"הבן שואל איפה אבא?"
רס"ן מוטי שמיר ז"ל
רב-סרן מוטי שמיר שמע בשבת בבוקר על הקרבות בעוטף עזה, ויחד עם חבר מהיישוב חוות יאיר שבשומרון, החליט לרדת דרומה. הוא לקח את האקדח האישי, עבר דרך הוריו שבאלקנה, וירד לדרום. הוא נפרד מאשתו שבהריון ומבנו בן ה-4 ויצא למלחמה, מבלי שהוקפץ באופן רשמי.
כשהגיעו דרומה הם חברו לגדוד 51 באזור צומת גילת שליד אופקים, לקחו נשקים מלוחמים שנפצעו – והצטרפו לקרב. "הבנו שיש הרבה הרוגים בצומת מעון ושצריך לעזור", סיפר קצין שאליו הצטרפו השניים. "המחבלים עשו שם מערבים על הצירים עם נ"ט וירי, כל רכב שעבר פיצצו אותו וירו בו. התחלנו להילחם ומוטי תפס שם פיקוד על הכוחות. בערך שעתיים נלחמנו על הצומת עד שהגיעו עוד צוותים של מטכ"ל וטנק".
אחרי הקרבות בצומת מעון, הכוח של מוטי המשיך לקיבוץ רעים. "יצאנו לשם רק שישה אנשים, הגענו לכניסה לקיבוץ ולא שמענו כלום, היה שקט. נכנסו עם הרכב וקיבלנו צרור. חברו אלינו עוד כוחות והתחלנו לנהל אש עם המחבלים. מוטי היה בצד אחד של הכביש ואני בצד השני. הצלחנו לזהות כוח משטרה בחלק התחתון של הקיבוץ, ומוטי והחבר חברו לכוח שם וחיסלו מחבלים".
"מוטי התקדם וקיבל רסיס לעין וכדור לכתף. הוא סתם לעצמו את הפצע עם תחבושת, דילג אחורה לכיוון הרכב והמשכנו לנהל את הלחימה", סיפר הקצין. "כשמוטי דילג אחורה יצא מחבל מאחד החלונות וירה לו בגב מספר כדורים. הצלחנו להחזיר לו את הדופק, אבל כשרופא החטיבה הגיע הוא קבע את מותו".
רס"ן שמיר עשה מספר תקפידי פיקוד בחטיבת גולני, בין היתר פיקד על פלוגות בסיירת גולני ובגדוד 13. לפני כשנתיים הוא יצא ללימודים מטעם הצבא. הוא הותיר אחריו אישה בהריון וילד בן 4, לביא. "הוא מנסה להבין מה זה אומר, או למה אני כל הזמן בוכה", סיפרה רויטל. "הוא התעורר בבוקר והדבר הראשון שהוא שאל זה 'איפה אבא?'. אני בטוחה שמוטי שומר עלינו, זה הכי אופייני לו. הוא תמיד הראשון לרוץ".
"אמרה שזה כנראה הפסטיבל האחרון שלה"
נועה אנגלנדר ז"ל
נועה אנגלנדר נסעה בסוף השבוע למסיבה באזור רעים יחד עם בן הזוג שהכירה בצבא. "היא נסעה לפסטיבלים האלה מפעם לפעם. נועה מאוד אהבה לרקוד ולשמוע מוזיקה, שמחה כל החיים", סיפר אביה יעקב. "עוד לפני שנסעה אמרה שזה כנראה הפסטיבל האחרון שלה".
בשעה 6:30 בבוקר ניסה האב להשיג את נועה, אך מי שענתה הייתה חברה שסיפרה שהם שני זוגות שנכנסו לאוטו והחלו לברוח מהמקום. "ניסיתי להשיג את החבר של נועה בטלפון, אבל הוא לא ענה לי. הוא שלח לי הודעה שהם מתחבאים בבר של המסיבה, שבחוץ יש יריות ושהוא לא יכול לדבר בטלפון כי הם רוצים להיות בשקט. מאותו רגע לא שמענו מהם יותר".
בשעות הערב של יום ראשון יעקב ואשתו לאה חזרו הביתה לקריית ביאליק. "אמרנו אחד לשנייה 'לאיזה עולם הזוי הגענו שאנחנו מתפללים שנועה תהיה שבויה בעזה?' איזה הורה אומר דבר כזה על הבת שלו?". אתמול בצהריים הגיעו אל המשפחה קצין משטרה, עובדת סוציאלית ומנהל מחלקת הרווחה בעירייה. "אני מכיר את המנהל, ואיך שראיתי אותו צעקתי לו שיילך, כי אני לא רוצה אותם פה". נועה תובא למנוחות הערב ב-16:00.
יצאה לפתוח את המקלט – ונהרגה מרקטה
חנה בן ארצי ז"ל
חנה בן ארצי, בת 69 מכפר אביב, היא חלק מצוות החירום היישובי. בעת שנשמעה האזעקה היא יצאה מביתה כדי לפתוח את המקלט הקרוב – אך הרקטה נפלה סמוך אליה והיא נפגעה מההדף והרסיסים.
