גל ההתייקרויות במשק ופרשת "פגסוס" דחקו השבוע לקרן זווית תקשורתית כמעט כל נושא אחר, כולל הקורונה שאיבדה את מעמד העל שהיה לה בחודשים האחרונים. אבל בשבוע שחלף היו התפתחויות חשובות כמעט בכל זירות הביטחון הלאומי שלנו, ובראשן המפנה שחל בשיחות הגרעין בווינה בין איראן למעצמות.
ראש הממשלה נפתלי בנט רואה בצדק באיראן את "ראשית הצירים של האיומים על ישראל". בשבוע החולף חלו התפתחויות בשני ערוצי איום מרכזיים – פרויקט הגרעין הצבאי וההתבססות בסוריה.
ההתפתחות המשמעותית ביותר בתחום הגרעין חלה בשיחות בין המעצמות לאיראן בווינה על חזרה להסכם. השאלה כעת היא ככל הנראה לא אם יהיה הסכם, אלא מתי, מה תקבל וושינגטון בתמורה למיליארדים שיגיעו לטהרן, ומה מידת הנזק – ואולי גם התועלת – שההסכם יביא לאינטרסים של ישראל.
מחירי הנפט והגז נסקו לאחרונה בשוק העולמי והם מגרדים כעת את ה-100 דולר לחבית נפט גולמי. לכן, לאיראן, שהצליחה בקושי לשרוד את הסנקציות שהוטלו עליה כשטראמפ פרש מהסכם הגרעין, יש אינטרס עז להשתחרר מהאמברגו שהטילו האמריקנים על ייצוא הנפט שלה ומההגבלות על הגישה למערכת התשלומים הבינלאומית.
9 צפייה בגלריה
שיחות הגרעין בווינה. סביר להניח שטהרן מוכנה כעת לוויתורים יותר מבעבר, השאלה אם האמריקנים ידעו לנצל זאת כראוי
(צילום: רויטרס)
האייתוללות יקבלו גם עשרות מיליארדי דולרים כתוצאה מהפשרת הפיקדונות שלהם בבנקים בינלאומיים שהוקפאו בעקבות הסנקציות. לכן, סביר להניח שטהרן מוכנה כעת לוויתורים יותר מבעבר. השאלה היא אם אנשיו של ביידן ידעו לנצל כראוי את המנוף הזה.
בכל מקרה, צריך לזכור שמדובר בהסכם שבמסגרתו איראן לא תוותר על חתירתה לנשק גרעיני, אלא תסכים להגבלה חלקית וזמנית על קצב וכמות העשרת האורניום ולחידוש הפיקוח והבקרה של סבא"א על פרויקט הגרעין האיראני.
מכיוון שאיראן צברה בינתיים ידע וצנטריפוגות העשרה מתקדמות, הסכם שייחתם בווינה יסיג את איראן למרחק של חודשים ספורים בלבד, במקרה הטוב, מכמות מספיקה של חומר בקיע לראש קרב גרעיני אחד. ההסכם המקורי שחתם אובמה הסיג את איראן למרחק של שנה מהכמות הזו.
ישראל מתכוננת להרתיע משקיעים מערביים
בירושלים נערכים כבר עכשיו לצמצם את היכולת של האיראנים לנצל את הבוננזה הכלכלית והפיננסית שתקבל כדי לקדם את תוכנית הגרעין שלה ואת ההגמוניה האזורית שאיראן חותרת אליה באמצעות שלוחיה.
ישראל לא תוכל לעצור את סין ורוסיה מלקנות נפט איראני ולמכור לטהרן נשק. אבל סביר להניח שמשרדי הממשלה והמוסד ינצלו את קשריהם בזירה הבינלאומית כדי לצמצם ולהאט את זרם ההשקעות המערביות הצפוי באיראן. האמצעים שיינקטו יהיו מגוונים החל בשכנוע וכל באמצעים פחות "רכים" שירתיעו משקיעים מערביים.
