המגעים להידברות נמשכים, וכך גם דהירת חקיקת סעיפי המהפכה המשפטית בכנסת: היום (שני) יוצג בוועדת החוקה מתווה "פרידמן-אלבשן", כבסיס לפשרה ברפורמה בין הקואליציה לאופוזיציה. במליאת הכנסת: הצבעה בקריאה ראשונה על חוק הנבצרות, ותיתכן גם הצבעה בקריאה ראשונה על פסקת ההתגברות.
בוועדה המיוחדת שהוקמה כדי לדון בחוק הנבצרות, החלה בשעה 08:30 הצבעה לקריאה ראשונה בהצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון נבצרות ראש הממשלה), וזאת למרות שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה אתמול התנגדות למניעה מבית המשפט להביע כל ביקורת שיפוטית בנושא. אחרי האישור בוועדה, בשעות אחר הצהריים, הצעת החוק תעלה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה, וראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להשתתף בהצבעה. יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, הסכים לערוך שינויים מינוריים בנוסח טרם ההצבעה, אך לא בעיקר המחלוקות שהועלו על-ידי חברי האופוזיציה ומומחים במהלך הדיונים.
לפי הצעת החוק, בית המשפט העליון יהיה מנוע מלעסוק בבקשות להכרזה על נבצרות ראש הממשלה. בנוסף, הכרזה של נבצרות ראש הממשלה תתאפשר רק במצב של אי-מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו. בקואליציה טוענים שמטרת ההצעה היא למנוע ניצול לרעה של הדין הקיים לסיכול רצון הבוחר, ויש בה כדי להגביר את הוודאות והיציבות. החוק החדש מבהיר את המצב הקיים, וקובע כי רק הממשלה והכנסת תוכלנה לקבוע נבצרות שלא בהסכמת ראש הממשלה, ובאילו תנאים. ההכרזה על נבצרות תיעשה על-ידי ראש הממשלה, או הממשלה ברוב של 75% מהרכבה.
במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת ראש הממשלה, יו"ר הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזאת תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 חברי כנסת. בנוסף, לפי ההצעה, בית משפט, לרבות בית המשפט העליון, לא יוכל לדון בבקשה להכריז על נבצרות ראש הממשלה או לאשרה; החלטה או צו של בית משפט יהיו חסרי סמכות ונעדרי תוקף.
יו"ר הקואליציה אופיר כץ אמר אתמול בדיון על חוק הנבצרות, לקראת הגשת התשובות לבג"ץ, כי "אין דבר כזה בשום מדינה, שיועצת משפטית מוציאה ראש ממשלה לנבצרות שלא מטעמי בריאות. אני לא זוכר שהיה פתק בבחירות 'מפלגה בראשות גלי בהרב-מיארה'. היא חושבת שהיא השריף של המדינה, וקובעת פה הכול. לא ניתן לה".
בהמשך הדיון הציעה יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק ליוזם החוק ח"כ כץ, להוריד את הסעיף המונע מבית המשפט לעסוק בנבצרות ככלל, ואמרה כי "נכון היה לקבוע את כלל פרטי הנבצרות ובדומה ליתר סעיפי החקיקה שמבהירים את עניין הנבצרות, אין צורך בהקשחה נוספת ובהוצאה של ביקורת שיפוטית באופן גורף. יש עניינים שחשוב שתהיה ביחס אליהם ביקורת שיפוטית". עוד אמרה עו"ד אפיק: "לא נכון בעיני שיהיה סעיף מהסוג הזה, כשיש עתירה עומדת בדיוק בעניין הזה. זה נראה לי סעיף לא ראוי ולא נכון".
כאמור, הצעת החוק תעלה להצבעה בוועדה היום בבוקר, ובשעות אחר הצהריים תובא להצבעה במליאה, כשרה"מ נתניהו מתכוון, כפי שהצביע בעד בקריאה הטרומית, להשתתף בהצבעה גם הפעם. התנועה לאיכות השלטון פנתה ללשכה המשפטית של הכנסת בעניין ודרשה להודיע לנתניהו כי הוא מצוי בניגוד עניינים ואינו יכול להצביע להצעת החוק.
"לעמדת התנועה, ההיבט הפרסונלי החריף בהצעת חוק הנבצרות, שכל תכליתו למנוע ביקורת שיפוטית על הליך התלוי ועומד בבית המשפט העליון ביחס לנתניהו, הוא מסוג המקרים שבהם קיים ניגוד עניינים אישי וחריף, המקים מניעה על נתניהו להשתתף בהצבעות בעניין הצעת חוק הנבצרות", נכתב. עם זאת, הלשכה המשפטית של הכנסת השיבה כי "אין בנמצא עילה למנוע השתתפותו של ראש הממשלה, חבר הכנסת נתניהו, בהצבעה על הצעת החוק במליאת הכנסת. סוגיית ניגוד העניינים של חברי הכנסת היא סוגיה מורכבת". ולכן, גם מחר לא יימנע מנתניהו להשתתף בהצבעה.
