מערכת הביטחון הישראלית נודעה תמיד כפורצת דרך בשילוב הטכנולוגיה להפקת מודיעין. אבל מודיעין אותות (סיגינט בשפה המקצועית) טוב ככל שיהיה לא יכול להוות תחליף למודיעין האנושי (יומינט) ולמודיעין שדה שיש רק דרך אחת להשיגו – עם רגליים על הקרקע. ההנחה הזאת נכונה היום והייתה נכונה גם לפני שני עשורים, בימי האינתיפאדה השנייה.
(צילום: עידו ארז)
אחת השאלות הגדולות שהטרידו את מערכת הביטחון בתקופת האינתיפאדה בתחילת שנות האלפיים הייתה מידת מעורבותם של הרשות הפלסטינית ושל מנגנוני הביטחון שלה בקידום פיגועים נגד יעדים ישראליים.
מבצע חומת מגן, בשיאה של האינתיפאדה, שבה כבש צה"ל מחדש את הערים הפלסטיניות, סיפק הזדמנות לשים את היד על חומר מפליל שיכול היה לשפוך אור על תכניותיה של ההנהגה הפלסטינית ועל פעולותיה בנושא זה. חלק מהחומר שאותר במהלך המבצע מתפרסם כאן לראשונה, אחרי 20 שנה.
מסמכים מסווגים ותוכניות להגנה על המוקטעה
לצורך איתור החומרים גויסה יחידת מודיעין השדה אמש"ט (איסוף מסמכים ושלל טכני). היחידה המודיעינית, שמורכבת מאנשי מילואים, הוקמה במלחמת יום הכיפורים ותפקידה להיכנס עם הכוחות הלוחמים לאזורי הפשיטה, לאסוף מסמכים וציוד חומרי ולצאת איתו החוצה מהפעילות המבצעית.
במהלך מבצע חומת מגן פשטו כוחות צה"ל, בין היתר, על מתקנים ביטחוניים ואזרחיים של הרשות הפלסטינית. בתוך המטות של מנגנוני הביטחון ובנייני המשרדים אוחסנו מסמכים רבים בעלי ערך מודיעיני עצום, ותפקידה של היחידה היה להגיע אליהם ולאסוף אותם.
"עבדנו לפי דרישות של אגף המודיעין", סיפר חיים לוי, ממקימי היחידה והסמג"ד שלה בזמן המבצע. "היחידה הורכבה מלוחמים וממתרגמים. הצטרפנו ליחידות מובחרות ובתוך היעד ביצענו את הטיפול המודיעיני. בכל פשיטה כזאת התחלנו למיין כבר בשטח את המסמכים הרלוונטיים שעשויים לשפוך אור על כוונותיהם של הפלסטינים, ואם הייתה כמות גדולה של מסמכים ומפות – היינו תופסים אותם ומוציאים אותם החוצה לבסיסים".
ככל שהעמיק המבצע עבודת היחידה הפכה לתכופה יותר ויותר, ובתוך זמן קצר השיג צה"ל באמצעותה כמויות אדירות של מסמכים רשמיים, תכתובות, מפות, נשק ואמצעים נוספים.
"הקמנו האנגר ענק באזור בית אל, שאליו הוזרמו כמויות גדולות של ארגזים ובתוכם כל החומר שאספנו", סיפר לוי. "בשלב מסוים ההאנגר לא הספיק, אז הוקם האנגר נוסף בגלילות, שם נמצאת מפקדת יחידה 8200".
שיטת מיון המסמכים התבססה על מספר מסננים. הראשון – מיון בשטח של חומרים שעשויים להיות רלוונטיים. מכיוון שבאזורים הללו התחוללו קרבות בין כוחות צה"ל לחמושים פלסטינים, המיון היה ראשוני ומהיר.
המסנן השני היה בהאנגר בבית אל, שאליו הוזרמו הארגזים ושם עברו עליהם מתרגמים של יחידות שונות בחיל המודיעין. השלב השלישי בסינון התבצע בהאנגר שהוקם בגלילות, אליו הגיעו מסמכים שהיו בעלי ערך מודיעיני גבוה, ומהם התבצע עיבוד המודיעין שהושג באמצעותם.
