שיחות עם יריב לוין, ניסיונות תיווך של אריה דרעי, ציוצים משרים, פתקים שמוכנסים לראש הממשלה: בלשכות השונות אמנם הכחישו אתמול, הפרטים עדיין אינם סגורים וגם התוצאה הסופית לא ידועה בוודאות, אבל דבר אחד ברור - המהלך להדחתו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון והחלפתו בגדעון סער נמצא בעיצומו.
אם אכן זה יקרה, ראש הממשלה בנימין נתניהו יקבל ארבעה חברים נוספים לקואליציה שלו, וייפטר מחבר הממשלה הכי לעומתי לו - שר הביטחון גלנט. אבל לראש הממשלה, וגם ליו"ר הימין הממלכתי, יש אינטרסים נוספים - וכך גם ליתר מרכיבי ממשלת נתניהו. בזמן שהדרמה עדיין בעיצומה: זו מפת האינטרסים הפוליטיים, כשהדגש הוא על פוליטיים. האינטרסים של המדינה כולה - אם זה בנושאי הביטחון, הלכידות או יחסי החוץ - יכולים להיות שונים לחלוטין.
נתניהו: הוא רוצה. ומה רוצה משפחתו?
כבר שנה וחצי - מתוך זה כמעט שנה של מלחמה - ראש הממשלה עובד לצד שר ביטחון שהוא הודיע על פיטוריו. אחרי "ליל גלנט" נתניהו חזר בו, אבל היחסים - שהיו רעועים עוד לפני כן - נותרו קרים עד קפואים. הזזתו של גלנט, אם תתבצע ללא מחאה ציבורית יוצאת דופן וללא פגיעה אנושה ביחסים עם האמריקנים, יותר מתשמח את נתניהו.
צירוף הימין הממלכתי לממשלה גם יקטין את הכוח של איתמר בן גביר מול נתניהו, ויחזק את הקואליציה שלו - כשהמטרה של נתניהו ברורה: להמשיך איתה עד סוף הקדנציה, אל מול האפשרות לוועדת חקירה על מחדל 7 באוקטובר.
אבל מנגד, לסער ולנתניהו יש היסטוריה של יריבות מרה, גם בעת שסער היה בליכוד וגם אחרי עזיבתו, ולא ברור אם בסביבתו של ראש הממשלה תומכים במהלך. אתמול אמרו גורמים פוליטיים כי "שרה נתניהו טוענת שסער בגד בעבר ויבגוד שוב בעתיד, ואסור לסמוך עליו בשום צורה". היום, לעומת זאת, מקורב לראש הממשלה אמר כי "שרה דוחפת מאוד להחלפתו של יואב גלנט במשרד הביטחון - וגם מסכימה למינוי של גדעון סער לתפקיד".
סער: הוא רוצה, אבל יש מחיר
בשנים האחרונות היה סער מהקולות הבולטים נגד נתניהו, התחייב לא לשבת בממשלתו, כינה את הניסיון לפטר את גלנט אשתקד "מעשה של טירוף" ולפני חצי שנה קרא לנתניהו להתפטר. אותה קריאה הייתה לאחר שעזב את ממשלת החירום - עוד לפני מי שהיו חבריו לכחול-לבן בני גנץ וגדי איזנקוט - עקב העובדה שלא ניתן לו מקום בקבינט המלחמה.
חברות בקבינט המלחמה, ועוד יותר תיק הביטחון, כנראה קורצים לסער - שעד היום לא כיהן בממשלה באחד המשרדים המרכזיים: ביטחון, חוץ ואוצר. גם הדשדוש בסקרים, שברובם הוא לא עובר את אחוז החסימה, הוא אינטרס משמעותי עבורו להיכנס לממשלה.
