"ברגע שמביטים מקרוב בהאשמות שהעלתה ניקרגואה – רואים שהן קורסות", אמר היום כריסטיאן טאמס, איש הצוות המשפטי הגרמני, לפאנל של 16 שופטים בבית הדין הבינלאומי.
היום היה יום הדיונים השני בעתירתה של ניקרגואה, אחרי שבדיון אתמול קראה המדינה שבמרכז אמריקה לבית הדין להוציא צווי ביניים שיורו לברלין לעצור את הסיוע הצבאי שלה לישראל, בטענה כי בהעברת הסיוע הזה היא מסייעת למעשי ג'נוסייד ולהפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי. לפי מקורות זרים גרמניה היא אחת משתי יצואניות הנשק הגדולות ביותר לישראל, שנייה רק לארה"ב, ובשנת 2023 היא סיפקה לישראל ציוד צבאי בשווי 326.5 מיליון אירו.
ראש הצוות המשפטי המייצג את גרמניה, טניה פון אוסלר-גליישן, אמרה היום לבית הדין כי לטענותיה של ניקרגואה אין שום בסיס עובדתי או משפטי, ובדברי הסיכום קראה לשופטים להימנע מהוצאת צווי ביניים, ובמקום זאת למחוק את התביעה של ניקרגואה. אוסלר-גליישן הדגישה כי ייצוא הנשק כולו עובר בדיקה דקדקנית כדי לוודא שהוא עומד בחוק הבינלאומי, וכי במקביל למשלוחי הנשק לישראל גרמניה היא גם התורמת הגדולה ביותר של סיוע הומניטרי לפלסטינים, כך שהיא "עושה את המרב כדי למלא את המחויבות שלה הן כלפי ישראל והן כלפי העם הפלסטיני". היא הוסיפה שביטחון ישראל הוא סוגיה הזוכה לעדיפות בגרמניה בשל הנסיבות ההיסטוריות ואחריותם של הגרמנים לשואת העם היהודי: "גרמניה למדה מעברה, עבר שכלל אחריות לאחד הפשעים המחרידים בהיסטוריה האנושית, השואה".
איש הצוות הגרמני טאמס ציין מצדו כי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר אישרה גרמניה ארבעה משלוחי נשק בלבד לישראל, וכי שלושה מהם היו משלוחי נשק למטרות תרגול ואימונים. ככלל, לדבריו, 98% מהנשק שיוצא לישראל מאז 7 באוקטובר היה "ציוד כללי" כמו אפודים, קסדות ומשקפות. הוא גם הציג לשופטים תמונה של סיוע גרמני מוצנח ברצועת עזה, והדגיש כי ברלין ממשיכה לספק לפלסטינים סיוע הומניטרי מדי יום ביומו ותחת תנאים קשים ביותר.
העתירה של ניקרגואה נגד גרמניה מצטרפת לשורה של צעדים משפטיים אחרים שניסו גורמים בינלאומיים לנקוט נגד ישראל על רקע המלחמה בעזה, צעדים שהבולט שבהם היה הדרישה של דרום אפריקה לחייב את ישראל לנצור את האש בטענה שהיא מבצעת בעזה רצח עם. בית הדין הפלילי בהאג לא דחה את עתירתה של דרום אפריקה, ובצעד שקומם את ישראל אף קבע כי יש יסוד סביר לטענות ולפיכך יש לבחון אותן לעומק, אך הוא נמנע מלהורות על עצירת המלחמה והסתפק בהוצאת צווי ביניים המורים בין השאר לישראל להגביר את מאמצי הזרמת הסיוע לרצועה. העתירה נגד גרמניה כעת באה כשברקע גוברות הקריאות לבעלות בריתה של ישראל לחדול מלספק לה נשק.
בדיון שנערך אתמול האשים שגריר ניקרגואה בהולנד קרלוס חוסה רגלו גומז את גרמניה באי קיום חובתה למנוע רצח עם ולהבטיח ציות לחוק הבינלאומי. סמואל וורדוורת', עורך דין נוסף המייצג את גרמניה, טען מנגד כי בית הדין אינו יכול לקבוע שגרמניה מפירה את חובתה למנוע רצח עם, משום שהשופטים עצמם לא פסקו שישראל מפירה את האמנה למניעת רצח עם. ההערכה היא כי לבית הדין בהאג יידרשו שבועות כדי לגבש החלטה ראשונית, וסביר להניח שהדיונים בעתירת ניקרגואה נגד גרמניה יימשכו עוד שנים.