שורת הפרסומים בכלכליסט בשבוע האחרון, שבהם נחשף השימוש שעושה המשטרה בתוכנת ריגול של חברת הסייבר ההתקפי NSO, חוללו סערה של ממש. ארגוני זכויות הפרט אמרו שכל "אזרח צריך להיות מוטרד" מהטענות שהמשטרה ריגלה אחר פעילי מחאה ואנשי ציבור – ללא פיקוח משפטי לכאורה – ומבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה הודיעו שניהם כי פתחו בבדיקה.
6 צפייה בגלריה
אלשיך קידם את השימוש, שבתאי מגן עליו. פרשת NSO מטלטלת את המשטרה
(צילום: אלעד גרשגורן , עמית שאבי, shutterstock)
במשטרה אמנם הכחישו כי פעלו ללא ביקורת שיפוטית, אך ההכחשות הנמרצות התחלפו בהבטחה ש"מקרים נקודתיים" של הפרת הנהלים, אם היו כאלה, יטופלו בחומרה. אז מה בדיוק נטען בתחקיר? באיזו תוכנה השתמשה המשטרה כדי לפרוץ לטלפונים? ומה בדיוק תכלול הבדיקה? מדריך לסערה החדשה שמטלטלת את מערכת אכיפת החוק.
מה נחשף בתחקיר?
החשיפה הבסיסית ביותר בתחקיר של כלכליסט היא עצם השימוש שעושה המשטרה בתוכנת פריצה לטלפונים ניידים של חברת NSO. הדבר לא היה ידוע עד עתה, זאת למרות שברחבי העולם מדווחים כבר תקופה ארוכה על השימוש הבעייתי שנעשה בכלי הריגול של NSO על ידי משטרים אוטוריטריים ברחבי תבל, על מנת לעקוב אחר מבקרי משטר, פעילי זכויות אדם ועיתונאים.
בכירים ב-NSO אף הכחישו בשנה שעברה, לאחר תחקיר בינלאומי שהתפרסם בנושא ביולי האחרון, כי החברה מאפשרת פריצה לטלפונים ישראליים, כאלו שלהם קידומת 972. הם דיברו אז על תוכנת "פגסוס", אך כפי שיורחב בהמשך – ייתכן שהמשטרה עושה שימוש בתוכנה אחרת של NSO, דומה ל"פגסוס" אך מוגבלת יותר.
אולם לא השימוש עצמו בכלי הריגול הוא זה שעורר סערה, אלא הדיווח שלפיו הריגול נעשה לכאורה ללא צווי בית משפט. המעקב, כך נטען בתחקיר, נעשה בין היתר בשלב איסוף המודיעין. כלומר לפני שנפתחה חקירה סמויה, שרק במסגרתה פונים לבית המשפט ומבקשים צווי האזנות סתר – ככל שיש מידע שמצריך זאת.
במקרים שבהם הושגו ראיות באמצעות התוכנה, כך לפי התחקיר, הן הוגדרו כ"חסויות" וכ"מידע מודיעיני" – לרוב בטענה שהגיעו ממקור חד פעמי, כלומר מישהו שמסר למשטרה את המידע הנקודתי. בהמשך, אם החשדות הבשילו לחקירה פלילית ולכתב אישום, הוציאה המשטרה תעודת חיסיון על מקור המידע, על מנת שלא יימסר לסנגורים של הנאשמים ולא יתגלה השימוש בכלי של NSO. ההסבר היה כמעט תמיד זהה: "חשש לחשיפת שיטות ואמצעים".
על פי הפרסום, המשטרה לא הסתפקה רק בתוכנת הריגול של NSO, אלא שכרה בשנים האחרונות לפחות שלושה האקרים חיצוניים, שעבדו כקבלני משנה שלה בתשלום, כדי לסייע באיסוף מודיעין ובפיצוח פרשיות פליליות. מדובר באזרחים שנחשפו למידע סודי ביותר ללא סיווג ביטחוני, ללא חתימה על התחייבות על סודיות וללא בדיקות פוליגרף תקופתיות על מנת למנוע ניצול לרעה של המידע שנחשפו אליו.
נגד מי "ריגלה" המשטרה?
