ההודעה הלילית של ראשי הקואליציה, שבה הוחלט לקדם את המתווה המעודכן בבחירת השופטים ולדחות לאחרי פסח את אישור יתר הסעיפים בתוכנית המקורית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, שמה את הפוקוס על השופטים שיפרשו בקרוב - ועל אלו שהקואליציה רוצה למנותם במקומם.
לפי המתווה שהציג אתמול יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, ואושר על ידי ראשי הקואליציה, חברי הקואליציה לבדם יוכלו לבחור את שני שופטי העליון הבאים. מהמינוי השלישי והלאה, הרוב הממנה יהיה רחב יותר.
בצמרת המשפטית רואים במתווה המעודכן מכה גדולה לעצמאות בית המשפט העליון, שעלולה לגרום גם לפוליטיזציה של בתי המשפט בערכאות הנמוכות. מתווה זה, אמרו, צפוי להוביל למשבר חוקתי וניהולי. גורמים משפטיים הבהירו כי בהצעת המתווה החדש תוך שנה וחצי יהיה רוב מוחלט לשמרנים, ורוב הפסיקות יהיו בכיוון זה.
באוקטובר הקרוב תפרוש נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שנבחרה לנשיאה באמצעות שיטת הסניוריטי - שגם היא עשויה להתבטל לפי המתווה. איתה תפרוש גם השופטת ענת ברון, שגם היא תגיע לגיל 70 בחודש אוקטובר. בסוף השנה הבאה יפרוש השופט עוזי פוגלמן, הנחשב היום כסמן הליברלי הבולט בעליון.
המועמדים הבולטים לשיפוט מקרב חוגי הימין השמרני הם ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת; פרופ' גידי ספיר, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת בר אילן שמועמדותו כבר הועלתה על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ונדחתה על ידי נציגי העליון בוועדה; ד"ר רפי ביטון, מרצה למשפט פלילי במכללת ספיר; ד"ר חגי ויניצקי; והשופטים המחוזיים אבי לוי מחיפה, רם וינוגרד מירושלים ששמו הועלה גם כן על ידי שקד, ותמר בזק רפפורט, גם היא מבית המשפט המחוזי בירושלים.
במרוצת החודשים הקרובים צפויה לפיכך טלטלה עמוקה במערכת המשפט, משתי סיבות עיקריות. ראשית, בחודשים הקרובים – לקראת פרישתה לגמלאות של נשיאת העליון חיות, יש למנות נשיא חדש לעליון.
על פי המתווה החדש, תבוטל למעשה שיטת הסניוריטי. אם עד כה, מאז קום המדינה נבחר לעליון השופט הוותיק ביותר לנשיא, מעתה יידרש רוב רגיל של הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים על מנת למנות נשיא. מכאן, שנפתח פתח לחלום הבלהות של שופטי העליון – חשש לתחרות סמויה, ביצוע לובינג ועלייה לרגל של שופטים לפוליטיקאים על מנת להיבחר כנשיא העליון. הדבר עלול להביא גם להעכרת היחסים בתוך העליון.
מכיוון שיוגשו עתירות נגד חוקתיות החוק החדש, הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון ידון בחוקתיות חוק הנוגע אליהם ולהמשך דרכם, כאשר גם היועצת המשפטית לממשלה צפויה לומר שהחוק אינו חוקתי ויביא לפוליטיזציה של העליון. כלומר, יהיה זה החוק הראשון שבו תהיה ההתנגשות הגדולה עליה מדברים בין רצון הכנסת והממשלה לבין שלטון החוק.
לפי המתווה, ישונה הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במקום תשעה חברי ועדה יהיו 11, ולמעשה יהיו שתי ועדות - או מעין ועדה עם הרכב מתחלף של נציגות השופטים.
הוועדה למינוי שופטים לעליון תדון במינויים לעליון ובכלל נושאי הוועדה שעל הפרק. היא תכלול שלושה שופטי עליון – נשיא בית המשפט העליון ושניים נוספים. בנוסף, יהיו בה שלושה שרים בממשלה משלוש סיעות שונות, שלושה חברי כנסת משלוש סיעות שונות מהקואליציה ושני חברי כנסת מסיעות שונות מהאופוזיציה.
בנוגע לשני המינויים הבאים לבית המשפט העליון, הרוב הנדרש יהיה רוב רגיל (6 מתוך 11). החל מהמינוי השלישי ואילך תידרש הסכמה רחבה יותר של לפחות נציג אחד מטעם השופטים ונציג אחד מקרב האופוזיציה – כדי למנוע השתלטות של הקואליציה על בית המשפט.
העברת שופט מכהונה תדרוש רוב של 9 מתוך 11. כמו כן, העברה מכהונה בשל מצב רפואי בחוק בתי המשפט דינה יהיה כמו העברה שלא בשל מצב רפואי. הוועדה תוכל להתכנס במינימום של שישה חברים ולא חמישה, כפי שהיה בנוסח הקודם. בנוסף, השימוע לשופטים המועמדים לעליון יעבור מוועדת החוקה אל הוועדה לבחירת שופטים.
בוועדה שממנה שופטים לערכאות אחרות, ההרכב יכלול נשיא של העליון, נשיא של בית משפט מחוזי שנבחר על ידי נשיאי המחוזי ונשיא של בית משפט השלום שנבחר על ידי נשיאי השלום. הרוב הנדרש בוועדה יהיה 7 מתוך 11, כדי לייצר מצב שהקואליציה לבדה לא יכולה למנות שופט לשלום או למחוזי.
בנושא בית הדין לעבודה, התיקון יהיה עקיף. את נשיא השלום יחליף נשיא בית הדין הארצי, כך שההרכב יכלול את נשיא בית המשפט העליון, נשיא בית הדין לעבודה ונשיא מחוזי שייבחר על ידי נשיאי מחוזי.