ילדיה שגרים בסמוך מיהרו אליה וביצעו בה פעולות החייאה. "אני גרה בבית מאחור. ניסיתי לצלצל אליה והיא לא ענתה, אז רצתי למקלט וראיתי אותה שוכבת. אחי עשה לה החייאה, אבל זה לא עזר. היא כבר לא הייתה בחיים. היא הייתה אישה מדהימה ואיכותית שמתנדבת ולוחמת", סיפרה בתה.
בן ארצי עבדה במשך שנים כמורה ומחנכת של מאות תלמידי תיכון אזורי באר טוביה. בשנים האחרונות, לאחר שיצאה לפנסיה היא לימדה באולפן במקום ולאחרונה החלה להתנדב כמנחת חוסן במערך הלאומי להתנדבות אזרחים ותיקים. חנה הותירה אחריה שלושה ילדים ושישה נכדים.
נרצחה ביום ההולדת
מוריה רביב ז"ל
את יום הולדתה ה-23 תכננה מוריה רביב מקריית מוצקין לחגוג בפסטיבל "נובה" סמוך לקיבוץ רעים. "בשבת ב-7:00 בבוקר היא התקשרה למשפחה, אמרה שיש צבע אדום ושאלה מה לעשות. המשפחה חשבה שאלה כמה יירוטים אז אמרו לה תחכי שזה יעבור ותחזרי הביתה", סיפרה הדודה רונית.
"ב-7:30 היא התקשרה ואמרה שעלתה על המכונית עם חברות והן בשיירה לקראת היציאה, לא אמרה מילה על המחבלים", הוסיפה הדודה. "כנראה ירו בהם באוטו, או שאולי הם ברחו רגלית ופגעו בהם. אין לדעת, אף אחד לא יודע מה באמת קרה שם".
"היא חזרה מחו"ל לא מזמן, התחילה לעבוד ותכננה לעבור להתגורר בתל אביב. כבר מצאה דירה עם שותפה", אמרה הדודה. "היו לה תכנונים בחיים והכל נגמר בגלל המרצחים האלה".
"רצית להיות לוחם גולני כמו סבא"
סגן איתי מאור ז"ל
אלפים ליוו אמש למנוחות את סגן איתי מאור ז"ל, לוחם גולני שנהרג בקרבות בדרום. "רצית להיות לוחם, ולא סתם לוחם – לוחם גולני, כמו שסבא שלום היה", ספר לו אביו אילן. "מקטנות היית נסיך, ידעת תמיד מה אתה רוצה. נשארו לך ארבעה חודשים לשחרור, אבל אז קרא לך המח"ט ואמר לך 'איתי, אנחנו לא מוותרים עליך. אנחנו רוצים אותך קצין בגולני'".
"איתי המלאך השומר שלנו, הזהרתי אותך שאני לא אעמוד בזה. ביקשתי שתשמור על עצמך", ספדה האם סמדר. "לא היה לי ספק שתילחם בכל הכוח, שלא תוותר עד לרגע האחרון, שתעשה הכל כדי להגן ולשמור על לוחמייך. רצית להושיע את עם ישראל, תמיד חיפשת משמעות בכל תפקיד. איך נפרדים מילד שכולו לב? האור של הבית, הדבק של כולם, ילד טהור שהביא רק טוב לעולם".
"אמר שהוא עוד מעט בא, ולא בא"
אמיתי מליחי ז"ל
אחרי יותר מ-48 שעות של חיפושים וחוסר ודאות משפחת מליחי מראש העין קיבלה את הבשורה המרה – הבן אמיתי נרצח במסיבה בדרום. "שוטרים דפקו בדלת, ואחד מהם שמכיר אותנו אמר לי עם דמעות בעיניים 'זיהיתי את הנסיך שלך'", סיפרה אימו חפציבה. "היו לו חלומות מאוד מאוד גבוהים, והכל נתקע. הוא ילד טוב, ילד של אמא, ילד של משפחה".
אמיתי נסע ביום שישי למסיבה באזור העוטף, ובבוקר שבו פרצה המלחמה עוד הספיק לדבר עם הבית. "הוא היה במסיבה ודיבר עם אבא שלו בשבת ב-7:00 בבוקר. אמר לו 'אבא, אני עוד מעט בא', והוא לא בא. בסך הכל הוא רצה לבלות. כנראה הוא היה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון".
"הוא היה עם חברים, הם היו ברכב ובמהלך הנסיעה הרכב נתקע בעץ והם ירדו ממנו. הוא ברח לכיוון אחד, וחבריו לכיוון השני", סיפרה האם. "כשהם הצליחו לחזור לרכב הם קראו לו, אבל כנראה הוא היה רחוק מדי ונפגע מירי המחבלים".
אמיתי, בן הזקונים, הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. הלווייתו התקיימה אמש בבית העלמין בראש העין.
