סרן (במיל') עמית לוי, שנפל בקרב במסדרון נצרים שבמרכז רצועת עזה, הובא הערב (חמישי) למנוחות בהר הרצל. בנו בן ה-9 אמר קדיש, ואלמנתו חן ספדה לו: "היית כל אוהב ואמיתי, הכי חזק. היית הכוח שלי. אתה החיים שלי. חיית בכל הכוח, בלי להתנתק מהקודש. רצית להגן על המדינה, לנסות לעזור לשחרור החטופים. כשהיית באפטר דיברנו על החיים המושלמים שלנו, רצינו להזדקן יחד. סליחה שלא שמרתי עליך מספיק. השם נתן והשם לקח".
האירוע שבו נפל עמית התרחש סביב 5:00 בבוקר, בפעילות בחלק צפוני של מסדרון נצרים ליד שכונת סברא בעזה, בפשיטה גדודית לילית שגרתית לאיתור טילי נ"ט, אמצעי לחימה ואמצעים מודיעיניים של חמאס. הסברה הראשונית היא שהוא נהרג מירי צלף, אך עדיין נבדקים כיוונים נוספים.
הלווייתו של סרן עמית לוי בהר הרצל
אימו של עמית, אסתר, אמרה כי "אנחנו לא מעכלים את הבשורה המרה. רק אתמול התקשרת, ראית בווידאו את הילדים מדליק נרות של חנוכה ואמרת לחן שבלילה אתם יוצאים לפעילות ולא תהיה זמין. ואז בלילה דפקו בדלת, ואני שאלתי 'מי מהם?'. איתי היה ברמת הגולן ולא הייתה לו קליטה, אבל ליבי אמר לי ש'זה עמית'.
"תמיד עשית דברים גדולים ואמרת שהכול בסדר. לא האמנתי. עמית, היית תמיד איש של מעשה ולא של מילים. כל מה שעשית היה בצורה ערכית ומקצועית. היה חשוב לך שלכולם יהיה טוב, במיוחד דאגת לחיילים שלך. עשית הכל למענם. כל מעשיך היו תמיד עם משמעות, חשבת קודם כל על עם ישראל לפני שחשבת על עצמך. חן והילדים היו בבת עיניך".
גם גיסתו מיטל פוגל ספדה: "היית מחובר לתורה, לישיבה ולרבנים שלך. בעל מסור לחן, אבא משקיע לילדים שאיבדו את כל עולמם, מפקד מסור שלא מוותר על המילואים. אתה מצטרף לשורות יהלומים שטמונים פה. עמית, אנחנו אוהבים אותך. אנחנו כבר למודי שכול והלב שלנו מצולק. אחרי הסבב הראשון התכנסו להודיה שחזרת, ואז הגיעו עוד סבבים. חן והמשפחה ספרו ימים ולילות בציפייה לראותך חוזר. הגבורה שלך הובילה אותך למשימה קשה שממנה לא חזרת".
הרב יאיר גלס, רב שומריה שם התגורר עמית, אמר: "לא מספידים בחנוכה. הישועה והנס מתגברים מעל הקושי האישי. במשך השנה וחצי האחרונות נחשפתי לטובך, ומעל לכל מרחפים המילואים הראשונים, השניים, השלישיים. דיברנו שיחות עמוקות שנגעו ללבטים, לרצון הכנה שלך להיות יותר דבק ושייך. דיברת בכאב והשתוקקות. אני לא מכיר כזו השתוקקות בגילך. בשבוע שעבר נפגשנו בבית הכנסת, לא היית מודאג. חייכת ואמרת לי 'הכול טוב'".
ראש ישיבת שבי חברון הרב חננאל אתרוג ספד: "אנחנו מגלים מי אנחנו, מי זה העם הזה, האור, האצילות, העדינות. כל כך עוצמתי ונועז ורך וקשוח. כבר אני כל כך מתגעגע אלייך. אז אבא ואמא וחן? עמית, אנחנו בטוחים שאתה מתיתיהו, החשמונאים, המכבים. אתה יודע מה זה אור אמיתי ואור כזב. בלב יש לנו אור גדול ואמיתי שנבנה מאנשים כמוך. אתם התקווה, המשמעות, הזריחה. קשה עכשיו. זה כל כך כואב וכל כך נותן תקווה".