היחידה פעלה לצורך הפקת מודיעין גם באתרים ששימשו למטרות צבאיות והוצאת פיגועים. "פשטנו על מחרטות שבהן יוצרו כלי נשק מאולתרים ועל מעבדות נפץ. במעבדות היינו לוקחים את החומרים ומהם הצליח חיל המודיעין ללמוד מה היכולות של ארגוני הטרור בייצור מטעני חבלה וחגורות נפץ. בין היתר, שמנו את ידינו על חוברות הדרכה להכנת חגורות נפץ".
חלק מהפעילות דרשה גם פריצה לכספות כבדות שבהן אוחסנו מסמכים רגישים במיוחד. "היה לנו צוות מיוחד שתפקידו היה לפרוץ לכספות. הצוות היה מיומן, וזה היה עניין של דקות ספורות", סיפר חיים. "בכספות מצאנו מסמכים מסווגים, כסף, רשימות של פעילים צבאיים, חוברות תורת לחימה, ותוכניות מבצעיות להגנה על המוקטעה ברמאללה".
הפשיטות של יחידת אמש"ט לא הסתכמו רק במתקנים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ובמעבדות נפץ של חמאס. באותם ימים השתלט צה"ל על חלקים נרחבים ממתחם המוקטעה ברמאללה, שבחלק קטן ממנה היה נצור יאסר ערפאת.
"במהלך החיפושים מצאנו שם מסמכים שקשרו את ערפאת ישירות לפיגועים ולסייענים שהיו חלק משרשרת הפיגועים", נזכר שלמה (סמי) אוחנה, ששימש באותם ימים כמפקד צוות ביחידה. "כל החומרים שהשגנו בפעילות שלנו הועברו בין היתר לממשל האמריקני בידי ראש הממשלה דאז אריאל שרון".
המכתב שהפליל את ערפאת
אחד מהמסמכים שנתפסו על ידי היחידה, וקושר בכירים ברשות הפלסטינית לטרור ולסיוע למבוקשים, הוא מכתב מדצמבר 2001 שממוען באופן אישי ליאסר ערפאת עם לוגו של הביטחון הכללי הפלסטיני, אחד ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
במכתב מדווח כי בהתאם לבקשתו של ערפאת, בוצע מעקב אחרי חוליה של ארגון הג'יהאד האיסאלמי שפועלת ממחנה הפליטים ג'נין והרשות הפלסטינית מעוניינת לעצור את חבריה כדי למנוע מישראל לעצור או לחסל אותם. במכתב מצוין שחברי החוליה הביעו נכונות לשתף פעולה עם המעצר.
9 צפייה בגלריה
המסמך לערפאת שמבהיר שהרשות ניסתה להציל חוליות טרור
(המרכז למורשת המודיעין – מרכז המידע למודיעין ולטרור -ארכיון המל"מ)
למעשה, המכתב מבהיר שהרשות הפלסטינית ניסתה להציל חוליות טרור, כולל כאלו המזוהות עם פלגים קיצוניים ויריבים לה כמו הג'יהאד האיסלאמי, באמצעות מעצר הגנתי עד יעבור זעם.
באותם הימים הכיר אוחנה את המוקטעה מקרוב, משום שלוחמי היחידה הוקפצו פעם אחר פעם למתחם הגדול בעקבות מידע מודיעיני על הימצאותם של אמצעים חריגים בה. אחת מההקפצות לשם זכורה לו יותר מכל.
"באחד מערבי שישי קיבלתי טלפון מחיים (חיים לוי הסמג"ד – א"ל), והוא ביקש שאגיע במהירות ליחידה. כשהגענו, הצוות תודרך שיש מידע מודיעיני קריטי על הימצאותו של מצנח רחיפה ממונע בתוך המוקטעה, והיה חשש שייעשה בו שימוש לצורך חדירה לישראל וביצוע פיגוע קשה".
ישראל כבר צברה ניסיון של פיגועים קשים שבוצעו מהאוויר, כמו ליל הגלשונים ב-1987. "הוקפצנו במהירות למוקטעה והתחלנו בחיפוש בחלק מסוים במתחם. נכנסנו לאחד החדרים וגילינו לפתח מצנח עם מנוע שהונח לצידו על הרצפה. לאחר מכן גילינו מצנח נוסף, והכל נמצא מטרים מהמקום שבו ערפאת היה נצור. אין ספק שמבצע חומת מגן היה תור הזהב שלנו".
