52 ימים בני משפחותיהם חיכו להם בנשימה עצורה. ביממה האחרונה הדאגה רק גברה, עם הדיווחים על קשיים בדרך להשלמת הפעימה הרביעית בעסקה. אבל אמש (יום ב') הועברו 11 ישראלים - תשעה ילדים ושתי אימהות, כולם מניר עוז - לידי הצלב האדום, ומשם הגיעו סוף סוף לישראל, בדרך הביתה. גם שישה אזרחי תאילנד היו אמורים להשתחרר, אבל זה לא קרה בסופו של דבר.
הרשימה כוללת את הילד בן ה-12 איתן יהלומי; סהר קלדרון (16) ואחיה ארז (12); אור יעקב (17) ואחיו יגיל (13); שרון אלוני-קוניו (34) ובנותיה התאומות אמה ויולי קוניו, בנות 3; וקרינה אנגל-ברט (51) ובנותיה מיקה (18) ויובל (11). כולם אזרחים ישראלים, ולשלושה מהם גם אזרחות צרפתית, לשניים גרמנית ולשישה ארגנטינאית.
הפעימה הרביעית מול המצלמות: רגע העברת החטופים לצלב האדום
הכותרת
המתווכת שהעבירה מזוודות כסף לחמאס: הסיפור של קטאר
27:44
מעט לפני 23:00 מסר דובר צה"ל כי יחידה מובחרת של הצבא וכוח של השב"כ מלווים בשטח ישראל את 11 החטופות והחטופים, וכי לאחר שיעברו הערכה ראשונית של מצבם הרפואי, כוחותינו ילוו אותם אל משפחותיהם בבתי החולים. הלילה הוטסו החטופים ששוחררו לבית החולים איכילוב.
גם כעת כמובן השמחה אינה שלמה. בשבי חמאס נותרו 167 חטופים לפי ההערכות ובהם גם תשעה ילדים ובני נוער, כולל התינוק כפיר ביבס, רק בן עשרה חודשים, ואחיו אריאל, בן 4. גם בקרב כל משפחות החטופים ששבים היום הלב חצוי - אביו של סהר וארז נותר בשבי; האבא של אור ויגיל ובת זוגו עדיין בעזה; בעלה של שרון נשאר בשבי ביחד עם אחיו ובת זוגו; אבא של מיקה ויובל לא שוחרר; וגם אבא של איתן לא יחזור לישראל. כל המשוחררים היום הם כאמור מניר עוז, אבל בשבי נותרו 49 מחברי הקיבוץ.
סהר וארז קלדרון
הדס קלדרון מניר עוז הייתה מאז 7 באוקטובר לאחת ממובילי מאבק המשפחות למען שחרור החטופים. היום היא סוף-סוף תוכל לפגוש את ילדיה סהר (16) וארז (13) שנחטפו על ידי המחבלים מהקיבוץ. בסרטון מרגש שפורסם בחדשות 13 נראה הרגע שבו הדס קיבלה את ההודעה על כך. "סהר וארז ברשימה! הם באים!", קראה בקניון עזריאלי.
אבל האושר רחוק מאוד מלהיות שלם. אביהם של סהר וארז, עופר קלדרון, נותר מאחור, בעזה. ארז נצפה בסרטון שפרסמו המחבלים מעזה, וכך הבינה הדס - שהייתה בבית סמוך וחולצה אחרי שמונה שעות בממ"ד - כי בנה, בתה ובעלה לשעבר נחטפו לעזה.
במתקפת חמאס בניר עוז נרצחו כרמלה דן (80), הסבתא של סהר וארז, ונכדתה נויה, בת 13 על הרצף האוטיסטי. בתחילה ההערכה הייתה שגם כרמלה ונויה נחטפו, והסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג אף פרסמה את תמונתה של הילדה מחופשת להרמיוני - אבל כעבור כמה ימים נמצאו גופותיהן.
אור ויגיל יעקב
אור יעקב (16) ואחיו יגיל, בן 13, היו לבד בביתם בניר עוז ב-7 באוקטובר, והתחבאו בממ"ד. הם הספיקו לספר לאמם על חדירת המחבלים. "אל תיקחו אותי, אני קטן מדי", אמר יגיל לאחד המרצחים. באותו יום נראו השניים בסרטון שהופץ.
זו לא הייתה הפעם האחרונה שיגיל נראה בעזה. בסרטון טרור פסיכולוגי שפרסם הג'יהאד האיסלאמי הוא צולם לצד חנה קציר, ששוחררה בפעימה הראשונה. אמש הם חזרו לישראל, ויתאחדו עם אמם רננה. אבל מלבד שני האחים, נחטפו לעזה גם האב יאיר ובת זוגו מירב טל. הם עדיין בשבי.
שרון אלוני-קוניו והתאומות אמה ויולי
ביום שישי חזרו משבי חמאס דניאל אלוני מיבנה ובתה אמיליה, בת 6. היום תקבל המשפחה לזרועותיה גם את אחותה של דניאל, שרון אלוני-קוניו, ואת התאומות בנות השלוש, אמה ויולי. אבל בעזה נשארו האבא דוד קוניו, אחיו אריאל ובת זוגו ארבל יהוד.
