאות מתושבי שלומי והיישובים השכנים הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. "בחלומות הכי שחורים שלי לא חלמתי שאעמוד מול חלקת קבר ואספיד את אחד מילדי. לא הגיוני שאבא קובר את בנו", ספד האב אבי.
הלווייתו של סמל דולב מלכה ז"ל
(צילום: אביהו שפירא)
"ביום שישי התרסקו חיינו לעד, ובחיים הם לא יחזרו למה שהיו. החיים לצידך הם חיים מלאי שמחה, היית הכי שמח שאני מכיר, אוהב לבלות בלי הפסקה, להשתולל, ליהנות ולקרוע את החיים. הצחוקים שהם רק שלנו, היה בינינו המון הומור שחור כשאמא לא בסביבה", הוסיף האב. "תמיד היית מוקף בחברים מהתיכון, ממד"א שלומי, תמיד ידעת לתמרן ביניהם. היית מנהיג, תמיד צועד בראש. גם ברגע הפגיעה גופך ספג את מרבית ההדף, והצלת חיים של חברים".
האם סיוון ספדה בבכי: "אתה פשוט ילד מתנה, אבל מתנות לא לוקחים, אז למה לקחו לי אותך? מישהו יכול להסביר למה לקחו את המתנה שלי בחזרה? ילד שלי, דולב, חיים שלי, אי אפשר לקחת אותך ממני. אתה בליבי לעולמי עד, כל עוד נשמה באפי. תודה לך ילד אהוב על 19 שנים מופלאות, תשמור עלינו מלמעלה".
האח הגדול עמית ספד: "איך הגענו ליום הזה? איך יכול להיות שאני זה שצריך לעמוד מעל קברך? איך אח גדול מספיד אח קטן? זה לא יכול להיות. איזה אדם מדהים וגדול היית. ילד טוב, חברותי, כזה שכולם רצו להיות בחברתו. אין על ההלצות שלך, היה לך חיוך שלא יורד מהפנים, חיוך שכובש את כולם, כזה שאי אפשר להגיד לו 'טוב'. היית מכביסט, עם הדגל תמיד ראשון. איך אמרת? 'כשאמות אקבר עם הדגל הצהוב'. ככה הלכת לי בראש".
"דולבי שלי, למה דווקא אתה? איך הלכת בלי התראה מוקדמת?", שאלה בבכי אחותו מיקה. "הבטחת לי שאתה נותן קפיצה וחוזר. באמת חזרת, רק בארון. קבוצה שאין דרך לצאת ממנה, אין דרך חזרה. רק בחמישי דיברנו והבטחת לי שלא תעשה שטויות ותחזור. איך זה לאבד אח? איך מתמודדים עם זה? אני לא יודעת, תשלח לי מסר, סימן, אני מתחננת אליך".
"אמרו לי שאין מחבלים בחאן יונס, מי אמר שאין מלחמה?"
סמל אפיק טרי ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סמל אפיק טרי ז"ל, לוחם כפיר שהיה בקורס מ"כים ונפל בסוף השבוע ברצועת עזה. הוא נטמן בסמוך לקרוב משפחתו, סרן ירין גהלי ז"ל, שנפל ברצועה לפני כחודשיים וחצי. "אפיק היה בלוויה של ירין, ועכשיו הם קבורים אחד ליד השני", אמרו בצער במשפחה.
הלווייתו של סמל אפיק טרי ז"ל
"אפיק, בני אהובי. קיבלנו בשורה קשה ביום שישי, מאז הכאב גדל וגדל, אני לא מאמין שצריך להיפרד ממך. אפיק, הילד המוצלח, עשיתי הכל כדי לשמור עליך, לתת לך הכל", ספד האבא אבי. "היה לי פחד. לא אמרתי לך, לא אמרתי לאמא, ידעתי שאפשר לסמוך עליך ואתה לבד יכול לשמור על עצמך, האמנתי לך. אמרת לי 'אל תדאג, בעוד שבועיים וחצי, בסיום הפעילות, אני חוזר. ביקשת שנעשה שבת ביחד. אמרו לי שאין מחבלים בחאן יונס, מי אמר שאין מלחמה?".