המסמכים שהותירו את ברגותי בהלם
אחד מסמלי האינתיפאדה השנייה היה ראש התנזים של פת"ח, מרואן ברגותי. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי, בין היתר, על גדודי חללי אל-אקצה, הזרוע הצבאית של פת"ח. ב-2002 הוא נעצר במבצע מיוחד, אחרי שהתקבל מידע שלפיו הוא מסתתר בבית מגורים בשכונת טירה שברמאללה. יחידת אמש"ט שמה ידיה על מסמכים רבים שקשרו את ברגותי לפעילות טרור, העברות אמצעי לחימה, ולסיוע כספי למבוקשים.
אחד המסמכים שנתפסו נכתב באוגוסט 2001, ובו פנייה רשמית ממחוז טובאס של תנועת פת"ח לסייע בהשבת רובה M-16 שהוחרם על ידי הביטחון המסכל הפלסטיני במחוז.
9 צפייה בגלריה
הפנייה של ברגותי שיסייעו בהשבת הרובה
(המרכז למורשת המודיעין – מרכז המידע למודיעין ולטרור - ארכיון המל"מ)
במכתב הובהר כי הנשק שייך לחאלד דראגמה, שהיה באותם ימים מבוקש על ידי ישראל. בתחתית המכתב מופיעה הערה בכתב ידו של ברגותי, שבה הוא פונה לג'יבריל רג'וב, שהיה באותם ימים ראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה המערבית, וקורא לו להתערב כדי להשיב את הרובה. לקריאת המכתב המלא - לחצו כאן
במסמך אחר שנתפס וחתום על ידי ברגותי, מפברואר 2002, יש פנייה אישית ליאסר ערפאת בבקשה לשלם לאסיר ביטחוני משוחרר בשם ג'מאל עודה, שהיה כלוא במשך 11 שנים בישראל, 5,000 דולרים לטובת סיוע בבניית בית.
באופן עקרוני, וללא קשר בהכרח לבקשה זו, באותם ימים הפלסטינים השתמשו ביניהם במילות קוד תמימות לכאורה לצורך העברת כספים המיועדים להכוונת פיגועים, מתוך זהירות ממערכת הביטחון הישראלית וגורמי ביון בינלאומיים.
9 צפייה בגלריה
הפנייה האישית של ברגותי לערפאת
(המרכז למורשת המודיעין – מרכז המידע למודיעין ולטרור - ארכיון המל"מ)
המסמכים שתפסה היחידה, שקושרים את ברגותי למעורבות בפיגועים נגד יעדים ישראליים, הפכו לראיות במסגרת המשפט נגדו. במהלך המשפט נדרש לוי, שהיה חלק מאוספי אותם מסמכים מפלילים, להעיד בבית המשפט.
"המסמכים שמצאנו הפלילו אותו וחשפו את מעורבותו בפיגועים, בתשלום שכר למחבלים, בעידוד קייטנות שדאגו לחינוך מסית עבור ילדים", סיפר. "הזהירו אותי שהוא נוטה להתפרץ לעבר עדים כדי לערער אותם. אבל בעדות שלי הוא לא הוציא מילה והשפיל מבט כשהצגנו את המסמכים המפלילים. הוא היה בהלם".
שוטרים פלסטינים העלימו עין מפיגועים נגד ישראל
המסמכים שנתפסו במבצע "חומת מגן" שפכו אור גם על חיכוכים פנימיים בין בכירים במנגנוני הביטחון הפלסטיניים. אחד מהם, הוא מכתב תלונה שעליו חתום מפקד הביטחון המסכל ברמאללה באותן ימים, סברי טמיזי.
