מאות צעדו הבוקר (יום ו') במצעד הגאווה במצפה רמון, חרף התנגדויות מצד חלק מתושבי המקום והעובדה שבחלק מהמסלול נתלו כרזות נגד המצעד. במצעד משתתפים בין השאר אלמנות ואלמני מלחמת חרבות ברזל, תחת המסר "כל האהבות שוות" – עומר אוחנה, שבן זוגו שגיא גולן ז"ל נפל בבארי, נעם שרם שבן זוגה עמרי דוד ז"ל נפל בצפון רצועת עזה, ועדי מולכו שבעלה גלעד מולכו ז"ל נפל בגבול לבנון.
- "האוכלוסייה הדתית שינתה את מצפה רמון. יש המון הומופוביה" | להט"ב על הקו
עומר אוחנה אמר: "כשאני הולך ורואה שלטים של אנשים שחושבים שרק אבא ואמא שווים משפחה, אני שואל: באיזו זכות אתם מבטלים את המשפחה שלנו? באיזו זכות אתם מרשים לעצמכם להדיר כל משפחה שהיא לא התבנית שאתם מדמיינים? אני אומר לכם – אבא ואבא זו משפחה, אמא ואמא זו משפחה. גם אבא, אמא ואמא זו משפחה, אמא וילד, אבא וילד – זו משפחה. המציאות יוצרת כל כך הרבה משפחות שונות, מבחירה או מכורח, מי אתם שתשפטו משפחה אחרת? מי אתם שתמשטרו אהבה של מישהו?"
מצעד הגאווה במצפה רמון
(צילום: הרצל יוסף)
"נמצאות כאן היום איתי, איתנו, עדי שאיבדה את בן זוגה גלעד, ונעם שאיבדה את בן זוגה עמרי", הוא הוסיף. "אחרי ששגיא נהרג היה קשה לי לנשום, להכניס אוויר לריאות בעולם ששגיא כבר לא נושם בו. הפעם הראשונה שהרגשתי הזדהות אחרי ששגיא נפל הייתה כשראיתי את הכאב, העצב והכעס בכל תנועה שלהן. הרגשתי בקבוצת שווים, כשראיתי את אי הנוחות שלהן שגובלת בחרדה כשהשאלה 'מה קורה?' או 'מה נשמע?' נשאלת. היום חודשיים אחרי שסיימנו את בקבוק היין הראשון שלנו בקפריסין. אני אומר לעצמי, הלוואי שלא הייתי מכיר אותן, אבל איזה מזל שהכרתי. מישהו יכול להגיד שהכאב שלנו לא שווה? שהאהבה שלנו לא שווה? התשובה היא לא. כל האהבות שוות. כל המשפחות שוות".
נעם שרם אמרה: "מה אנחנו מבקשים בחיים האלה, בכל פעולה שאנחנו עושים, אם לא אהבה? אהבה מבן הזוג או בת הזוג, מהמשפחה, מהעבודה. מה אנחנו מבקשים בחיים האלה, בכל פעולה שאנחנו עושים, אם לא לאהוב? את בן הזוג או בת הזוג, המשפחה והעבודה. היום אני שואלת כאן את השאלה הבסיסית ביותר - מה זה משנה עם מי כל אחד נכנס למיטה בסוף היום? ומדוע זה מפריע לאדם אחר? אישה עם גבר, גבר עם אישה, גבר עם גבר, או אישה עם אישה. האם האמונה הפנימית אינה חזקה מהכול? האם העיקר בעולם הזה זה לא לזכות לאהוב ולהיות נאהב? האם 'ואהבת לרעך כמוך' אינו הבסיס של התורה שלנו, של השורשים והערכים שלנו?"
עוד הוסיפה שרם: "למדתי מעמרי יום-יום ים על סובלנות. ראיתי אותו יום אחר יום מיישם סובלנות, בכל אינטראקציה עם הסובבים אותו, בין אם היה אדם קרוב או רחוק, הייתה קודם כול קבלה של האדם העומד מולו - לא משנה מהיכן הוא הגיע, איך הוא נראה והאם הוא מסכים עם דעותיו ואמונותיו או לא. עמרי היה איש של שלום לא רק מבחוץ, אלא בעיקר פנימה, במחשבה, בתהליכי החשיבה הפנימיים, בקבלה של האדם שמולו, כפי שהוא וזהו".
עדי מולכו סיפרה: "היום לפני חודש היה יום ההולדת של גלעד. בעלי, אהובי. כמה ימים לפני התאריך, ציינו את האירוע כל המשפחה והחברים יחד בפיקניק בפארק. הלכתי רגע לרכב שלי להביא משהו, ומישהו כתב על הרכב שלי באבק: 'משפחה = אמא+אבא+ילד', ואני? אני פשוט התפרקתי. לא הבנתי: איך מישהו מעז לשפוט איזו משפחה תהיה לי? מי האדם שיגיד לי שהילד שיהיה לנו יהיה פחות משפחה מכזו עם אבא חי? ועוד יותר, מי האדם שיעז לומר שזו פחות משפחה עם יש שתי אימהות? או שני אבות?"
"בוא נגיד את זה תכלס: אין הבדל בכאב האיום והנורא של אובדן אהבת חייך - ולא, לא משנה מאיזה מין הוא. אין סבל כזה בעולם", היא הוסיפה. "זה עובד גם לכיוון השני - אין אושר כמו לחיות עם אהבת חייך. אין אושר כמו לחלוק את החיים שלך עם האדם האהוב עלייך בכל היקום".
מארגון הנוער הגאה איגי נמסר: "אנחנו צועדות וצועדים היום במצפה רמון כדי להעביר מסר ברור שאנחנו כאן ובכל מקום, וכאן כדי להישאר. אל מול קולות הולכים וגדלים של שנאה והדרה בישראל בכלל ובמצפה בפרט - הליברליות, השוויון והאור מנצחים".
תמונות חטופים הושחתו
זו לא הסערה היחידה שהתחוללה במצפה רמון ביממה החולפת. חלק מתמונות החטופים שנתלו בימים האחרונים על גדר הבריכה המקומית הושחתו בלילה - על רקע הודעת המועצה המקומית שלא תאפשר תליית שלטים בשטחים ציבוריים מלבד במקומות ייעודיים.
רז גלוזמן, אחד מתולי השלטים ומיוזמי מצעד הגאווה שמתקיים היום ביישוב, הגיב: "בכל פעם מחדש מוכיחים לנו שאין קווים אדומים. השנאה וההסתה כלפי כל מי שמייצג חופש, דמוקרטיה ושוויון עולה מדרגה בהשחתה ברוטלית ומכוערת של תמונות החטופים, שראוי היה שיהיו קונצנזוס. אני קורא לכל מי שערכי חופש ושוויון חשובים לו להגיע ולצעוד איתנו היום במצעד הגאווה של מצפה רמון".