9 צפייה בגלריה
מכלית נפט איראנית. ישראל לא תוכל לעצור את סין, רוסיה או ונצואלה מלקנות נפט איראני, אבל כן לנסות לצמצם ולהאט השקעות מערביות בטהרן
(צילום: רויטרס)
המדיניות הישראלית כלפי המשא ומתן בין איראן למעצמות היא שתיקה. בירושלים הבינו שככל שההתנגדות הפומבית גוברת האמריקנים נחושים יותר להגיע להסכם במהירות האפשרית, מחשש שישראל תעשה צעד שימנע כל אפשרות להגעה להסכם.
כך היה למשל עם הסכם הגרעין הקודם שהמעצמות חתמו עם איראן. ההחלטה של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לשאת נאום חריף נגד ההסכם בקונגרס האמריקני העלתה את הבהילות של ארה"ב להגיע להסכם לפני שישראל תפעל בנושא.
שני ערוצי פעולה בדרך להגמוניה אזורית
עוד לפני שהיא מקבלת את ההטבות המפליגות שצפויות לה כתוצאה מחתימה על הסכם גרעין מחודש, נראה שאיראן משקיעה משאבים ומאמצים רבים במיזם להשגת הגמוניה אזורית באמצעות ערעור היציבות במדינות האזור.
האייתוללות הערמומיים והמתוחכמים פועלים להשגת יעדיהם האסטרטגים בשני ערוצים לכאורה סותרים. מחד גיסא, הם פועלים ללא לאות לשפר את קשריהם הכלכליים והדיפלומטיים עם מדינות האזור הערביות כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם.
9 צפייה בגלריה
החות'ים. האיראנים נותנים להם חופש פעולה למרות המאמצים להתקרב למדינות האזור
(צילום: EPA)
מאידך גיסא, הם נותנים חופש פעולה לחות'ים, הפרוקסי השיעי שלהם, נגד האמירויות וסעודיה. הם אוהבים ששליטי המפרציות ממשיכים לרעוד גם כששר החוץ האיראני מחזר אחריהם ושולח מסרי פיוס והרגעה.
ישראל פעילה בזירה הזו ומהדקת את קשריה המסחריים, וביתר זהירות גם הביטחוניים, עם המפרציות כדי ליצור משקל נגד להשפעה האיראנית המתעצמת ולהשפעה האמריקנית המתמעטת באזור. ביקורו השבוע של שר הביטחון בני גנץ בבחריין היה צעד חשוב לקידום הנושא.
הטיל האיראני החדש
(צילום: תסנים)
התקדמות השיחות בין המעצמות לאיראן, לא מונעות מהאחרונה להמשיך ולאיים על האמריקנים וישראל, ובכלל על המזרח התיכון. השבוע חשפה איראן טיל מדויק שיכול להגיע למרחק של 1,450 קילומטרים, וכך לפגוע באופן תיאורטי בישראל או בבסיסים אמריקניים במזרח התיכון.
המסר הרוסי והמסר הסורי
גם בסוריה יש חדשות בנושא האיראני. למרות הכישלונות שספג כוח קודס של משמרות המהפכה, עד עתה האיראנים ממשיכים ללא רתיעה במאמציהם להתבסס בסוריה. הם מתמקדים עכשיו במאמץ לסייע למערך ההגנה האווירית של הנשיא בשאר אסד להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל במרחב האווירי של המדינה.
המטרה היא לסייע לצבא סוריה לצמצם את התקיפות הישראליות שמשפילות את המשטר ופוגעות בנכסים צבאיים של המשטר וחיזבאללה, ובה בשעה לאפשר לאיראנים להזרים בחופשיות לסוריה ולבנון טילים ורקטות מדויקים וציוד לייצורם.