"אמרת שהגעת למקום שלך – וככה עלית למעלה"
טוראי נריה נגארי ז"ל
רק לפני כחודשיים התגייס נגארי, תושב נריה שבבנימין, לפלוגות החילוץ וההצלה בפיקוד העורף. ביום הראשון של המלחמה בעוטף עזה הוא נפל בקרב מול מחבלים. מאות בני משפחה וחברים ליוו אותו אתמול בדרכו האחרונה.
"אמרת לי לאחרונה שאתה מרגיש טוב, שלם, שהגעת למקום שלך. וככה עלית – 'עולה תמימה'", ספר לו אביו, הרב רפאל. אחותו רבקה ספדה גם היא: "כל הלילה חיכיתי שתחזור כמו שהיית חוזר כל לילה לבית החשוך – נכנס הביתה ומתחיל לנשנש משהו מהמקרר. אני צריכה לעכל עכשיו שאתה לא תחזור. נרי גדול חי בתוכנו – גדול באהבתו לאנשים, גדול בפשטות שלו. רק לקחת ממך כוחות ולחיות בענק". נריה הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.
"הנמיך לחברה את הראש וחטף כדורים"
מתן זנטי ז"ל
מתן זנטי מדימונה השתתף גם הוא במסיבת הטבע סמוך לקיבוץ רעים. הוא נפצע באורח קשה מהירי, ומותו נקבע בבית החולים. בבוקר שבו פרצה המלחמה הוא הספיק לדבר עם בני המשפחה כשהיה בדרכו לרכב אחרי שהמסיבה הופסקה.
"הרכב שבו נסע, ושל רבים אחרים שניסו לברוח, רוסס בכדורים על ידי חוליית המחבלים הארורים. מתן זיהה שהירי מתרחש בזמן הנסיעה, הסיט את החברה שלו שישבה לידו, הנמיך לה את הראש וחטף שלושה כדורים", סיפרה אמו תמי. "החברים שהיו איתו ניסו לפנות אותו תחת אש, נפצעו, ובסוף מילטו נפשם בעזרת רכב אחר. הוא שכב במשך שעות מדמם ומחוסר הכרה עד שרכבי ההצלה הגיעו אליו".
מתן נרצח חודשיים בלבד לאחר שחזר מהטיול הארוך לאחר הצבא. "היו לך כל כך הרבה תכנונים לעתיד – עבודה, לימודים בטכניון, לחיות יחד עם בת זוגך. היית אמור לכבוש את החיים. היית חכם וילד טוב כל כך, הגאווה של כולם בבית. אנחנו עדיין לא מעכלים את הגזרה".
"מתן, היית הלב שלי וכל עולמי. השמש שלי שחיממה אותי וגרמה לי לחייך בכל בוקר", ספדה האם. "אני לא יודעת איך להמשיך בלעדיך".
"תמיד דאגה שכולם בסדר"
סמל שיר שלמה ז"ל
במשך 48 שעות קיוו בני משפחת שלמה בנתניה שיקבלו בשורות טובות בנוגע לבתם שיר, ששירתה כסמלת מבצעים בעוטף עזה. אך אתמול הגיעה הבשורה קשה – שיר נפלה במהלך הקרבות בבסיס שבו שירתה.
"היא הייתה ילדה מדהימה, מצטיינת בלימודים, מצטיינת בצבא, לא מזמן היא קיבלה תעודת הצטיינות", סיפרה האם ענת. "תמיד היא דאגה לכל הבית שכולם בסדר, מבטלת את עצמה בשביל כולם. היה לנו קשר טוב, תמיד היינו ביחד. היא סיפרה לי הכל, במיוחד אם היא דאגה".
"בשבת ב-8:00 בבוקר דיברנו איתה בפעם האחרונה, ומאז ניתק הקשר", סיפרה האם. "היא סמב"צית. הבנתי שהיה צבע אדום, הם נכנסו לחמ"ל, למקום מוגן, ואז הגיעו מלא מחבלים עם רימונים ונשקים ופשוט התחילו לרסס שם הכל". שיר הותירה אחריה הורים ושלושה אחים.
"הוא סיפר שיורים עליו ואז אבד הקשר"
דרור בהט ז"ל
דרור בהט, בן 30 מקיבוץ בית אלפא שבגלבוע, השתתף במסיבת הטבע בסוף השבוע ובמשך שעות ארוכות הוגדר כנעדר. "ביום שבת ב-9:00 בבוקר הוא חייג אלינו, סיפר שיורים עליו ויש בלגן גדול, ואז אבד הקשר", אמר בכאב האב עידן.
"התחלנו לחפש אחריו, נסענו לבתי החולים ולמחנה שובה, שבו מרכזים את החיפושים, אך לא מצאנו כלום", תיאר. "היינו בלהב 433 ונתנו דגימות DNA ואתמול בבוקר נסעתי למחנה שובה, הקדמתי קצת והודיעו לנו שהוא זוהה – ונפלו עלינו השמיים. איבדנו ילד מקסים עם רצון עז לכבוש את העולם".