רגעים של היסטוריה בגולן הסורי: לוחמי צה"ל השלימו ביומיים האחרונים את כיבושם של חמישה מרחבים באזור החיץ שמעבר לגבול עם סוריה, ואלפי תושבים מקומיים, משבעה כפרים, נמצאים כעת למעשה תחת חסות של לוחמי חטיבות הצנחנים, 188 של השריון, חטיבה 7 וחטיבת הקומנדו. דיווח מיוחד של כתב ynet מסוריה.
כתב ynet יואב זיתון בתוך סוריה
(צילום: יואב זיתון, דו"צ | עריכה: שובל ארליך)
כיבוש המוצבים והעמדות בסוף השבוע היה ללא קרב: החיילים הסורים נטשו ברגע אחד את מוצבי הביטחון השוטף שלהם, מול ישראל, ועלו על משאיות מזרחה, ולא שבו. מורדים חמושים שצה"ל לא זיהה והגיע כנראה מאזור דרעא, הזהירו חלק מהחיילים הסורים על הגעתם. חלק מאותם מורדים, שלא שייכים לארגון "היאת תחריר א-שאם" של אבו מוחמד אל-ג'ולאני, אף בזזו מוצב של האו"ם.
ואולם, בתיווך אלים של צה"ל, מורדים אלה השיבו את הציוד והנשקים לפקחי אונדו"ף שעדיין נותרו באזור אך ללא חשיבות מעשית: הסכם הפסקת האש בין סוריה של חאפז אסד לממשלת ישראל ב-1974 איבד רלוונטיות, מאחר שבדמשק עלה שלטון חדש של ישות מדינית שטרם הוגדרה או הוכרה בעולם.
תיעוד פעילות כוחות צה"ל בסוריה תקיפת אמצעי לחימה משאית מחומשת
(צילום: דובר צה"ל )
בהתאם לכך, נערכים בצה"ל לשהייה של חודשים ארוכים בשטח הסורי, חמישה עד שבעה קילומטרים לערך מעבר לגבול הבינלאומי, עד אשר כוח מדינתי סדור אחר יקבל על עצמו את השליטה באזור ויאשרר את ההסכם ששרד 50 שנים של שקט - או יחתום על הסדר חדש בין ירושלים לדמשק. הסיבה: בצה"ל לא רוצים שגבול זה ידמה לגבול עזה ולגבול לבנון כפי שהיו עד 7 באוקטובר, עם נוכחות של ארגוני טרור חמושים בקרבת היישובים הישראליים.
ההיערכות ההנדסית בשטח נעשית במרוץ נגד השעון: עד כה הושלמו כ-15 קילומטרים מהמכשול החדש בקו החביות (הגבול הבינלאומי שמוכר בעולם), שנמצא קילומטר עד שניים בממוצע מזרחית לגדר המערכת. מכשול זה כולל תעלות עמוקות לעיכוב של פלישה כלי רכב קלים כטנדרי פיק-אפ, בנוסף לסוללות אדמה גבוהות ורענון שדות המוקשים. פעולות אלו נעשות בנוסף לגדר המערכת הגבוהה שהוקמה לאורך כ-80 הקילומטרים שבין חמת גדר לחרמון, לפני כעשור.
"נראה שלא הושקע הרבה במוצבים האלה"
לוחמי צה"ל השתלטו קודם על המוצבים של הצבא הסורי, שחייליו עזבו ברגע אחד את בסיסיהם ובהתארגנות חפוזה עלו על משאיות וברחו מזרחה. "מצאנו קצת טנקים וטילי נ"ט מיושנים שהחרמנו, תשתיות חלודות ומסמכים בהם תרגמו לחיילים שלהם נתונים על כוחותינו, נראה שלא הושקע הרבה במוצבים האלה", תיאר אחד המפקדים.
הוא הוסיף: "חילקנו כבר לחיילים שלנו מכולות מגורים נוחות, כי לא נעים לישון בבונקרים האלה של החיילים הסורים. הבאנו גם גנרטור ואנו פורצים צירים מהשטח הישראלי לקראת השלג שמתקרב הנה. אם יהיה איום – הוא יהיה מספיק רחוק מהיישובים הישראליים". במקביל, כוחות יחידת שלדג סיימו מבצע בחרמון הסורי שכבשו ובמהלכו מצאו והחרימו מטעני חבלה, מוקשים, טילי נ"ט וציוד צבאי.
הלוחמים מתארים שהתושבים הסורים בכפרים קיבלו את פניהם בסבר פנים יפות. "הם לא זרקו עלינו אורז או סוכריות, אבל רבים מהם תיארו אנחת רווחה מנפילת משטר אסד, והם זוכרים את הסיוע שהענקנו להם בעשור הקודם, בזמן מלחמת האזרחים. שגרת התושבים הסורים פה נמשכת, וחלק מהם, שחששו לדבר איתנו לאורך שנים של קרבה פיזית בשל נוכחות חיילי אסד, מדברים איתנו עכשיו בגלוי ובלי פחד, תוך עיבוד אדמותיהם והטיפול בצאנם".
הלוחמים חשים בנינוחות כבר בימים הראשונים שלהם: הם מסתובבים בלי קסדות, יש קליטה טובה יחסית בטלפונים, מצב הרוח גבוה, אין איום של מחבלים, אבל הערנות נשמרת: אחד הלוחמים, צלף וחייל בודד מגדוד 101, תופס את החרך המבוטן שאויש עד לפני חמישה ימים על-ידי חייל סורי, ומתצפת ממנו דרך משקפת ארוכה. לדבריו, "אני יודע היטב שזה לא עזה ולא לבנון, זה משהו אחר לגמרי".
רוב מפקדיו, זולת מפקד האוגדה תת-אלוף יאיר פלאי שגר ביישוב שצמוד לגבול, ואולי המח"טים, לא התאמנו בכלל על כיבוש מוצב "פיתה סורית", לאחר שצה"ל הפסיק לתרגל את המהלך בתחילת שנות האלפיים, כאשר אבד לכך סופית הצורך. אבל בצבא לא מבזבזים זמן, ופועלים אקטיבית לכונן פה יחסי שכנות טובה, ולו זמניים: מסרים חיוביים כבר הועברו למושל האזור בעיירת המחוז חאן-ארנבה הסמוכה לקוניטרה.
"התכוננו לג'יהאדיסטים שיעים מהמיליציות הפרו-איראניות שפרוסים בעומק סוריה, כעת אנו מתכוננים לג'יהאדיסטים סונים בכלל, אבל גם לאלו וגם לאלו יש את אותם פיק-אפים ונשקים ותפיסה קיצונית", אומרים בצבא, "גם ביישובים הסוריים פה מנסים להבין מה קורה, הם רוצים רק שקט ופרנסה. אנחנו אומרים לאנשים שלנו להיערך פה לפחות לשנה של שהייה או עד להחלטה אחרת מהדרג המדיני". תא"ל פלאי, מפקד אוגדה 210 שחולשת על הגזרה, אמר: "נמשיך להגן ולעקוב מפני כל איום - המשימה שלנגד עינינו: שמירה על אזרחי ישראל והגולן".