שרון היא העוזרת האישית של ראש מועצת אשכול גדי ירקוני. ב-7 באוקטובר היא אירחה בניר עוז את אחותה ובתה המתגוררות ביבנה - העיר שערכה קבלת פנים מרגשת לאחות ולבתה אחרי שחרורן מהשבי. אמש, אחרי 52 יום בעזה, גם שרון והתאומות אמה ויולי חזרו לשטח ישראל.
קרינה אנגל-ברט, והבנות מיקה ויובל
היא הצליחה לנצח את הסרטן, ושרדה גם את השבי: שנתיים לאחר שקרינה אנגל-ברט מניר עוז החלימה ממחלת הסרטן, היא חזרה אמש לישראל אחרי 52 יום בשבי בעזה, ביחד עם בנותיה מיקה (18) ויובל (11), שנפצעה ברגלה ב-7 באוקטובר ותועדה מובלת לרכב הצלב האדום על כיסא גלגלים. בן זוגה של קרינה, רונן אנגל, עדיין בשבי.
אחיה של קרינה אנגל-ברט
(צילום: איציק חנית)
אחיו של רונן סיפר כי בבוקר הטבח הוא התכתב איתו בוואטסאפ. הוא שאל לשלומם, ורונן ענה: "מסתלבטים בממ"ד". האח דני סיפר שזה היה הקשר האחרון איתו: "אחרי שראיתי תמונות של מחבלים שנכנסים לבארי כתבתי לו שוב והוא כבר לא ענה לי. כתבתי לקרינה, היא כתבה שהם בממ"ד ושאח שלי חמוש, ליד הדלת. זו התקשורת האחרונה שלי איתם". מאז המשפחה הייתה בשבי בעזה. אמש האמא והבנות חזרו לישראל, בלי האב.
דייגו, אחיה של קרינה, אמר לאחר שהמשפחה התבשרה על השחרור: "התחושה היא של לידה. אנחנו כמה ימים עם תיק מוכנים לצאת לבית חולים, עברנו הרבה מאוד תהפוכות נפש וסוף סוף קצינת הנפגעים התקשרה ובקול שלה כבר מיד הבנו שהם בדרך הביתה. הרצון הוא קודם כל לחבק אותן ולהביא להן את כל מה שהן יכולות לבקש למרות שאת הדבר הכי יקר להן, את רונן, לא נוכל כרגע להביא. נעשה הכול שיחזור".
איתן יהלומי
איתן יהלומי, רק בן 12, נחטף מניר עוז לעזה לבדו. אחרי 52 יום בשבי הוא חזר סוף-סוף לארץ ויתאחד עם אמו בת שבע, עם אחותו הקטנה יעל (10) ועם האחות השנייה, תינוקת בת שנה ותשעה חודשים. אבל אביו אוהד, שהגן על משפחתו באותו בוקר ארור, נורה על ידי המחבלים ונחטף אחר כך, לא שב איתו.
"בשבת ההיא התעוררנו ב-6:30 לאזעקות, והלכנו כולנו לממ"ד", שחזרה האמא בת שבע. "בשלב מסוים התחלנו לשמוע ירי מקלעים על הבית. הדלת של הממ"ד שלנו לא נסגרה, ולכן אוהד החליט שהוא יוצא וטורק עלינו את הדלת - כי זו הדרך היחידה לסגור אותה. הוא אמר לנו מעבר לדלת שהוא אוהב אותנו, וכתב לחברים שהוא שומע את המחבלים ולא נשאר לנו הרבה זמן. סביב 10:00 הם נכנסו לבית, ירו באוהד והצליחו להיכנס לממ"ד.
"ארבעה מחבלים חמושים על מדים כיוונו אלינו את הנשק, והכריחו אותנו לצאת. ראינו את אוהד יושב פצוע, הוא אמר לנו שנלך איתם ושהוא אוהב אותנו. אחד מהם צילם אותי, והתחננתי בסרטון שייקחו אותי ולא את הילדים. הם לקחו את איתן על אופנוע אחד ואותי עם הבנות על אופנוע אחר ונסעו לגבול.
"כשכבר ראינו את היישוב העזתי שמול ניר עוז, הופיעו שני טנקים. המחבלים נלחצו והתחילו לירות לכל כיוון, האופנוע שלנו נפל על הצד, והאופנוע עם איתן המשיך הלאה ולא ראיתי אותו מאז. ברחנו, בפיג'מות, יחפות, התחלנו לרוץ דרך השדות. הטילים שרקו לנו מעל הראש. הגענו למפעל של הקיבוץ, שלא היה שרוף וראינו אוטובוס מגיע - זה היה האוטובוס הראשון עם חיילים שהגיע לניר עוז. אחרי כמה זמן נכנסו אלינו הביתה, ולא מצאו את אוהד. כמה ימים אחר כך קיבלנו הודעה שהוא נחטף". אתמול שב לארץ בנה איתן.
פורסם לראשונה: 21:52, 27.11.23
