נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ינאם מחר בזום לח"כים, במקביל לסיום הלוויית הענק של הרב חיים קניבסקי. בשטח בשבוע הבא - השבוע הרביעי למלחמה באוקראינה - לא צפויות התפתחויות שישנו בצורה משמעותית את המצב הקיים היום. יש לכך שלוש סיבות:
האחת היא שפוטין שינה כנראה את התוכנית המקורית שלו בעקבות הכישלונות של צבאו, ובמקום לנהל מתקפה ותנועה ולהוסיף שטחים נוספים לאלה שבשליטת צבאו כעת, הוא מקפיא את ההתקדמות בצפון אוקראינה ומתמקד במאמצים להשתלט על יישובים, צירי תנועה עיקריים ונמלים בחוף הים השחור. אבל גם בדרום שעליו נלחם פוטין בעזרת הבדלנים האוקראינים הפרו-רוסים, הצבא הרוסי יימנע ככל האפשר מכניסת כוחות משוריינים שלו לתוך היישובים האוקראינים. במקום זה הוא יתמקד במצור וכתישה באש, כשהוא מדי פעם מסכים להפסקת אש ול"מסדרונות הומניטריים", באמצעותם הוא מתכוון לרוקן את מריופול, מיקולאייב ואולי אף אודסה מיושביהן, כדי שיוכל לבסס אחיזה רוסית יחד עם הבדלנים האוקראינים בחופי הים השחור.
בצפון ובמזרח אוקראינה הצבא הרוסי ימשיך לנוע באיטיות דרך הערים סומי, חרקוב וצ'רנייב כדי לכתר את קייב משלושה עברים. נראה שפוטין לא רוצה להיכנס לקייב כשהיא מבוצרת כעת במחסומים נגד טנקים - אלא רק מנסה לגרום לכך שהעיר תהיה מנותקת משאר חלקי אוקראינה וצירי התנועה עם פתח אחד בלבד לכיוון מערב אוקראינה, שדרכו העיר תקבל אספקת מזון וחומרים חיוניים אחרים. התוכנית החלופית של פוטין היא לדלות ויתורים מאוקראינה ומהמערב באמצעות משא ומתן, דרך החזקת מצב מלחמה וכתישה איטית של הפרברים של הערים המרכזיות. פוטין ויתר כנראה על כוונתו להיכנס לקייב ולבצע שם הפיכה שלטונית.
הסיבה השנייה היא שצבא אוקראינה החל לבצע ביום רביעי שעבר התקפות נגד על כפרים ויישובים שהצבא הרוסי נמצא בהם. ההתקפות האלו נעשות באמצעות לוחמת גרילה. מאות הטנקים המעטים שיש לאוקראינה הוצבו בקווים פנימיים בתוך קייב למקרה שהרוסים ינסו לפרוץ, ואת מתקפות הנגד מבצעים מתנדבים ויחידות קטנות של הצבא שמצוידות בטילים נגד טנקים ובטילים נגד מטוסים מסוג סטינגר, שבאמצעותם הם מפילים את מסוקי התקיפה הרוסיים.
התקפות הנגד האוקראיניות אינן משפיעות לעת עתה על תמונת שדה הקרב. הן בעיקר מעכבות את תנועת הכוחות הרוסיים שממילא נעים באיטיות בגלל קשיי אספקה ומחסור במודיעין, ומרצון להימנע מאבדות ומשבויים. קווי האספקה הארוכים מעניקים הרבה הזדמנויות לאוקראינים לפגוע בשיירות האספקה הרוסיות ולהפיל נפגעים רבים בקרב אנשיהם. הצבא האוקראיני נמנע כמעט לגמרי ממלחמה סדורה, ולוחמת הגרילה מנוהלת בעיקר על ידי אזרחים אוקראינים שהתנדבו. בין היתר מדובר למשל ביחידת מודיעין שמשתמשת ברחפנים ונותנת מודיעין על הצבא הרוסי שפיזר את כוחותיו בתוך הכפרים שמסביב לקייב, אחרי שנוכח שהשיירה הארוכה שלו נותנת הזדמנות לאוקראינים לפגוע בו.