בשעה 11:00 ועדת החוקה תמשיך לדון בחוק הראשון במהפכה המשפטית שעבר בקריאה ראשונה - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומניעת ביקורת שיפוטית על חוק יסוד - בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. כחלק ממאמצי ההידברות, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן נועד אתמול עם נשיא המדינה יצחק בפגישה שארכה שלוש שעות, שאחריה פנה ליוזמי מתווה "פרידמן-אלבשן", שיציגו אותו בדיון מחר.
היום יציג בוועדת החוקה את המתווה פרופ' יובל אלבשן, שהוביל אותו ביחד עם ד"ר דניאל פרידמן. יחד איתו היה אמור להציג את המתווה האלוף במיל' גיורא איילנד, אבל אתמול הוא הודה בריאיון לאולפן ynet: "נכשלנו, המתווה לא קיים". אמש הוחלט כי מי שיציג את המתווה ביחד עם פרופ' אלבשן יהיה החבר הרביעי מבין מנסחיו, ד"ר גיורא ירון.
הוועדה תמשיך לדון בחוק הראשון במהפכה המשפטית שעבר בקריאה ראשונה - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומניעת ביקורת שיפוטית על חוק יסוד - בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. לפי המתווה, ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל רק לבית המשפט העליון בהרכב מלא, וברוב של שני-שליש הכנסת תוכל להתגבר על פסילה זו (ברוב של 65 קולות) והחוק ייכנס לתוקף מידי.
המתווה עוסק בנושא השנוי ביותר במחלוקת, ומציע חזון פריטטי לוועדה לבחירת שופטים: היא תורכב מ-12 חברים - ארבעה מהקואליציה, ארבעה מהאופוזיציה וארבעה שופטים, כשבנושא מינויים לעליון השופטים ישמשו כמשקיפים ולא יוכלו לקחת חלק בהצבעה, למעט נשיא בית המשפט, שתישמר לו זכות וטו אחת לקדנציה. גם אם האופוזיציה תסכים למתווה זה, בממשלה לא מתכוונים לאמץ אותו בקלות. מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, אמר בשבוע שעבר שהמתווה המוצע יכול להיות בסיס למשא ומתן, אך לא יתקבל כפי שהוא, מאחר והפערים בין מתווה זה לתוכנית נתניהו-לוין גדולים.
בינתיים, ביהדות התורה לוחצים על יו"ר הקואליציה אופיר כץ מהליכוד לקיים היום את ההצבעה בקריאה ראשונה במליאה על חוק השפיטה, הכולל את פסקת ההתגברות והגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים. הלחץ מצד חברי הכנסת החרדים נובע סביב הבג"ץ בעניין חוק הגיוס לצה"ל. על רקע המגעים להידברות, טרם התקבלה החלטה אם לקיים את ההצבעה במליאה או לא.
הנשיא יציג השבוע את המתווה
הנשיא יצחק הרצוג שואף להציג כבר השבוע את מתווה הפשרה שלו לרפורמה משפטית. המגעים שהוא מקיים בשבועות האחרונים יגיעו השבוע לשיאם. אתמול, כאמור, נועד הרצוג מעל לשלוש שעות עם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שכבר הפך לבן בית בבית הנשיא. בפגישה הנשיא חזר והדגיש את קריאתו בצורך לגבש הסכמות רחבות ככל הניתן לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. במקביל, הרצוג עומד בקשר עם רה"מ נתניהו, ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ועם גורמים נוספים.
אחת האפשרויות שהנשיא בוחן היא להציג מתווה, כדי שיהיה קל לצדדים להחליט אם הם מקבלים או דוחים אותו. הנשיא אמנם אמר ביום חמישי האחרון בהצהרה שלו שהפערים קטנים, אך זה לא אומר שניתן יהיה לרבע את המעגל. בכיר במערכת הפוליטית ששוחח עם הנשיא בימים האחרונים התרשם שהרצוג אכן יציג השבוע את המתווה שלו, אבל לדבריו, "השאלה הגדולה היא לא מה המתווה, אלא מה המנגנון לדיון. איך הוא יתנהל? מי מוביל אותו? מה עושים במצב של מבוי סתום? מה לוחות הזמנים?".
במקביל, הרצוג נפגש אמש בבית הנשיא בירושלים עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ועם יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי. בהודעה שפורסמה לאחר הפגישה נכתב כי "ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי מביעים תמיכה מלאה במתווה הנשיא" - אף שמתווה זה עדיין לא פורסם לציבור הרחב, וככל הנראה עדיין לא הושלם.
בר דוד ואמיתי הביעו בפני הרצוג את "החשש הכבד לשלום החברה הישראלית ולפגיעה במשק בעקבות הרפורמה המתגבשת", וקראו לכלל חברי הכנסת והסיעות, מימין ומשמאל, "לעצור את הטירוף הפוקד את החברה הישראלית ולגלות אחריות ומנהיגות למען עתיד מדינתו". הם הודיעו כי "אם לא תימצא פשרה על פי מתווה הנשיא, לא נעמוד מנגד".
פורסם לראשונה: 23:58, 12.03.23