לפי הפרסומים בכלכליסט, בתוכנת הריגול של NSO נעשה שימוש כדי להשיג ראיות לא רק בחקירות של עבירות חמורות כמו רצח או פשע מאורגן, אלא גם על מנת לעקוב אחר פעילי מחאת בלפור, אלו שהפגינו נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, וגם על מנת לאתר ראיות לשוחד בטלפון נייד של ראש עיר מכהן, וזאת עוד בשלב החקירה הסמויה. אותן ראיות "הולבנו" בהמשך כמידע מודיעיני, ואז נפתחה חקירה גלויה. בשלב הזה הראיות שכבר היו ידועות למשטרה מראש, נתפסו כחוק בצו חיפוש וחדירה לנייד שהתקבל מבית משפט.
בפרסום נוסף של כלכליסט תואר מקרה שבו עקבה המשטרה אחר פעיל חברתי, שעד היום לא מודע לכך. לפי התחקיר, קצין המשטרה שביקש את המעקב על "המטרה" הסביר זאת בכך שיש חשש שהפעיל יבצע "עבירות סדר ציבורי בנסיבות מחמירות". למרבה הציניות הוא הסביר שאותו אדם מהווה "סכנה לדמוקרטיה".
במקרה של אותו אדם, ההשתלטות על הטלפון שלו אפשרה לחוקרים לגלות שהוא משתמש באפליקציית "גריינדר", המציעה שירותי היכרויות בין גברים. המידע הזה הוכנס למצגת, שהוצגה לאחר השלמת האיסוף לקצין המ"מ. באותה מצגת נכתב כך: "הולך עם גברים ככל הנראה, בזמן שהוא נשוי – מנוף לחקירה, להכין חיסיון, להגיד ליחידה להכין צו האזנות".
ב-ynet נחשף בהמשך כי המשטרה השתמשה בתוכנת הריגול גם בחקירת פרשת השחיתות שבה עומד לדין חבר הכנסת דוד ביטן. לדברי גורם במערכת אכיפת החוק, התוכנה הופעלה נגד מקורב לח"כ ביטן, שנחקר כחשוד בפרשה. הדבר הניב למשטרה צילומים ומידע רלוונטיים לחקירה. זאת במטרה "להביא ראיות לשחיתות של חבר הכנסת ביטן", לדברי הגורם.
מהי תוכנת הריגול המדוברת?
על פי התחקיר, תוכנת הריגול שבה עושה המשטרה שימוש היא "פגסוס" ("סייפן" בכינויה המשטרתי), אותה תוכנה ידועה לשמצה שניתן לשתול הן במכשירי אנדרואיד והן במכשירי אייפון, ומסוגלת להפוך את הסמארטפון לכלי ריגול לכל דבר. מי שהשתלט על המכשיר מרחוק – בלי שום צורך שהמשתמש עצמו ילחץ על קישור זדוני כלשהו – יכול לשלוף ממנו קבצים, להפעיל את המצלמה ואת המיקרופון, לגשת למיקום של המכשיר, לצפות באנשי הקשר ובלוח השנה וכן לעקוב אחרי ההתכתבויות באפליקציות המסרים ואחר הפעילות ברשתות החברתיות.
עם זאת, גורם בכיר במערכת האכיפה חוק טען כי המשטרה עושה שימוש בתוכנת ריגול אחרת של NSO, ולא בפגסוס. ייתכן כי מדובר בתוכנה דומה, כזו שעברה "ניוון" מסוים ביכולותיה, כפי שציין היועמ"ש אביחי מנדלבליט במכתב שבו הודיע על פתיחת בדיקה בפרשה. ניוון היכולות מנע, כך לפי מנדלבליט, את האפשרות לעקוב אחר היסטוריית הפעילות במכשיר שנפרץ, ולעקוב רק אחר המתרחש בו בזמן אמת. הסיבה לכך היא שהשימוש בכלים טכנולוגיים כמו תוכנת הריגול של NSO מתאפשרת למשטרה רק על סמך חוק מיושן מ-1979, שעוסק בכלל בהאזנות סתר בטלפונים קוויים.
ממתי החלה המשטרה להשתמש בתוכנת הריגול?