למעשה, מבחינת סער זה להיות או לחדול. הוא מבין שאין לו זכות קיום פוליטית במסגרת מפלגה עצמאית, ומזהה הזדמנות לרשת את נתניהו מתוך הליכוד - ולכן הבין שהוא חייב לחזור לבית הפוליטי הראשון שלו, הליכוד. סער מסתכל קדימה, בוחן מי עשוי להיות היורש של נתניהו, אומר לעצמו כי אין מועמד טוב ממנו - ולכן חוזר לשתף פעולה עם נתניהו, אבל אמירות העבר עלולות לפגוע בו במקרה שיעשה לבסוף צעד שכזה.
החרדים: הם רוצים, מאוד רוצים
גם לש"ס וגם ליהדות התורה סיבות טובות לרצות שסער יהיה שר הביטחון במקום גלנט. שר בכיר בממשלה טען אתמול כי המגעים מול סער יובילו ל"דיל" שיעניק למעשה פטור לחרדים. סער אמנם הכחיש שזו כוונתו, אבל הוא עדיין נתפס כגורם שעשוי להיות נוח יותר בכל הנוגע לפשרה מול החרדים - מכיוון שגלנט הטיל וטו על חוק גיוס כל עוד אין לו הסכמה רחבה גם מסיעות באופוזיציה.
השר יצחק גולדקנופף אף איים שלא יצביע בעד התקציב שיובא לישיבת הממשלה, ובתמורה נתניהו הבטיח לו דיון שיובל בלשכתו להאצת חקיקת החוק. חוק כזה יעניק לחרדים בחזרה גם תמיכות כלכליות כמו סבסוד מעונות, תקציב לישיבות ועוד. בסיעות החרדיות רואים בהחלפת גלנט בסער, שהחרדים למודי ניסיון טוב איתו בעבר, צעד משמעותי בדרך ליעד מבחינתם.
לצד זאת, כניסת הימין הממלכתי גם תקטין משמעותית את מנוף הלחץ של בן גביר - כך שש"ס תוכל לקדם חוקים שהוא בלם כחלק מניסיונו להיכנס לקבינט המצומצם. לפני חודשיים העימות הגיע לשיא עם הסרת "חוק הרבנים המרוכך" מסדר היום בגלל התנגדות בן גביר, וש"ס כינתה אותו "בלון נפוח" ואמרה כי "התנהלותו מופקרת".
בן גביר: הוא רוצה. לכאורה
שתי הודעות פרסם אתמול יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, ובהן דרישה לפיטורי גלנט. "במשך חודשים ארוכים אני קורא לראש הממשלה נתניהו לפטר אותו, והגיע הזמן לעשות זאת באופן מיידי. חייבים הכרעה בצפון וגלנט הוא לא האיש המתאים להוביל את זה", כתב.
אבל לבן גביר דווקא נוח שגלנט הוא שר הביטחון, ואם כבר לפטרו הוא היה מעדיף מאוד שהמחליף היה מגיע משורות הליכוד. כניסה של סער לממשלה תחליש את כוחו, ותנטרל למעשה את זכות הווטו שלו. הוא לא יגיד זאת פומבית, אבל היה מעדיף מאוד שזה לא יקרה.
שרי הליכוד: הם רוצים. או שלא
איש מהם לא יגיד זאת למצלמה בזמן שמתנהל משא ומתן, אבל יש בין שרי הליכוד כאלה שהיו מעדיפים שגדעון סער יישאר באופוזיציה. הסיבות לכך רבות: כמה מהם חושקים בתיק הביטחון ומחכים כבר חודשים ארוכים שנתניהו יפטר את גלנט, וכנראה רובם מעדיפים שלסער לא "יקוצר הפז"ם", כך שהוא יוכל להתמודד מהר יחסית בסיעת הליכוד, כשאנשיו שלו בפנים.
ח"כים זוטרים בליכוד, מהשורות האחוריות בסיעה, הביעו לעומת זאת תמיכה פומבית במהלך. הם מבינים שצעד שכזה יעניק לקואליציה יציבות גדולה יותר, ייתכן שעד מועד הבחירות המקורי בנובמבר 2026, כך שזה מבטיח שהם יישארו בכנסת ולא ילכו הביתה מוקדם.