במכתב מיולי 2001, שממוען אל ראש המבצעים המרכזיים, הוא מלין על כך שאנשי "כוח 17" בביתוניא פועלים נגד כוחות צה"ל מתוך בתים של אזרחים פלסטינים, בניגוד לרצונם. לקריאת המסמך המלא - לחצו כאן
9 צפייה בגלריה
התלונה נגד פעילות כוח 17 מתוך בתי אזרחים
(המרכז למורשת המודיעין – מרכז המידע למודיעין ולטרור - ארכיון המל"מ)
מסמך אחר שנתפס הוא חוזר של מפקד המשטרה הפלסטינית, ראזי ג'באלי, שבו הוא דורש לשמור על הפסקת האש מול ישראל ולא לפגוע בה. זאת בעקבות מקרים שבהם שוטרים פלסטינים, בעיקר ממחוז ג'נין, "גויסו לצורך הגשמת מטרות זרות שפוגעות בפלסטינים", כלומר שוטרים העלימו עין או השתתפו בפעילות טרור נגד ישראל. לקריאת המסמך המלא - לחצו כאן
9 צפייה בגלריה
הטענות נגד שוטרים פלסטינים שהעלימו עין או ביצעו פיגועים נגד ישראל
(המרכז למורשת המודיעין – מרכז המידע למודיעין ולטרור - ארכיון המל"מ)
"המסמכים שנמצאו בתקופת חומת מגן על ידי אמש"ט היו קריטיים להשלמת תמונת המודיעין בנוגע למעורבותה של הרשות הפלסטינית בהוצאה לפועל של פיגועים", אמר תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, שעמד בראש חטיבת המחקר של אמ"ן במהלך המבצע. "הממצאים אפשרו לנו ולדרג המדיני להציג הוכחות חותכות לכך בפני השותפים שלנו בעולם".
ממשיכי הדרך
עשרים שנה חלפו מאז מבצע חומת מגן. ההנהגה הפלסטינית ברמאללה התחלפה ושינתה את גישתה באשר להנעת פיגועי תופת נגד ישראלים. לוי ואוחנה כבר שוחררו מהמילואים, אך ניכר בשיחה עמם כי הם עדיין נושאים קרוב את חוויותיהם מאותם ימים.
לוי סיפר שאם הייתה לו אפשרות, היה רוצה להיפגש עם אבו מאזן. "הוא האדם שמושך בחוטים. יש שיתוף פעולה איתו, וכיום הם מונעים הרבה דברים". אוחנה, מנגד, הביע עניין דווקא ביריבו מבית. "הייתי שמח להיפגש עם מוחמד דחלאן, הוא דמות שהיינו שומעים עליה הרבה. בכל צומת הייתי שומע את השם שלו. מאוד מעניין אותי לדעת מה הוא חושב היום ומה הוא רוצה. הייתי גם נותן לו כמה עצות".
9 צפייה בגלריה
אוחנה בפעילות היחידה. "הייתי שמח להיפגש עם מוחמד דחלאן, הייתי נותן לו כמה עצות"
(מהאלבום הפרטי)
הזמן שחלף מאז המבצע והמהפכה הטכנולוגית הובילו לתהליך אבולוציוני גם ביחידה עצמה, שפועלת כיום כפלגת לוחמים בתוך יחידה 8200, ובצורה שונה לגמרי מבעבר.
"העולם השתנה והיינו צריכים להתאים את עצמנו למציאות", סיפר מפקד הפלגה כיום, סרן ז'. "הקמנו כוח בוטיק שהוא האבולוציה העדכנית של אמש"ט. כיום אנחנו מתמחים בעבודה בתוך יעדים שמהם אנחנו נדרשים להוציא מודיעין בכל תצורה שאפשר בזמן אמת. כלומר, אם בעבר היו מוציאים ציוד אחורה בנגמ"שים – אז אנחנו יודעים את הכל בשטח".
מרבית עבודת היחידה בשנים האחרונות התמקדה בזירה הפלסטינית. "אנחנו נכנסים לפעולה במקומות שהדרך היחידה לקבל את המודיעין היא באמצעות רגליים על הקרקע. צורת החשיבה שלנו היא שאנחנו מגיעים ליעד, ואפשר לדמות זאת לחדר בריחה. המשימה שלנו היא להגיע ולהיות מוכנים לכל אתגר שמצוי בשטח, להסיק מסקנות, לטפל ולהוציא מודיעין".
לפי סרן ז', למרות ההתקדמות הטכנולוגית, לפלגה שהוא עומד בראשה מצפה עוד עתיד מזהיר. "היחידה הזאת נהיית רק יותר ויותר רלוונטית. ככל שהעולם מתקדם יש הרבה יכולות טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות נגישות מרחוק, אך מנגד ישנם גם דברים שאי אפשר להגיע אליהם, אלא רק באופן פיזי".
