בתקרית קריסת המבנה ברפיח נהרגו שני לוחמי מילואים, רס"ן במיל' מושיקו (מקסים) רוזנוולד, בן 35, ורס"ל במיל' אלכסנדר אנוסוב, בן 26. השניים, תושבי מודיעין-מכבים-רעות, שירתו בגדוד הנדסה 7107, שבחטיבת הנח"ל. מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נהרגו בקרבות 32 לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים שהתגוררו במודיעין-מכבים-רעות.
4 צפייה בגלריה
רס"ן (במיל') מושיקו (מקסים) רוזנוולד ורס"ל (במיל') אלכסנדר אנוסוב נהרגו מקריסת מבנה ברפיח
(צילום: דובר צה"ל)
רס"ן במיל' רוזנוולד בתיעוד מפעילות בג'באליה לפני כשנה
רס"ל במיל' אנוסוב היה מפקד כיתה, ורס"ן במיל' רוזנוולד היה מפקד פלוגה באותו הגדוד. את דרגת הרב-סרן קיבל רוזנוולד בחודש אפריל 2023, בטקס מצטייני אוגדה שנערך לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. לפי תחקיר ראשוני של התקרית, המבנה שקרס ברפיח היה ישן ורעוע. בצה"ל בודקים אם הנסיעות הרבות של הכלים המשוריינים הכבדים כמו טנקים ו-D9 הרעידו את האדמה, ובכך תרמו לקריסתו. במשך שעות פעלו כוחות חילוץ לחלץ את החיילים שנלכדו בהריסות.
רס"ן במיל' מושיקו הובא למנוחות: "חיוך כובש ועיניים שמספרות סיפור"
רס"ן במיל' מושיקו (מקסים) רוזנוולד הובא היום למנוחות בחלקה הצבאית במודיעין. הוא הותיר אחריו את אשתו עדן, בנו בן התשעה חודשים אוראל, הוריו, אליזבת ואריה, ואחיו אלכס וטלי. "מי שהיה נכנס לאותו החדר בו מושיקו היה נוכח, לא יכול היה לפספס אותו", סיפרו בני משפחתו. "הוא תמיד היה הדמות הבולטת, מלא נוכחות, חיוך כובש ועיניים שמספרות סיפור".
מושיקו, גדל והתחנך בעיר מודיעין-מכבים-רעות, ולפני כשנה הוא עבר להתגורר ביבנה עם אשתו עדן ובנם אוראל שנולד לפני תשעה חודשים. בני המשפחה תיארו "אדם עם לב ענק ואהבה אינסופית לאנשים", וסיפרו כי הוא "תמיד מוקף חברים, תמיד במרכז, תמיד מוכן לעזור. כבר בנעוריו הפגין ערכים של אהבת הארץ ואחריות חברתית. בתיכון הוא התנדב כמדריך של"ח, והוביל טיולים ברחבי הארץ. בדרכו הכריזמטית והמעוררת השראה, הוא הנחיל את אהבת הארץ לדור הצעיר.
הלווייתו של רס"ן במיל' מושיקו (מקסים) רוזנוולד
"מושיקו לא רק הגן על המדינה, אלא גם בנה אותה", סיפרו בני המשפחה. הוא סיים מסלול מצטיינים בטכניון בתחום ההנדסה האזרחית, והשתלב בחברת "גרין מבנים". לצד עבודתו, בנה משפחה אוהבת עם רעייתו, וביחד הביאו לעולם את בנם, שנולד לפני פחות משנה. "מודיעין מלאה דגלי ישראל לכבוד מושיקו, התושבים יצאו לכבד אותך. אוראל הקטן שלך מחכה לך בבית, הוא רוצה ללמוד לזחול. מושיקו נפלת למען עם ישראל. נלחם כאריה למען כולנו", אמרו בני המשפחה בעל קברו.
אביו של מושיקו, אריה, ואחיו, אלכס, קראו קדיש בקול חנוק מדמעות. "מושיקו אדם מיוחד, חזק ואמיץ, אבל יותר מכל הוא איש של אנשים, של ערכים", ספדו לו אחיו. "הוא לא מוותר כשקשה, הוא לא מחפש תירוצים. המשימה שלנו היא להמשיך ללכת לאורו ולהיות חזקים, לקחת את הערכים שלו ולהמשיך אותם. עם ישראל חי, מושיקו דיבר על אחדות ואמר 'זאת מלחמה צודקת', הוא לא היה בדילמה מה אנחנו עושים שם, הוא ידע בדיוק מה הוא עושה שם - מגן על עם ישראל".