הסיוע האיראני למערך ההגנה האווירית הסורי מתבטא במשלוח יועצים, אנשי מטה, מומחי ארגון וגופי מודיעין איראניים שמגיעים לאחרונה לדמשק. זאת במקביל לניסיונות חוזרים ונשנים להבריח לסוריה, דרך היבשה והים, מערכות גילוי ויירוט טילים בשלמות או בחלקים.
התקיפה השבוע, שאמצעי התקשורת הסורים ייחסו לישראל, נועדה ככל הנראה לסכל את מרכזי ההתבססות האיראנית באזור דמשק. בתגובה הסורים שיגרו טיל נ.מ. SA-5 ארוך טווח ומגביה עוף למרחב האווירי של ישראל, כפי שכבר עשו מספר פעמים בעבר.
כשהטיל שוגר מהסוללה הסורית הוא כבר לא איים על המטוסים שתקפו, והוא השמיד את עצמו באוויר מעל השומרון. אפשר להעריך בוודאות ששיגורו נועד לשמש כאיתות מאיים לישראל. לאמור – אם תמשיכו לתקוף אותנו סבלנותנו עלולה לפקוע ואז אנחנו עלולים לשבש ואולי אפילו לשתק את התנועה האווירית האזרחית והצבאית בשמי ישראל באמצעות אותו טיל.
התגובה הישראלית הייתה צפויה. הסוללה ששיגרה את הטיל הגדול הושמדה, וכך גם מכ"ם גילוי סורי שהשתתף בפעולה. המסר – ישראל מתכוונת לשמר את חופש הפעולה האווירי שלה נגד ההתבססות האיראנית ומאמצי טהרן לחמש את חיזבאללה.
בראיית ישראל, התגובה הסורית לגיטימית כל עוד היא מוגבלת לשטחה של סוריה. על חדירה למרחב הריבוני של ישראל משטחה של סוריה המשטר בדמשק ישלם מחיר כבד. כפי שאמנם קרה בלילה שבין שלישי לרביעי.
בנוסף לכך, הסורים טוענים שישראל שיגרה באותו הלילה כמה טילי קרקע-קרקע לעבר מטרות צבאיות באזור דמשק. אם הדיווח הזה נכון, אפשר לשעבר שהיו לצה"ל שלושה מניעים. האחד, שיקול של יעילות מבצעית.
השני, רצון להראות לסורים ולפטרונים שלהם שלישראל יש יכולות מגוונות לפגוע במטרות בשטח סוריה, לא רק מהאוויר. מכאן שגם אם הסורים, בסיוע האיראנים והרוסים, יצליחו להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל זה לא ימנע ממנה להמשיך את המב"מ (המערכה שבין המלחמות) לסיכול הכוונות האיראניות והחיזבאללאיות באמצעים אחרים.
הסיבה השלישית לשימוש במערכות נשק קרקעיות היא להוריד את הלחץ שמפעיל המשטר הסורי על מפקדי כוח המשלוח הרוסי בסוריה. הסורים זועמים מפני שהרוסים אינם מפעילים את מערכות הנ.מ. המתקדמות (SA-300, SA-400) שיש להם במדינה נגד מטוסי חיל האוויר הישראלי.
מפקדי הכוח הרוסי חורקים שיניים, אך אינם יכולים להפר את ההנחיות שיורדות אליהם ממוסקבה. לכן הם מנצלים כל הזדמנות להפגין אגרסיביות מאיימת כלפי ישראל. בשבוע שעבר, למשל, ביצעו טייסים רוסים מטס מאיים משותף עם עמיתיהם הסורים בשמי הגולן הסורי.
הסיבה האמיתית והעיקרית הייתה להפעיל לחץ על ארה"ב בהקשר למשבר באוקראינה. הרעיון היה לאיים על ישראל, בעלת בריתה של ארצות הברית, כדי שביידן יסכים לדרישות הרוסים ביחס למזרח אירופה. אבל פוטין לא מרשה לגנרלים שלו בסוריה להרחיק לכת. מה שרואים מהקרמלין במוסקבה לא רואים מבסיס חמיימים בסוריה.