בין אם מדובר בפגסוס עצמה או בתוכנה מוגבלת יותר, היא נרכשה לראשונה לפי התחקיר בדצמבר 2013, בתקופת המפכ"ל יוחנן דנינו, ונהפכה מבצעית בתקופת המפכ"ל שאחריו, רוני אלשיך. אלשיך מונה לתפקיד בדצמבר 2015, אחרי שירות כסגן ראש השב"כ, והיה בין הדוחפים להגברת השימוש בכלי הזה. עלות רכישתה, התחזוקה שלה והשימוש השוטף במערכת מאז שנרכשה מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים. מאז רכישתו הכלי מופעל בידיעה ובאישור של קציני משטרה בכירים ביותר, על ידי אנשי צוות המבצעים המיוחדים (מ"מ) בחטיבת הסייבר "סיגינט" המשטרתית, שכל פעילותה סודית.
מה טוענים במשטרה?
במשטרה מיהרו להכחיש כל הפרה של הנהלים. כבר בתגובה לפרסום הראשוני בתחקיר טענה המשטרה כי אין לטענות בו "כל שחר" והדגישה כי "כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה על פי דין, על בסיס צווי בתי משפט ונהלי עבודה מוקפדים". תגובה נחרצת שכזו השמיע גם ראש מדור חקירות במשטרה, ניצב-משנה זיו שגיב, שבריאיון לאולפן ynet טען כי הכתבה בכלכליסט "מופרכת לחלוטין, שום דבר ממה שנאמר בה לא נכון". במשטרה הכחישו נמרצות גם את הטענות למעקב אחר פעילי מחאה או ראשי רשויות.
במשטרה מכחישים: ריאיון עם ראש מדור חקירות במשטרה
(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר)
בתגובות מאוחרות יותר המשטרה עידנה מעט את הנחרצות שבה הכחישה את ממצאי התחקיר. המפכ"ל, רב-ניצב יעקב שבתאי, הכחיש אמנם שכשיטה המשטרה פועלת כפי שנטען בתחקיר, וציין כי השימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לא נעשה כדי לעקוב אחר "אזרחים תמימים", אך הותיר פתח לאפשרות של חריגה מהנהלים ב"מקרים נקודתיים". על פי הוראתו, המשטרה פתחה בבדיקה פנימית, אך הדגישה כמה וכמה פעמים כי המקרים המתוארים בתחקיר לא כוללים פרטים מזהים על מנת שיאפשרו לה לאתר לבחון אותם.
בעקבות הסערה המפכ"ל אף פרסם אתמול אגרת לשוטרים, בה טען אין "כל בסיס לטענות בדבר משטרה אשר מרגלת אחר אזרחיה". לדבריו, "אין ולא היה תרחיש שבו באופן ממוסד ושיטתי פגעה משטרת ישראל בפרטיותם של אזרחים ומפגינים תמימים. אין ולא היה תרחיש שבו המשטרה הפרה את חוזה ההגנה הבלתי-כתוב בינה לבין אזרחי המדינה". הוא הדגיש כי המשטרה עושה שימוש בכלי הזה רק כדי להילחם בעבריינים ש"מבקשים לבצע עבירות מסוכנות" – והאשים כי "נראה שיש מי שמבקש לפגוע ביכולות המשטרה להיאבק בפשיעה החמורה".
איך הגיבה NSO?
בחברה פרסמו בתגובה לפרסום הראשוני בכלכליסט הודעה לקונית למדי: "ככלל, איננו מתייחסים ללקוחות קיימים או פוטנציאליים. נבקש להבהיר כי החברה לא מפעילה את המערכות שברשות לקוחותיה ולא מעורבת בהפעלתן. עובדי החברה לא חשופים למטרות, כמו גם לא חשופים למידע אודותיהן, לא מעורבים ולא חשופים לפעילות מבצעית של לקוחותינו ולא לכל מידע הקשור לחקירות המנוהלות על ידי הלקוח. החברה מוכרת את מוצריה תחת רישיון ופיקוח לשימוש של גופי ביטחון ורשויות אכיפת החוק מדינתיים למניעת פשע וטרור באופן חוקי ועל פי צווי בית משפט והחוק המקומי בכל מדינה".
מי יבדוק, ומה ייבדק?