אריה, האב, סיפר כמה הוא גאה בבנו, ואמר: "קשה מאוד לדבר. מה אגיד לכם, הדמעות זולגות אבל צריכים להיות חזקים להמשיך, כי יש בשביל מה. יש לנו משפחה לתפארת, אני גאה במשפחה שלי. כל הילדים תורמים למדינה מגיל קטן, ככה לימדנו אותם לתת, לתרום ולעזור לזולת". הוא הסתכל על נכדו, הבן של מושיקו, שנולד רק לפני תשעה חודשים, והוסיף: "נעזור ונסייע לעדן, שאת הבת שלנו, ולאוראל הקטנצ'יק שיהיה חזק וגיבור כמו אבא. תמיד היית מצטיין וככה נזכור אותך, עם החיוך והעיניים הכחולות שלך".
אלמנתו, עדן, סיפרה כי "מהרגע שראיתי אותך אני ידעתי שאני רוצה שתהיה בעלי. כמה שאתה מיוחד, זכיתי להיות אשתך. איבדתי את אהבת חיי, חיזקת אותי והיית העוגן בשבילי. התאהבתי בכל חלק וחלק ממך, אתה המתנה הכי גדולה שלי בחיים". היא הודתה לו על בנם אוראל, "המתנה הכי גדולה שקיבלתי ממך", והבטיחה להיות חזקה, לשמור עליו ולספר לו בכל יום "על אבא שלו שהיה גאה בו ואהב אותו".
לדבריה, "תמיד קראת לו 'ילד מלך'. תודה על שלוש שנים וחצי מאושרות עם אהבה טהורה, עם אכפתיות וכל כך הרבה טיולים וחוויות שעשינו ביחד. אתה תמיד תהיה עמוק בליבי וחלק ממני. תבטיח לי שתמיד תהיה איתנו, אני אוהבת אותך אהוב ליבי. מושיקו שלי אוהבת אותך לתמיד".
סגן-אלוף גל ביטון נפרד מפקודו, וספד לו: "אנחנו בעיצומה של לחימה רב-זירתית ואתם הלוחמים והמפקדים - חומת המגן של ישראל, ואתה מושיקו הייתה אחד מהם. ראית את שירותך לא כחובה, אלא כזכות להוביל חיילים בקרב. הגנת על ישראל לא רק במובן הפיזי אלה גם בהנחלת ערכים, סמל של שליחות אמיתית עם אהבה לארץ ישראל. היית חבר מושיקו, עם עיני התכלת והחיוך".
למושיקו היה ברור כבר מרגע גיוסו כי הוא רוצה שירות משמעותי. בשירות בחיל ההנדסה, כך סיפרו חבריו, "הוא מיד בלט והתקדם לקורס מפקדים וקורס קצינים. בהמשך סיים את שירותו בתפקיד סגן מפקד פלוגה". עוד ציינו חבריו כי "גם לאחר שחרורו - אהבתו לישראל לא פסקה. הוא המשיך לשרת במילואים, ובזכות מחויבותו ויכולותיו יוצאות הדופן מונה למפקד פלוגה בגדוד 7107 של חטיבת הנח"ל".
ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ המלחמה, התגייס למלחמה עם פלוגתו. הם הוקפצו מיד ללחימה בעוטף עזה, ובהמשך גם נכנסו לעומק הרצועה, שם הוביל את חייליו בקרבות במשך חודשים ארוכים. "מושיקו מסר שם את חייו למען המולדת", אמרו בני משפחתו.
ראש העיר מודיעין, חיים ביבס, מסר כי "רוזנוולד היה בוגר בית הספר עירוני א', לוחם, מפקד ואיש משפחה, שרק לאחרונה עבר לגור עם אשתו ובנו הקטן בעיר יבנה". לדבריו, "בשמי ובשם תושבי מודיעין מכבים רעות, אני שולח את תנחומיי הכנים למשפחת רוזנוולד, להורים אליזבת ואריה ולאחים אלכס וטלי, תושבי העיר".