"את מסירות הנפש שלך לא רואים הרבה. אפיק הגיבור שלי, לא היה לי ספק שאם תצטרך להסתער על האויב תעשה זאת בכל מצב, כדי להגן על החברים שלך. אפיק טרי אף פעם לא מוותר, מצטיין טירונות ובכל דבר אפיק לא בורח ולא מרים ידיים. איך אמרת לי 'אני אמות למען המדינה', לא רציתי שזה יקרה – אבל זה קרה, אתה גיבור ישראל".
האם אושרית הקריאה מכתב שקיבלה מבנה ליום הולדתה, ונפרדה בכאב: "תודה שהפכת אותי לאמא בפעם הראשונה. תן לי כוחות, נוח על משכבך בשלום, ילד שלי, אוהבת אותך מאוד".
בין המלווים והמספידים היה גם אוסקר גלוך, שחקן נבחרת ישראל והקבוצה האוסטרית רד בול זלצבורג, שגדל עם אפיק והגיע לישראל במיוחד ללוויה. מעל הקבר הוא ספד לו: "אפיק, החבר הכי טוב שלנו, גיבור ישראל שלנו. כמה חיכית לקיץ הזה, שנקפיץ כדור ביחד. היית הלב של החבורה. אנחנו נמסים, גיבור ישראל, מלך העולם".
"אפרסם את הספר שלך"
רס"מ (מיל') דניס יקימוב ז"ל
מאות ליוו למנוחות בבית העלמין בבאר שבע את רס"מ (מיל') דניס יקימוב ז"ל, לוחם בפלוגה המסייעת של גדוד 17, שנפל אתמול ברצועת עזה. "אתה היית חבר שלי בעולם הזה, אני אוהבת אותך מאוד. רציתי לראות אותך עוד, אני אף פעם לא אראה אותך יותר, רק בתמונות, היית האבא הכי טוב בעולם", ספדה בתו הקטנה.
הלווייתו של רס"מ (מיל') דניס יקימוב ז"ל
אחיו איגור ספד: "אני כבר מתחיל להתגעגע אליך. השארת מאחוריך את הדבר הכי יקר שהיה לך, הבת שלך. נשמור עליה כמו ששמרת עלינו, הקרבת הכל למעננו". האח דימה הוסיף: "מילים לא יכולות לתאר מה היית בשבילנו. נהרגת בהגנה על המולדת, כמו גיבור אמיתי. היית מודל לחיקוי".
אחותו דיאנה סיפרה שדניס כתב את חוויותיו מהמלחמה ורצה להוציא אותם כספר, היא הבטיחה להשלים את המשימה. "הייתי קוראת כל סיפור שלך. אפרסם את הספר שלך, וזה יהיה קורע לב שלא יהיה לו סוף".
חבריו מהיחידה הקריאו מעל הקבר דברים בשם אלה שעדיין ברצועה: "אנחנו מבקשים סליחה על כך שלא הצלחנו לשמור על דניס, חברנו האהוב, ולהחזיר אותו הביתה בשלום. דניס נהרג הלילה, תוך שהוא נלחם עם הכוח שהוביל את ההסתערות והלחימה בחאן יונס, באזור שורץ מחבלים שניסו למנוע מאיתנו להתקדם. לצערנו, תוך כדי ההתקפה, צרור שנורה לעבר הכוח מטווח קרוב פגע בדניס. כשהבנו שמדובר בדניס הלב התנפץ לרסיסים".
החברים הוסיף: "סיפרת לנו שאתה כותב ספר על התקופה המאתגרת הזאת, וכל החיילים בפלוגה רצו להיכלל בו. 'דניס, כבר כתבת עליי היום?', 'דניס, כתבת שהורדתי מחבל?'. אני מבטיח לך דניס, שאם משפחתך תבחר בכך, אנחנו נדאג שהספר יראה אור. דניס אהוב שלנו, לנו, המפקדים והחברים, היה לעונג גדול להיות וללחום לצידך. חשוב שלנו שכולם ידעו שאתמול איבדנו גיבור. אוהבים ומצדיעים לך".
