אחיו של איציק סעידיאן: ביומיים האחרונים הוא ממש דיבר איתי
(צילום: משי בן עמי, שחר גולדשטיין)
קרוביו של איציק סעידיאן, לוחם גולני שאושפז באפריל לאחר שהצית את עצמו במחאה על הטיפול שמקבלים מתמודדים עם פוסט טראומה מאגף השיקום של משרד הביטחון, ממשיכים לעקוב בדריכות אחר השיפור במצבו. "הוא נלחם והוא חזק והוא ממש מגיב לנו ומסתכל עם העיניים", אמר הבוקר (יום ד') אבשלום סעידיאן, אחיו של איציק, בריאיון לאולפן ynet.
בתחילת השבוע דווח במחלקת טיפול נמרץ ביחידה הלאומית לטיפול בכוויות של בית החולים שיבא בתל השומר על כך שסעידיאן שב להכרה והגיב לסביבתו. "הרופאים החליטו שם רוצים להוריד לו קצת את חומרי ההרדמה כי 60% מההשתלות נתפסו", סיפר היום האח אבשלום. "הם אמרו עוד שאחי עדיין מוגדר בסכנת חיים, כי יש לו המון בעיות. ביום שישי האחרון הוא עבר פרוצדורה שבשנייה אחת אפשר לאבד אותו. הוא לא יכול לדבר עם קול, אבל מזיז את הראש בשביל לענות 'כן' ו'לא'. זה מטורף".
- איך התחושה שלכם כעת?
"אני שבוע איתו, לא ישנתי כל השבוע הזה. אני מחכה לתגובות שלו. אתמול הוא ממש ענה לי על שאלות, ממש הזיז את השפתיים כבר. היום הוא כבר טיפה יותר ער, אני ממש קורא את השפתיים שלו והוא אומר לי אות-אות כדי שאכתוב אותה בטלפון. הוא מבין הכול, בכיתי איתו והסברתי לו שהוא גיבור ישראל וכל עם ישראל איתו. הוא ממש בכה והתרגש".
- מה הצלחת להבין מתזוזת השפתיים?
"הוא ביקש שאשטוף לו את השפתיים כי הן יבשות ויש לו גם כאבים. אני שואל אותו 'אתה רוצה ללכת לישון?', והוא עונה לי 'כן' עם הראש ואז אני יוצא. אני לא יכול לעזוב אותו כי אני חייב לדבר איתו על הכול, על המשפחה ושאני אוהב אותו".
- הוא זוכר מה קרה, מה הביא אותו להחלטה?
"אנחנו מעדיפים לא לדבר איתו על זה, והוא לא יודע למה הוא נמצא בבית חולים. הוא זוכר אותנו, זוכר הכול חוץ מזה. הוא מנסה להזיז את הראש, להסתכל על עצמו, הוא מתחיל לבכות. לי קשה לראות אותו ככה כל פעם, אבל אני עושה את זה כדי לחזק אותו. המצב שלו עדיין מוגדר אנוש, אין לו מערכת חיסון בכלל. הוא עדיין ממש סובל, לפי ההערכות זה יכול לארוך גם שלוש שנים. רק לתת לעור להירפא ולהתאחות לוקח שנה. הרופאים פה והצוות נותנים את הנשמה, הם עובדים 24 שעות.
"בכל חמשת החודשים האלה אני רוב הזמן פה. כבר הפסקתי לעבוד, אני כל הזמן מדבר איתו, גם כשהוא היה מורדם ומונשם. ברוך השם, ביומיים האחרונים הוא ממש מגיב לי. פרצתי בבכי והוא בכה ביחד איתי. אמרתי לו שאני אוהב אותו ושכל עם ישראל איתו".
האח אמר עוד: "אחי לחם בסג'עייה והוציא את חברים שלו שרופים. אנחנו שבע שנים אחרי שהוא השתחרר, עברנו דברים מטורפים איתו ופתאום אתה מוצא אותו בבית קברות בלילה ביום הזיכרון ליד הקבר של חבר שלו. פתאום יש לו התקף של מלחמה, הוא מריח שרוף. אחי עבר דברים מאוד קשים וכל הזמן כאב לו שאנשים לא מקבלים את הזכויות שלהם.
"הוא כל הזמן היה מכיל אנשים, מגיע לבתים של ניצולי שואה, בקושי היה לו משהו לחיות עם עצמו. הוא היה עוזר לנזקקים ואמר שזה היה הריפוי שלו. הוא רוצה לעזור לעם ישראל, לחיילים, לאנשים שמתעללים בהם, וברוך השם הוא ניצח".
פוסט-טראומה ו-25 אחוזי נכות
סעידיאן הצית עצמו ב-12 באפריל מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה ונפגע באורח אנוש. הוא שירת כלוחם בחטיבת גולני, לחם במבצע צוק איתן והשתתף בקרב הקשה בסג'עייה, שבו נהרגו שבעה חיילים. הוא הוכר כסובל מפוסט-טראומה וקיבל 25 אחוזי נכות.
בשנים שחלפו מאז נאבק כדי להגדיל את אחוזי הנכות, אך בקשותיו נדחו. מאז אותו אירוע הוא מאושפז בבית החולים שיבא. נכי צה"ל רבים יצאו להפגין לאחר המקרה תחת הסיסמה "כולנו איציק סעידיאן", במחאה על היחס שמקבלים מאגף השיקום של משרד הביטחון.