ראש העיר יבנה רועי גבאי מסר: "מושיקו שהגיע לעירנו עם משפחתו היה דמות של מסירות, אומץ וערכים, לוחם ומפקד שהקריב את חייו למען ביטחונה של מדינת ישראל. המחיר הכבד והכאב הבלתי נתפס הם מציאות שנכפתה עלינו, אך גבורתו, פועלו ומורשתו יישארו חרוטים לנצח בלבנו. ליבי, ולב כל תושבי יבנה, עם רעייתו, בנו התינוק, הוריו וכל בני המשפחה. העיר יבנה מחבקת אתכם בכאבכם".
מועדון הכדורגל מכבי חיפה ספד לקצין: "מקסים היה מנוי מעונת 14/15 ליציע הצפוני התחתון. הוא הצליח להגיע למשחק החוץ נגד מכבי פ"ת ב-30.11, ונולד לו השנה בן בשם אוראל - שאותו הספיק לרשום באתר של מכבי חיפה, כבר כשהיה בן 3 חודשים. נחבק את המשפחה וננציח את זכרו".
אלכסנדר עמד לסיים לימודי הנדסה: "גיבור שנתן חייו למען כולנו"
גם רס"ל במיל' אלכסנדר אנוסוב נפל כאמור בתקרית הקשה ברפיח. אנוסוב, בן 26 ממודיעין-מכבים-רעות, היה מפקד כיתה בגדוד הנדסה 7107, שבחטיבת הנח"ל. כשפרצה המלחמה היה אנוסוב בחו"ל, אך הוא עלה על הטיסה הראשונה לישראל - והתעקש להצטרף ללחימה עם חבריו לגדוד. הוא יובא למנוחות מחר בשעה 14:00 בחלקה הצבאית של בית העלמין במודיעין.
רק לפני חמישה ימים חיפש אנוסוב, בוגר בית הספר עירוני ב' בעיר, טרמפ חזרה לבסיס שבו ישב הגדוד שלו. "אני לוחם במילואים וצריך להגיע מחר לבסיס. אם מישהו יוצא או מכיר מישהו שיוצא ויכול לקחת אותי טרמפ אז זה יהיה נפלא", כתב בחשבון הפייסבוק שלו.
הוא היה סטודנט שנה ד' בחוג להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. אגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה העברית ספדה לו, וכתבה: "אנחנו מרכינים ראש בצער ובכאב על נפילתו של רב-סמל (במיל') אלכסנדר אנוסוב ז"ל, סטודנט שנה ד' בחוג להנדסת חשמל ומדעי המחשב. אלכס היה חלק בלתי נפרד מקהילת הסטודנטים שלנו. אנו שולחים חיבוק ותנחומים כנים למשפחתו ולחבריו בשעה קשה זו".
אנוסוב עבד בתאגיד השידור הישראלי כאן, שם ספדו לו: "תאגיד השידור הישראלי מודיע בכאב על נפילתו של רב-סמל במילואים אלכסנדר אנוסוב, איש מחלקת תמלול שהיה אחראי על כתוביות סמויות בשידורינו. כשפרצה המלחמה אלכסנדר היה בחו"ל, אבל הוא עלה על הטיסה הראשונה לישראל והתעקש להצטרף ללחימה. בין הסבבים בעזה הספיק לטייל בתאילנד וחזר שוב מיד כשקראו לו. הוא היה סטודנט שנה ד' בחוג להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, ואהב לעשות ספורט וטיפוס. במקביל עבד כאן איתנו במחלקת התמלול. חבריו למחלקה מספרים שאלכס "אהב את החיים, תמיד היה חיובי ולקח הכל בקלות, שמח לעזור ותמיד השרה מצב רוח טוב סביבו".
ראש העיר מודיעין, חיים ביבס, ספד לתושב העיר, ומסר: "אני משתתף בצערה הכבד של משפחת אנוסוב, גרגורי ורימה ומחזק אותה בשעה קשה זו. העיר כולה מרכינה ראש ומתאבלת יחד עם המשפחות על האובדן הבלתי נתפס של גיבורים שנתנו את חייהם למען כולנו. יהי זכרו של אלכסנדר ברוך".
השתתפו בהכנת הכתבה: רן בוקר
