כבר כמעט שבוע ימים שעומר ונקרט (22) חטוף בעזה. "עומר היה במסיבה ברעים עם ידידה", משחזרת אימו ניבה. "אנחנו גרים בגדרה, ובשעה 6:30 בבוקר התחילו אזעקות. כמובן שהתקשרנו לשאול איפה הוא ומה איתו. בהתחלה הוא אמר שבגלל שיש מלא פצצות מרגמה אז הם שכובים על הארץ ואחרי כמה זמן הוא עדכן שהם מצאו מיגונית והכול בסדר".
"הזמן עבר, אנחנו לא הצלחנו לצאת מהממ"ד כי האזעקות לא הפסיקו, והוא לא הצליח לצאת מהמיגונית. הוא כתב לי 'אמא, מטוסים משהו? משהו קורה?'. המשכנו להתכתב, הוא היה קצת בלחץ, אמר שיש מלא רעש, שהוא לא מתכוון לצאת עד שצה"ל לא יגיע, ושהוא עם ידידה שלו שלצערנו אתמול התבשרנו שנרצחה. ואז הוא כתב לי, 'אמא, פאק, פאק, יש פה נשק חי, יש פה יריות מנשק חי'. כמה דקות אחר כך הוא כותב לי, 'אמא אני מת מפחד', וזו ההודעה האחרונה שקבלנו ממנו".
עוד באותו היום פרסם חמאס סרטון ובו רואים את עומר. "היינו בטוחים שראינו אותו בטלוויזיה בפטיש, אז בעלי נסע לשם לנסות לאתר אותו ולהחזיר אותו", משחזרת אימו. "כשהוא היה בדרך חבר התקשר אליו ואמר לו שיבוא הביתה כי חמאס פרסמו סרטון שעומר חי, אבל הוא כבר לא בידיים שלנו".
"מאותו רגע אנחנו בסרט רע, סיוט", היא מוסיפה. "ברגעים הראשונים הגוף פשוט התנתק מהנפש ולא הבנתי איפה אני נמצאת. אבל אנחנו מאמינים בכל ליבנו שעומר יחזור הביתה. אנחנו מכינים את הבית לחזרה שלו ומתפללים לחזרה שלו בשלום. אני באמונה חזקה שעומר שלי חוזר הביתה. אני מתפללת כל יום, אנחנו יודעים שהוא חזק. אנחנו מחכים לחבק אותו, אני מרגישה את החיבוק שלו כבר".
עומר סובל מקוליטיס, מחלה כרונית שעלולה להיות מסוכנת. "הוא נוטל תרופות כדי שלא תהיה התפרצות", מסבירה ניבה. "כשהם חטפו אותו הוא היה מאוזן, אבל כשהוא לא מטופל הוא עלול להגיע למצבים שהקוליטיס משתולל, והמשמעות היא שהמעיים דלקתיות מאוד. זה עלול להגיע להתייבשות ובמצבים לא מטופלים לנמק. אני ממש חייבת שחמאס יאשרו מעבר הומניטרי של תרופות כי כל יום שעובר מסכן אותו, והם חטפו אותו בריא".
גם שגיב בן צבי (24) נעדר מאז שהיה במסיבה בשבת. "הוא יצא מהמסיבה לפני שהתחילו האזעקות, והיה בדרך הביתה ביחד עם החבר הכי טוב שלו באוטו", מספר דודו אבישי. ב-6:45, קצת אחרי שהתחילו האזעקות, הוא התקשר. זו הייתה השיחה האחרונה ממנו".
"במשך שעה-שעתיים הטלפון שלו היה במפלסים, ואחר כך קיבלנו מידע שהטלפון שלו נמצא בג'בליה", מוסיפה אחותו גיל. אנחנו לא יודעים אם גם שגיב שם. את הרכב שהם נסעו בו איתרנו בצידי הדרך, עם סימני ירי. זה המידע היחיד שיש לנו. אנחנו מנסים להישאר חזקים ואופטימיים כמה שאפשר. קשה לתאר את השבוע הזה. אנחנו לא יודעים מה המצב שלו, אם הוא חי או מת, לא יודעים איפה הוא. איפה שהוא לא יהיה אני מקווה שהוא לא סובל ושהוא יחזור הביתה מהר בריא ושלם יחד עם כל הנעדרים. מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי להחזיר את כל הנעדרים החטופים הביתה, ורק אז שינקמו כמו שצריך".
יוסף חיים אוחנה (24) נעדר אף הוא מאז פסטיבל "נובה" ברעים. "בגלל שאני דתייה דיברנו בפעם האחרונה לפני החג", מספרת אימו מרים. "חבר שהיה במסיבה סיפר לי שכשהתחילו היריות אז הם עזרו שם לפצועים תחת האש. הם שמו אותם אצל חובשים ואז רצו לציר, איפה שירו טילי RPG. הם התפצלו לשני כיוונים, החבר הלך לכיוון אחד והוא לכיוון השני. החבר ניצל אבל נפצע עם רסיס ביד. הוא אמר שהוא ראה את יוסף חיים מסתתר מתחת למכונית ומציץ. מאז לא קיבלנו מידע".
"הימים האחרונים קשים מאוד", הוסיפה האמא. "אנחנו מאמינים שבעזרת השם הוא יחזור בריא ושלם, אנחנו מחכים לו בבית ורוצים לחשוב חיובי. חוסר הוודאות מאוד קשה. בבקשה תתפללו על כולם, ועל הבן שלי יוסף חיים אוחנה בן מרים, שבעזרת השם יחזרו בריאים ושלמים הביתה".
