בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג החל היום (שני) דיון בסוגיות חוקיות השליטה הישראלית ביהודה ושומרון. הדיון עסק בבקשה של הרשות הפלסטינית לקבל חוות דעת של בית הדין באשר ל"חוקיות הכיבוש הישראלי בגדה". ישראל החליטה שלא לשלוח נציגות משפטית לדיון. לפני הדיון הפגינו פרו-פלסטינים מחוצה לו. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
דברי שר החוץ הפלסטיני בדיון בהאג
(צילום: UN)
שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי האשים את ישראל ב"אפרטהייד" ואמר בדיון: "שני מיליון פלסטינים בעזה, חצי מהם ילדים, נהרגים ומורעבים. בגדה זה קורה ל-1.7 מיליון פלסטינים. בסך הכול, שבעה מיליון פלסטינים ממשיכים להיות מוכחשים בנוגע לחזרה שלהם הביתה. לאורך השנים, הבקשה של הפלסטינים נתקלה בסירוב. היו להם חיים פוליטיים, תרבותיים, חברתיים. כפרים ומשפחות וקהילות שחייהם הושפעו מהחלטה שנלקחה מאות קילומטרים ממקום מגוריהם".
אל-מאלכי הציג תמונות של פלסטינים בעזה ובגדה והוסיף: "רצח העם בעזה והכיבוש הישראלי חייבים להסתיים. פלסטין רוצה להגשים את זכויות אנשיה, צריך להיות צדק של שתי מדינות - פלסטין וישראל. אנחנו רוצים שלום שמכבד את החוק הבינלאומי. לקח לנו שנים של מאבק, ועלינו להבין שהכיבוש הישראלי לא חוקי וחייב להיפסק מיד".
הנציג הבא מטעם הפלסטינים אמר: "הכיבוש הוא דבר זמני על פי החוק, ב-1922 האו"ם הכיר שכיבוש צריך להיות משהו זמני שבו הכובש לא יכול להכריז על שליטה בשטח. החוק קובע כי הכובש לא מבקש לשלוט בשטח, וחייב לשמור על הסטטוס קוו כך שלא יהיה בו משהו קבוע. מה שגורם לכיבוש הישראלי להיות לא חוקי הוא הרצון של ישראל להפוך אותו לקבוע ושינוי שמם של המקומות לישראליים, מהתנ"ך - יהודה ושומרון.
"יש בשטחים האלה 700 אלף מתנחלים, יש עשרות מסמכים שישראל רוצה לכבוש לצמיתות את השטח ולהפוך את ישראל ל'ישראל השלמה'. נציג בממשלה אמר לפני שנה 'יהודה ושומרון לא נכבשו ממדינה אחרת, לא לקחנו שטח ממדינה אחרת אלא את האדמה של אבותינו שנלקחה לזמן מה על-ידי אחרים'. שר המורשת (עמיחי אליהו) אמר: 'צריך להשליט את החוק הישראלי בשטחים. אין קו ירוק, זה קו דמיוני שחייבים למחוק'. כל ממשלות ישראל היו בעד מה שאפשר לקרוא לו 'קולוניזציה'".
נציגה אחרת מטעם הפלסטינים אמרה בדיון: "ישראל לא מאפשרת לפלסטינים לבנות בצורה חוקית במזרח ירושלים. למרות הבקשה של האו"ם למנוע נשק מהמתנחלים, האלימות שלהם ממשיכה ולעיתים נדירות, אם בכלל, הם נשפטים עליה. בעזה העונש הקולקטיבי מחריף עם המצור. ב-2016 כינה מזכ"ל האו"ם את המצור בעזה 'עונש קולקטיבי', ועכשיו מפציצים אותה וכמעט כל האוכלוסייה שלה נעקרה מביתה.
"יש אפרטהייד בישראל ובמקומות הכבושים. כך קובעות 20 מדינות בעולם, כולל דרום אפריקה שיודעת מה זה אפרטהייד. ביהודה ושומרון יש פלסטינים ויהודים, ישראל שולטת בהם. יש לשני הצדדים כבישים שונים, דבר שלא קרה אפילו בדרום אפריקה. אנו מבקשים מבית המשפט שכל האירועים האלו ייחשבו אפרטהייד".
ריאד מנסור, נציג הפלסטינים באו"ם, אמר בדיון: "העם שלנו, החוק והשלום, בסכנה. לכן אנו כאן. ישראל עוברת על החוק ובימים אלו בצורה הכי נוראה. יותר משני מיליון פלסטינים נדחפים לים, המחלות משתוללות. ביתר שטחי פלסטין אנשים מופלים לרעה ונרדפים. המנהיגים הישראלים מדברים על 'ביטול הפלסטינים'. בשבילנו החוק הוא רק מיקום לראות היכן ישראל עוברת אותו".
