פרשת "הסרסור בסוהרות" מספקת לנו הצצה מיוחדת לאופן השערורייתי שבו מתקבלות לעיתים ההחלטות במערכת אכיפת החוק בישראל. העונה השנייה של מנאייכ סחפה רבים והצמידה אותם למסכים בכל פרק. יש לסדרה תסריט גאוני, שחקנים מעולים, אך לא פחות חשוב - היכולת של היוצר רועי עידן לשלב אלמנטים של טיוח וכיסתוח. בזה מנאייכ דומה ונאמנה למציאות.
מי שמכיר היטב את תיק החקירה של פרשת "הסרסור בסוהרות" שנחשפה ב-2018 יודע שלא בוצעה חקירה מעמיקה במיוחד. ראשית, לקח למשטרה כשבועיים לזמן חשודים לחקירה מהרגע שפרטי הפרשה פורסמו בתקשורת. בנוסף, היחידה הארצית לחקירות סוהרים (יאח"ס) בלהב 433 התנהלה באופן רשלני.
היחידה, שמקבילה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), לא הצליבה כפי שצריך את תלונות הסוהרות ובעיקר לא העמיקה חקר וניסתה להבין מי נתן את ההוראה השערורייתית לסחור בגופן של חיילות עבור מחבלים. על התנהלות יאח"ס יעיד מספר כתבי האישום הנמוך שמוגש נגד אנשי סגל בשירות בתי הסוהר (שב"ס).
היחידה הזו בעיקר משתפת פעולה עם שב"ס, ובלא מעט מקרים לא פועלת מול עבירות פליליות חמורות של קציני הארגון הבכירים. גם על התנהלותו של מפקד היחידה עוד נכתוב ברגע שצו איסור הפרסום יוסר במלואו. מדובר על התנהלות שממחישה כי מפקד יאח"ס לא מתנהל כפי שהוא אמור להתנהל עם קורבנות עבירת מין.
תלונה חדשה: סוהרת מכלא גלבוע מדברת | לירן לוי
(צילום: עידו ארז, ירון ברנר)
במקרה הזה, חוסר הטיפול הראוי היה בעיקר של הפרקליטות, ובראש ובראשונה של פרקליטות מחוז צפון אילנה ירושלמי, שגם היום סבורה כי אין כלום בתיק הזה ושל המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר, שסבר כי במקרה של קצין המודיעין לא מתקיים היסוד הנפשי לביצוע עבירה פלילית.
ירושלמי ולמברגר הכריעו ב-2020 כי תיק הסוהרות ייסגר מחוסר ראיות אף על פי שתיק החקירה מפוצץ בראיות ואף על פי שהחקירה לא הייתה מעמיקה במיוחד. ככה, בהינף יד, מבלי שלמברגר טרח ופגש את קורבנות העבירה.
התקשורת התעלמה ב-2018 מהפרשה, וגם כלי התקשורת שעסקו בה "בקטנה", שמו אותה בצד ולא נתנו לה מקום ראוי. עובדה זו סייעה ללמברגר ולירושלמי להוביל לסגירת תיק החקירה. גם כשהפרקליטות הודיעה ב-2020 כי התיק נסגר, זה לא זכה לאזכור מינימלי בתקשורת. בפרקליטות היו מעודדים והרגישו בטוחים.
הפרשה הזו לא מעניינת אף אחד, אף שמדובר באחת מהפרשות החמורות ביותר שנחשפו כאן מאז הקמת המדינה. בסופו של דבר, המזל לא המשיך לשחק ללמברגר ולירושלמי - ובחודש נובמבר בשנה שעברה התוודה מפקד כלא גלבוע פרדי בן שטרית בוועדת החקירה לבריחת המחבלים מכלא גלבוע כי "סרסרו בסוהרות על-מנת לספק צרכים מיניים למחבלים, אירוע הסרסרות הזה היה אירוע מכונן".
למברגר לא ציפה שהתיק הזה יחזור אליו כבומרנג ויביא את פרקליט המדינה עמית איסמן להחליט על פתיחתו של התיק מחדש בצעד חריג מאוד. אלא שכמה ימים לאחר שהביקורת הציבורית על הפרשה החלה להתפוגג, כך גם התפוגגה עבודת הפרקליטות בתיק. גם חצי שנה אחרי הפתיחה המחודשת של התיק, לא בוצעו פעולות חקירה משמעותיות, בטח לא משהו שיכול להוביל לחקר האמת. אולי כי התיק נפתח רק בשביל להשתיק את הסערה הציבורית ובהזדמנות הראשונה ייסגר שוב.
אף אחד בפרקליטות לא רוצה לפתוח את תיבת הפנדורה הזו, שעשויה לשלוח לכלא כמה מבכירי שירות בתי הסוהר. הסוהרות שנפגעו מינית לא מוכנות לוותר ובצדק. השאלה מי ינצח בקרב? הסוהרות שינצחו בקרב על האמת או הפרקליטות שתרשום ניצחון נוסף ותצליח להדוף שוב פרשה כל כך חמורה, שבכל מדינה מתוקנת לא הייתה עוברת לסדר היום.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מכיר היטב את החומרים בפרשה, לרבות ההתנגדות של למברגר והמשנה הנוסף לפרקליט המדינה, אלון אלטמן, לדיווח לוועדת החקירה הממשלתית, אחרי שהועברה תלונה למשרדו של מבקר המדינה על-ידי גורם ממערכת אכיפת החוק. המבקר קיבל דיווח גם על עניינים נוספים שקשורים לסכנות הממשיות הנשקפות לשלום הציבור בהיבטים אחרים. בינתיים, גם במשרד המבקר גוררים רגליים. כנראה שגם שם לא מוכנים לפתוח בחזית עם הפרקליטות.
בינתיים, עו"ד קרן ברק שמייצגת את הסוהרת, שלפי החשד הייתה קורבן לעבירות מין חמורות מצד אסיר ביטחוני כששירתה כחיילת בכלא שבו הוא ריצה את מאסרו, בוחנת בימים אלו אפשרויות שונות לפנות לגופים בינלאומיים בתלונה על התנהלות הפרקליטות. אולי באמת פיקוח של גוף חיצוני יגרום לפרקליטות להבין שאת הסיפור הזה אסור ואי אפשר לטייח.