כבר ביום שלישי, אז פורסם התחקיר בכלכליסט, הודיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי פתח בבדיקת הפרשה. בהמשך הודיע כאמור המפכ"ל עצמו על פתיחת בדיקה פנימית של המקרים המתוארים בתחקיר, וביום חמישי הודיע גם היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט כי יקים צוות לבדיקת הטענות. בראש צוות הבדיקה תעמוד המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי, שנושא הבקרה על האזנות הסתר הרשמיות במדינה מצוי בתחום טיפולה. מררי תמנה לצוות שני גורמים נוספים בעלי מומחיות רלוונטית.
הבדיקה, כך לפי ההערכות, צפויה להימשך כחודשיים. במסגרתה ייתכן מאוד שיתושאלו קצינים הקשורים לפרשה. במכתב ששלח מנדלבליט למפכ"ל, ובו הודיע על הקמת צוות הבדיקה, הוא הדגיש כי מהתשובות שקיבל מהמשטרה בימים האחרונים הוא מצא ש"אין כל בסיס לחשש אודות שימוש ארגוני שלא כדין של משטרת ישראל באמצעים העומדים לרשותה" – אך הוסיף כי הבדיקה תימשך, ותתמקד באפשרות שבמקרים ספציפיים כן הייתה – אולי – הפרה חמורה של הנהלים.
במכתבו למפכ"ל ביקש מנדלבליט שיועברו למשרדו לבקרה נוספת הצווים שניתנו בשנים 2021-2020, ואשר אישרו חדירה סמויה למכשירים סלולריים. הבדיקה עשויה לכלול גם את הליכי הפיקוח בתוך המשטרה, בכל הנוגע לשימוש בכלי ריגול והאזנות סתר: לפי מנדלבליט, המשטרה לא פירטה בפניו מהם ההליכים הללו. "על פני הדברים, נראה כי יש מקום להמשך בחינה של יכולות החיווי והתיעוד של הגישה לכלים לביצוע האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים, לרבות הפעולות שנעשו בכל גישה כאמור, כך שניתן יהיה להתחקות אחר פעולה בלתי מורשית והפרת נהלי עבודה במסגרת השימוש בכלים", כתב היועמ"ש במכתבו.
האם הבדיקה הזו תספיק?
גורמים הפועלים לשמירה על זכויות הפרט הביעו ספק שתחקיר פנימי יספק. המועצה הציבורית להגנת הפרטיות אף פנתה לשרים בממשלה ולמנדלבליט ודרשה להקים ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט לבדיקת הפרשה, כזו שתקבל סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. "אין צורך להכביר במילים על חומרת הדברים והשלכותיהם אם הם יתבררו כנכונים", מסרה המועצה.
מה היו התגובות מחוץ למערכת אכיפת החוק?
התחקיר חולל כאמור סערה נרחבת, ופעילי זכויות בישראל טענו כי מדובר ב"מתקפה חסרת תקדים על זכויות האזרח", וכי "על כל אזרח בישראל להיות מוטרד מהתחקיר". תגובות נזעמות נשמעו גם במערכת הפוליטית. כך למשל, ח"כ אלי כהן מהליכוד אמר באולפן ynet כי מדובר ב"חצייה של קווים אדומים" – והביע תמיכה בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית.
השר לביטחון פנים עמר בר לב, שממונה על המשטרה, אמר כי הוא "לא אוהב" את השימוש שהיא עושה בכלי הריגול של NSO, והביע תמיכה בבדיקה שעליה הכריז היועמ"ש. הבדיקה הזו, הוא אמר תהיה בבחינת "סריקה במסרקות ברזל" – ותאפשר "לוודא שבמערכת אין תפוחים רקובים לבניין אמון הציבור במשטרת ישראל".
עם זאת, בר-לב הדגיש את תמיכתו בשוטרים: "קל לחבוט במשטרה כשהם עושים, ולהלום בהם כשהם לא עושים. לא הכול במשטרה מושלם, ואנחנו עובדים ביחד וללא הפסקה על שיפור והתייעלות, על הממשקים אל מול האזרחים, על החזרת המשילות בנגב ועל כיצד מאפשרים לאזרחים לממש את הזכות הדמוקרטית להפגין מבלי להגיע לכדי עימות פיזי. אם היה מי שחטא – אין הוא מעיד על הכלל ואין לו מחילה. הוא יימצא ויועמד לדין".
טובה צימוקי השתתפה בהכנת הכתבה