מנסור אמר עוד: "אנחנו עם שסבל מאוד, וזה כל כך כואב להיות פלסטיני כיום. מה החוק הבינלאומי אומר לעם שעובר את מה שאנו עוברים? לקח 75 שנה לאו"ם להכיר בנכבה. עכשיו אנחנו רואים את זה קורה שוב. פלסטינים חיים תחת הכיבוש, כל מה שהם מבקשים זה את הזכויות שלהם ולחיות בחופש. 75 שנה מנסים להוציא אותנו מהמפה ומההיסטוריה, וזה ימשיך עד שהחוק הבינלאומי ייאכף והכיבוש ייפסק".
ישראל לא מכירה בסמכות בית הדין
מכיוון שלא מדובר בבקשה לפסק דין, הדיון לא מתנהל בדומה להליך שהחל בחודש שעבר בהאג בנוגע לתלונה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל על רקע המלחמה בעזה.
בתום הדיון, בית הדין פרסם הצהרה כתובה שישראל העבירה ביוני 2023, שבה היא מזהירה שחוות דעת מייעצת בסוגיית שטחי יהודה ושומרון תזיק לכל משא ומתן עתידי הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחסה בהמשך לדיון, ומסרה כי "ישראל לא מכירה בלגיטימיות הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג בעניין 'חוקיות הכיבוש', מהלך שנועד לפגוע בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני איומים קיומיים". עוד נמסר כי "הדיון בהאג הוא חלק מהניסיון הפלסטיני להכתיב את תוצאות ההסדר המדיני ללא משא ומתן. נמשיך להדוף ניסיון זה, והממשלה והכנסת מאוחדות בדחיית מגמה פסולה זו".
בדיון שקיים נתניהו עם ראש המל"ל צחי הנגבי, שר המשפטים יריב לוין, שר החוץ ישראל כץ והסנגור המיוחד שמונה על-ידי הממשלה מלקולם שואו, הוחלט כאמור שישראל לא תשלח נציג לדיון בנוגע לחוקיות השליטה ביהודה ושומרון. הנימוק: ישראל לא מכירה בסמכות בית הדין, בין השאר כיוון שאמנתו רואה בהתנחלויות פשע מלחמה.
גורמים מדיניים ומשפטיים ישראליים מגדירים את הבקשה לחוות הדעת כצעד נוסף בלוחמת המשפט שמנהלים הפלסטינים נגד ישראל בזירה הבינלאומית, "במטרה להשחיר את פניה ולפגוע בלגיטימציה שלה".
הבקשה לחוות הדעת אושרה לפני כשנה בהצבעה בעצרת הכללית של האו"ם ברוב של 87 מול 26 (53 נמנעו). בית הדין נדרש לברר את "הצעדים הישראליים לשינוי ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד של ירושלים והאימוץ של חקיקה וצעדים מפלים", ואת השפעתם על המעמד החוקי של הכיבוש. גורם מדיני בכיר הבהיר כי מדובר בחוות דעת מייעצת שלא תחייב את ישראל.
עם זאת, בית הדין הבינלאומי לצדק הוא גוף בעל יוקרה משפטית בינלאומית, והחלטותיו עלולות לשמש נשק נגד ישראל, תדמיתה והאמון בה, ובכך לסייע לתומכים בתנועת החרם. "על רקע הדיון שמתנהל במקביל בבית הדין הבינלאומי לצדק, מדובר בעוד כאב ראש שאינו נחוץ לישראל", אומר מקור בכיר.
משרד החוץ מסר אחרי הדיון כי "בהטחת האשמות שקריות, וביצירת מציאות מעוותת מיסודה, הרשות הפלסטינית מנסה להפוך סכסוך שצריך להיפתר במשא ומתן ישיר וללא תכתיבים, להליך משפטי חד-צדדי ופסול שנועד לאמץ נרטיב קיצוני ועקום שבו אין לפלסטינים אף אחריות, ואין לישראל אף זכות, ושאין בינו לבין צדק שום קשר".
עוד נמסר כי "מי שקורא לנסיגה חד צדדית ישראלית מיהודה ושומרון ללא תנאים וללא משא ומתן, קורא למעשה לטבח נוסף באזרחי ישראל. הניסיון של ההנהגה הפלסטינית להפוך את מערכת המשפט הבינלאומי לכלי פוליטי לניגוח ישראל פוגעת באמון הבינלאומי במערכת המשפט ולסיכוי להגיע לפתרון הסכסוך. ההנהגה הפלסטינית מסרבת במשך שנים למשא ומתן ישיר במטרה לפתור את הסכסוך, ומקדמת הסתה לטרור, אנטישמיות ותמריצים כספיים למחבלים שרצחו יהודים". במשרד החוץ הפצירו בבית הדין, "להימנע מלהשתתף בקרקס התקשורתי ולקבוע כי על הפלסטינים לחזור למסגרות החוקיות הקיימות במטרה לפתור את הסכסוך במשא ומתן ישיר בין הצדדים".
