המג"ד שהסתיר את נכותו ופציעתו: 13 שנים מאז שנפצע במבצע "חורף חם" ברצועת עזה, מפקד בסיס האימונים החטיבתי של גבעתי, סגן אלוף עברי אלבז, כבר פחות חושש מלהציג את הפציעה שכמעט וסיימה את חייו. הוא מוגדר כנכה צה"ל בשיעור של 35%, ומאז הפציעה מעטים מחבריו ליחידה ופקודיו הרבים ידעו מדוע הוא נמנע מלעשות תרגילי מתח באימוני הספורט או להרים את ידו הימנית, החזקה, מעבר לזווית של 90 מעלות.
זה קרה בחודש מרץ 2008, במסגרת מבצע "חורף חם" נגד משגרי רקטות לעוטף עזה. כדור שירה לוחם אחר מהחטיבה הסגולה פילח את שורש כף ידו של אלבז וחדר גם לכתפו, בתקרית ירי דו-צדדי לאחר לילה קשה של לחימה, שבו נהרגו שני חיילים ונפצעו עוד כמה נוספים.
קראו עוד:
אלבז, אז סגן מפקד סיירת גבעתי, היה בעמדת הלחימה הקדמית ביותר בגזרת הפשיטה של החטיבה על מעוזי מחבלים בג'באליה. באותו הלילה, בעודו בקומה השנייה של המבנה שממנו פעל, הוא הכווין כוח אחר מהחטיבה לעבור דרכו ודרך חייליו קדימה. אחד הלוחמים שעבר בפרדס סמוך, הביט בחלון המבנה - אך משום שסבר שאלבז הוא מחבל - הוא פתח לעברו באש מטווח של כמה עשרות מטרים.
"שוחחתי בקשר עם הקצין של אותו לוחם כדי להכווינם על מנת להתקדם דרכנו, ואז נפתחה האש", שחזר אלבז בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "הכדור פגע לי ביד שהחזיקה את מכשיר הקשר, והקליע חדר לי דרך השעון ליד ומשם לכתף. נפלתי וראיתי שלוחמיי ממהרים להשיב מהר באש למקור הירי, אבל הבנתי מיד את הטעות וצעקתי 'לא לירות' כי זה דו"צ".
"חולצתי מהר החוצה לגדר הגבול ומשם מסוק פינה אותי תוך 42 דקות לבית החולים סורוקה, במהירות". מצבו של אלבז הוגדר בינוני, והרופאים אמרו לו, סיפר, "שמילימטר הפריד בין מצבי הנוכחי לפציעה קשה במרכז עורקים ועצבים".
הלוחם ואסילי שירה על הקצין מהסיירת היה מהראשונים לבקרו בבית החולים - ואף קיבל ממנו חיזוק: "הוא לא יכול היה להסתכל בעיניי", אמר אלבז, "אבל לא כעסתי עליו והסברתי לו שהכול בסדר וככה זה בשדה הקרב. יותר כעסתי על מפקדיו מהכוח כי תרגלנו היטב לפני הפעולה מעבר של כוח דרך כוח - ולא הייתה סיבה שתהיה טעות כזאת".
אמו וסבתו של אלבז ניסו לשכנעו שלא לחזור לתפקיד לוחמה לאחר הפציעה, והסבירו לו כי תרם די והותר, "ומספיק גרם להן לפחד על חייו". אבל הדברים שלהן, הוא טוען, רק דרבנו אותו עוד יותר לשוב ליחידה הסגולה: "גם המח"ט דאז אילן מלכא אמר לי לנוח עוד כמה חודשים בבית, אבל כבר באוגוסט של אותה שנה, לאחר שדרשתי זאת ורציתי לברוח כמה שיותר מהר מבית החולים אחרי ששחזרו לי את הגידים שנפגעו, שבתי לפיקוד באופן חריג וגם פתחתי מחזור כמ"פ טירונים. במקביל, גם יצאתי לקורס מ"פים. עברתי תוך כדי הליך של שיקום וטיפולים אינטנסיביים של פיזיותרפיה עד להחלמה".
אלבז נותר מוגבל בתנועתו בידו החזקה אך הטיפולים הממושכים אפשרו לו לשמר את היכולת לתפעל את נשקו. מאז הוא קודם לתפקיד מג"ד הגדס"ר של החטיבה, ובעתיד ייתכן שימנה לפקד על החטיבה. בתווך, כמעט ולא שיתף את פקודיו לאורך השנים בפציעה שסחב, בניגוד לקצינים אחרים שנפצעו וחזרו לשרת. "אולי אני צריך לעשות זאת", הוסיף בצניעות.
ההכרה המלאה באלבז כנכה צה"ל הגיעה בזמנו שנה וחודשיים לאחר שנפצע, כאשר בשלב מסוים מצא עצמו מחפש את ניירות האשפוז שלו בארכיון בית החולים שבבאר שבע כחלק מהתהליך. "כיום, יש כבר אגף נכים בתוך הצבא ולא רק במשרד הביטחון. אני אישית מרגיש אותו בליווי ובסיוע גם היום, והוא מיועד לגם לכאלה שכבר לא בצבא", אומר אלבז.
"לצערי, הוא הוקם בעקבות האירוע של איציק סעידיאן. בתחילת הדרך לא דחפו אותי מספיק בעזרה מאגף השיקום, ולמזלי רופא הבא"ח לקח אותי כל שבוע לטיפולי ההחלמה". אלבז כיהן מאז כמפקד על לוחמים במבצעי עופרת יצוקה וצוק איתן, והפך להיות חלק מכמה מאות מפקדים בצה"ל שנותרו נכים – אך המשיכו לשרת בצבא.
