בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את הערעורים של עמותת "שלום עכשיו" ושל עיריית חברון, ואישר להקים שני מבנים בשטח התחנה המרכזית הישנה של חברון. מדובר במבני מגורים במתחם "רובע חזקיה" שצפויים להכיל 31 יחידות דיור חדשות. מבחינת מתיישבי חברון מדובר בהישג חשוב ומשמעותי, אם כי הטרקטורים על שלושים יחידות הדיור ברובע חזקיה כבר פועלים בשטח, כיוון שמדובר בתוכנית בנייה שתכנונה החל עוד שנים אחורה.
מדובר בהליכים שהחלו ב-2017, שתי העתירות הוגשו תחילה לבית המשפט המחוזי נגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה מ-2019, לאחר שנדחו העררים שהגישו. ההחלטה דיברה על מתן היתר בניה להקמת שני מבני מגורים עם 31 יחידות דיור, מבני ציבור בקומת הכניסה (מעונות וגני ילדים) וחניון תת-קרקעי. בית המשפט המחוזי דחה את שתי העתירות והנושא התגלגל לבג"ץ.
הרקע לתכנית הבנייה מתחיל ב-1983 אד הוציא המפקד הצבאי לאיו"ש צו לתפיסת שטח תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר חברון. במהלך השנים שחלפו מאז, חידש המפקד הצבאי את התפיסה והאריך אותה באמצעות צווים. כך גם ב-2019. אחד הצווים מתייחס למתחם שכולל את מבנה התחנה המרכזית הישנה בעיר חברון. תחילה עיריית חברון עתרה לבג"ץ בנושא ונדחתה.
בהתאם להחלטות ממשלה לקידום ופיתוח היישוב היהודי בחברון ומכוח ייפוי כוח שניתן לה על ידי המדינה באמצעות משרד הבינוי והשיכון, הגישה האגודה השיתופית – היישוב היהודי בחברון למועצת התכנון העליונה, בקשת היתר לפרויקט בנייה להקמת המבנים.
הבקשה התקבלה בתנאים מסוימים תוך שימור חלקים מסוימים באזור, וגם שלום עכשיו הייתה מעורבת בהליך. גם העירייה וגם עמותת שלום עכשיו עתרו כנגד היתר הבנייה שניתן. בשלום עכשיו טענו כי היתר הבנייה ניתן בחריגה מסמכות ותוך סטייה מהוראות התכנית. העירייה טענה שלה הסמכות להיתר בשטחה לצד טענות נוספות.
היום השופטים קבעו פה אחד: "לא ניתן לומר כי מוסדות התכנון חרגו מסמכותם, נהגו בחוסר תום לב או נהגו בחוסר סבירות קיצוני, מה שהיה מצדיק התערבותו של בית המשפט המחוזי בהחלטה בדבר מתן ההיתר. אשר לטענה בדבר היות המבנים מבנים עתיקים ומיועדים לשימור – ועדת התכנון ראתה לנכון, להתכנס בשנית כדי לבחון את הטענה. מחוות הדעת עולה, כי המבנים עצמם אינם מבנים עתיקים או מבנים שמיועדים לשימור. עם זאת נקבע, כי אותם חלקים במבנים, חזיתות המבנים, ישומרו על דרך של פירוק והרכבה מחדש, כדי לשמור על צביון השכונה. מכאן, אין בהחלטת הוועדה כל אישור להרוס מבנים עתיקים שמיועדים לשימור".
רובע חזקיה נמצא בלב ההתיישבות היהודית בחברון באזור נפיץ. התוכנית על רובע חזקיה היא רק הפתיח לתכנית גדולה הרבה יותר הכוללת 60 יחידות דיור בשטח שבו עמד בעבר השוק הסיטונאי בחברון. התוכנית נחשפה ב-ynet לפני כשנה והיא נמצאת עדיין בעבודה וטרם הוגשה לוועדת התכנון העליונה במנהל האזרחי. שתי התוכניות הללו של רובע חזקיה והשוק הסיטונאי צפויות כמעט להכפיל את כמות המתיישבים היהודים בחברון.
דובר היישוב היהודי בחברון, נועם ארנון, אמר כי "כאן באה לסיומה מערכה משפטית ארוכה שנועדה לנסות למנוע מיהודים את הזכות האנושית הבסיסית של בניית בית. בזמן שהערבים בונים בחברון עשרות אלפי בתים ומגדלים, באי כוחם וארגונים עוינים מנסים למנוע מיהודים זכויות אדם בסיסיות. היישוב היהודי בחברון נמצא למעשה בהקפאת בניה כבר יותר מ-15 שנים. הגיע הזמן להסיר את החרפה הלאומית הזאת מעיר האבות והאמהות, בסיס ויסוד הקיום והזהות של מדינת ישראל".
משלום עכשיו נמסר בתגובה: "ההתנחלות הכהניסטית בחברון היא הפנים המכוערות ביותר של השליטה הישראלית בשטחים. בנייה של התנחלות חדשה בלב חברון היא נזק עצום לישראל ועומדת בסתירה מוחלטת לקווי היסוד של הממשלה. כעת, לאחר שבית המשפט החליט שלא להתערב, נדרשת פעולה נחושה של הממשלה לעצור את הבנייה ההרסנית מיד, לפני שהיא הופכת לעובדה מוגמרת".