סיבה שלישית היא שהמשא ומתן המדיני אומנם ממשיך להתנהל, אבל פוטין כנראה סבור שאסטרטגיית המצור על הערים המרכזיות, הכתישה של פרבריהן ומיליוני הפליטים שברחו בתוך אוקראינה ומחוצה לה - כל אלו ייצרו את הלחץ על ארה"ב והאיחוד האירופי ועל וולודימיר זלנסקי להיכנע לדרישותיו העיקריות. נראה שפוטין ויתר בשעה זאת על כוונתו להפיל את משטרו של זלנסקי והוא רוצה כרגע לקבל במשא ומתן כמה הישגים ברורים שיאפשרו לו להוציא את כוחותיו לפחות מצפון מזרח אוקראינה ולהסתפק בשליטה במחוז דונבאס ובחופי הים השחור.
כרגע המערב וזלנסקי לא מוכנים לתת לפוטין את מבוקשו ולכן הלחימה השבוע תימשך פחות או יותר במאפיינים של השבוע שעבר. הרוסים שנתונים לביקורת על ירי ללא הבחנה לעבר מטרות אזרחיות באמצעות אש סטטיסטית החליטו כנראה להכניס לשימוש חימושים מדויקים ויקרים שפגיעתם היא נקודתית יותר ואינה מפילה קורבנות בישובים הסמוכים למתקני הצבא שהם תוקפים.
האם יבוטל מתווה הפליטים מאוקראינה?
ביום ראשון אחר הצהריים יערוך בג"צ דיון בעתירה בנוגע למדיניות קליטת הפליטים מאוקראינה בישראל. בראשות ההרכב תעמוד הנשיאה אסתר חיות, והיא תדון בעתירה יחד עם השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית.
העתירה הדחופה, שהגיש משרד עו"ד תומר ורשה שעוסק בדיני ההגירה והסדרת המעמד בישראל, דורשת לבטל את החלטת שרת הפנים איילת שקד להגבלת כניסתם של פליטים מאוקראינה.
בין היתר נטען שכניסת המתווה של שקד לתוקף משמעותו "חסימה הרמטית גורפת ומיידית של כניסת אזרחי אוקראינה לישראל, בניגוד לצו הכניסה לישראל ולהחלטת הממשלה ולמחויבות הבינלאומית של ישראל".
העתירה הוגשה לאור פנייתה של שגרירות אוקראינה בישראל אל משרד עורכי הדין, אבל המשרד אינו מייצג את המדינה האוקראינית והעתירה מוגדרת פרטית.
בינתיים כבר שונה המתווה, כך שמעבר למכסות שהוקצבו יוכלו להיכנס לישראל גם קרובי משפחה של אוקראינים שמתגוררים במדינה. למרות זאת טוענים העותרים כי המתווה החדש רחוק מלתת מענה אם כי הוא "מרכך במעט את נוקשותו חסרת החמלה של המתווה הקודם".
בתשובה שהגישה המדינה לבג"ץ היא ביקשה לדחות את העתירה, ונטען בה בין היתר כי היחסים בין הממשלות מתנהלים באמצעות הדרג המדיני ומשרד החוץ.
האם השבוע תישמע עדות פילבר?
אם לא יהיו דחיות נוספות במשפט נתניהו, ישנה אפשרות שכבר ביום רביעי הקרוב יעלה להעיד שלמה (מומו) פילבר, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת תחת ראש הממשלה לשעבר, והפך לעד מדינה בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה).
פילבר היה איש אמונו של נתניהו והוא אמור להעיד בעניין שעד כה עסקו בו רק על קצה המזלג במשפט – הצד הרגולטורי בעסקת השוחד לכאורה בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ'. פילבר צפוי להתמקד בתיק 4000, אך להעיד גם על מספר סוגיות בתיק 1000 (פרשת המתנות).
עד כה העידו בתיק 4000 שורת עדים, החשובים בהם מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, עד המדינה ניר חפץ ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר.
עבור הפרקליטות מדובר בעדות משמעותית. התביעה טוענת שזמן קצר לאחר אישור מינויו של פילבר, ובמסגרת יחסי "תן וקח" שלכאורה התקיימו בין נתניהו לאלוביץ', הנחה ראש הממשלה את פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל באופן שייטיב עם הנאשם אלוביץ' ויאשר עבורו את עסקת בזק-יס, שהניבה לאלוביץ' סכומי עתק. פילבר קידם את העסקה, שלבסוף אושרה.
בנוסף, פילבר היה מעורב בנושאים רבים שמופיעים באישום. לכן, גם היכולת של הפרקליטות לבסס את קשרי ה"תן וקח" תלויה לא מעט בעדותו. ההגנה דוחה בכל תוקף את ההאשמה שהתקיימו יחסי שוחד בין נתניהו לאלוביץ' והיא צפויה לנסות להפריך את הטענות.
