אחד מסמלי המהפכה החוקתית שהנהיג נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק בדרך לביטול דרמטי: יום לפני הדיון בבג"ץ בעתירות שמבקשות לפסול את ביטול עילת הסבירות, הציג הבוקר (שני) שר המשפטים יריב לוין הצעה לתיקון חוק החוזים שעוסק בפרשנות חוזים עסקיים. "מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים", אמר השר לוין בהתייחסו להצעה לבטל את החוק הנוכחי שמאפשר לבית המשפט לפרש לשון חוזה עסקי גם בהתאם לאמות מידה כמו חלוף הזמן מאז נחתם החוזה, כוונה משוערת של כוונת הצדדים ועוד.
ב-6 באפריל 1995, קבע נשיא בית המשפט העליון דאז השופט ברק בפסק דין שהפך לציון דרך משמעותי בעניין פרשנות החוזה במשפט הישראלי תחת השם "הלכת אפרופים", כי הוראת חוק החוזים אינה מחייבת פרשנות של בדיקת לשון החוזה ולאחר מכן בדיקת הנסיבות החיצוניות במקרה הצורך, אלא בירור באמצעות שני התהליכים במקשה אחת.
פסק הדין ניתן אז בעקבות חתימה של משרד השיכון על חוזים עם קבלנים שונים, בהם חברת אפרופים, שבמסגרתם הובטחו תמריצים ובכללם התחייבות של המדינה לרכוש דירות שהקבלנים לא יצליחו למכור. בעקבות איחור של יותר מחודש בביצוע הבנייה על-ידי חברת אפרופים, החליטה המדינה לנכות אז מהתשלום 6% ממחיר הדירה.
החברה פנתה לבית המשפט בדרישה לקבל תשלום מלא, ובית המשפט המחוזי בירושלים נענה אז לתביעה בחיוב. המדינה ערערה לבית המשפט העליון, וההרכב שבראשו ישב השופט ברק קיבל את הערעור ברוב של שניים נגד אחד. הפסיקה קבע אז שיש לפרש את החוזה על פי תכליתו ולא על פי לשונו ולכן התקבלה עמדת המדינה. מאז ועד היום נמתחה על "הלכת אפרופים" ביקורת רבה בטענה שהיא פוגעת בעקרונות של ודאות מסחרית.
"משקל משמעותי יותר ללשון החוזה"
לפי הודעת משרד המשפטים מהיום, התיקון להצעת חוק החוזים שמוביל השר לוין נועד "להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע להפחתת העומס בבתי המשפט". עוד צוין בהודעה כי "נושא פרשנות החוזים מעסיק רבות את העוסקים בתחום, בתי המשפט והאקדמיה הישראלית בעשורים האחרונים".
לפי משרד המשפטים, "האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. בפסק הדין בעניין 'ביבי כבישים' הבחין בית המשפט העליון בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה שבה יש לנקוט ביחס לכל סוג חוזה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי ביחס לחוזים עסקיים נכון שיינתן משקל משמעותי יותר ללשון החוזה".
במשרד המשפטים מבהירים כי "התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד. הדבר נעשה בשונה מכלל הפרשנות הקבוע היום בחוק, אשר אינו מבחין בין סוגי החוזים השונים, ואשר קובע שחוזה יפורש הן לפי לשון החוזה והן לפי נסיבות העניין. תכליתו של התיקון המתואר היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם.
"במסגרת בחינת הצורך בתיקון חקיקה, פורסם בחודש מאי קול קורא על ידי משרד המשפטים שהזמין את הציבור להעביר הערותיו. בהמשך לכך, התקיים במשרד המשפטים יום עיון בנושא שאליו הוזמנו גורמים רבים שהעבירו הערותיהם לקול הקורא, וביניהם נציגי אקדמיה, משרדי עורכי דין וגורמים מהמגזר העסקי. הצעת החוק היא פרי של השיח שהתקיים עם כלל הגורמים האמורים".
לפי ההצעה, ייקבע כאמור כלל פרשנות ייחודי ביחס לחוזים עם מאפיינים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט בנסיבות יוצאות דופן. לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם כאלה שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על ארבעה מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין יותר מ-15 מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כברירת מחדל כי חוזים אלו יפורשו לפי לשון החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
השר לוין אמר: "תזכיר החוק החשוב שמפורסם כעת להערות הציבור לאחר השלמת עבודת מטה מעמיקה ומאומצת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם".