דיוני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון יתחדשו ביום חמישי, חודשיים ימים בדיוק לאחר פטירתה הפתאומית של יושבת הראש, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור ז"ל. בשבועות האחרונים מחליפתה, השופטת בדימוס דבורה ברלינר, למדה את חומרי החקירה וקיימה סיורי שטח במקום האסון לקראת המשך גביית העדויות, ונראה שכעת היא מרגישה מוכנה לתפקיד ובשלה לניהול הדיונים.
אחד החשובים והמעניינים שבהם צפוי להתקיים 12 יום לאחר חידוש העבודה, ב-5 באפריל, עם עלייתו לדוכן העדים של מפכ"ל המשטרה רנ"צ יעקב שבתאי. כמה מפקודיו חשפו בדיונים קודמים פרטים מטרידים על התנהלותו בתקופה שקדמה לאסון, בכל הנוגע להיערכות להילולת הענק במירון
ההילולה הבאה של רבי שמעון בר יוחאי, ל"ג בעומר התשפ"ב, תערך בעוד חודשיים, אך הזמן אינו דוחק בוועדת החקירה, שכן התנאים לקיום אירוע הענק כבר נקבעו ואינם תלויים בעבודתה. דו"ח ביניים שפרסמה הוועדה בנובמבר מסדיר את הנושא, והמלצותיו אומצו לא מכבר על ידי הממשלה והחלו להיות מיושמות.
האתגר העיקרי של היו"ר החדשה יהיה למלא את החלל שהותירה אחריה קודמתה במספר מובנים. ראשית, נאור עבדה מסביב לשעון כדי למצות את החקירה. הדיונים שקיימה נמשכו שעות ארוכות כמעט ללא הפסקה, לעתים שלושה-ארבעה ימי עבודה מלאים בשבוע, זאת בנוסף לישיבות פנימיות, סיורי שטח, עיון במסמכים ובחומרים הרבים שנמסרו לוועדה ועוד.
הנשיאה המנוחה הפגינה יכולות מרשימות של שליטה בחומר, העמקה בפרטים, יוסדיות, נחישות, חדות, ריכוז וסדר, ולצד כל אלה גם צניעות, איפוק ונועם הליכות כלפי העדים שהופיעו בפניה ומול המחדלים הגדולים שהלכו ונחשפו.
שנית, נאור הצליחה נגד כל הסיכויים, בזכות גישתה העניינית והלא-מתלהמת, לבנות אמון בוועדה מצד רבים בחברה החרדית, ומקרב משפחות הנספים בפרט, שבתחילה התנגדו להקמתה והיו חשדנים מאוד לפיה.
ברלינר תצטרך גם היא לנהוג לא רק בנחישות, אלא בעיקר ברגישות, כדי לשמר את היחסים הלא מובנים מאליהם שנרקמו בין הצדדים.
שייח אחמד יאסין, מייסד חמאס, היה נכה המרותק לכיסא גלגלים – ומנהיג ארגון קיצוני שהורה על חטיפות, רציחות וביצוע פיגועי התאבדות. ב-1989, שנתיים אחרי שייסד את חמאס ביחד עם עבד אל-עזיז רנטיסי (שחוסל חודשיים אחריו), הוא נעצר ונשלח למאסר עולם בכלא הישראלי.
מצבו הבריאותי של יאסין הידרדר בכלא, והוא שוחרר ממאסר ב-1997, לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל בחאלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס. לאחר חזרתו לעזה הוא שב להטיף לטרור, ובספטמבר 2003, לאחר קריסת ההודנה מול חמאס נעשה ניסיון ראשון לחסלו מהאוויר. פצצה במשקל רבע טון הוטלה על בניין שבו היה עם איסמעיל הנייה, אבל השניים שרדו.
חצי שנה אחר כך, ב-22 במרץ 2004, הגיע סופו של מי שכונה "המנהיג הרוחני של חמאס". שלושה טילי הלפייר נורו ממסוקי קרב של חיל האוויר לעבר יאסין, בעת שיצא ממסגד. הוא, שניים משומריו ושישה נוספים נהרגו במקום. למועצת הביטחון הוגשה הצעה לגנות את ישראל בעקבות פעולה זו, אבל למרות ש-11 מ-15 חברות המועצה תמכו, ההצעה לא אושרה עקב וטו אמריקני.